תגיות
20/08/07 ו' אלול התשס"ז
הטקסט המושמע עוסק בשיחה על התמודדות עם בעיות הלכתיות עקרוניות מול פתרונות מעשיים נקודתיים, תוך התמקדות בסוגיית העגונות. הדובר מתאר ניסיון להציג פתרון יצירתי לבעיה זו לגדולי הרבנים, אך נתקל בהתנגדות עקב העדפת פתרונות שמרניים ולא רדיקליים, מחשש לחיכוך עם שינויים בהלכה. בהמשך, מובא משל על דרך סלולה וגשרים כדי להמחיש את הטענה שבמקום לטפל בשורש הבעיה, נוטים להוסיף פתרונות שטחיים. לבסוף, נידונים מקרים שונים בהלכה הנוגעים להיתרים שונים בחול המועד, תוך ביקורת על הצמדות יתרה לפסיקות קודמות גם כאשר הן אינן עומדות במבחן המציאות.
קובץ שמע - מלא
- התמודדות ההלכה עם בעיות חברתיות חדשות (בדגש על בעיית העגונות): הדובר מתאר מקרה של רב אמריקאי (שכעת פועל גם בישראל) שחיבר קונטרס עם הצעות הלכתיות שונות למציאת פתרונות לבעיית העגונות, כגון שימוש בתנאים בקידושין. הדובר מציין שהרב פנה אליו בבקשה לקבל את חוות דעתו ולסייע בהצגת הקונטרס לגדולי ישראל.
- הביקורת על פתרונות "רדיקליים": הדובר מציין שהוא אמר לרב ש"הרבנים לא אוהבים פתרונות רדיקליים הרבנים אוהבים פתרונות מעשים לא רדיקליים כי אז זה כבר מתחקך עם רפורמה, עם שינויים כאילו בהלכה."
- הספקנות לגבי קבלת הקונטרס: הדובר מביע ספקנות לגבי סיכויי הקונטרס להתקבל על ידי גדולי ישראל, אך נעתר לבקשת הרב לסייע.
- פגישות עם גדולי ישראל ותגובותיהם: הדובר מתאר סדרה של פגישות עם רבנים חשובים (ביניהם הרב מרדכי אליהו, הרב שפירא והרב יוסף). הוא מתאר את קבלת הפנים ואת תגובותיהם השונות, שלרוב היו פושרות או שליליות. לדוגמה, על תגובתו של אחד הרבנים הוא אומר: "לקח את הקונטרס שם הנימוס עיף בבת ככה עושה גם ככה לא עושה ככה אני כבר יודע שלא." ובהמשך הוא מצטט את הרב שאמר: "אין שומעים לכבודו משל למה הדבר גומר."
- ביקורת על גישה שמרנית בהלכה וחוסר נכונות לשנות הלכות גם כשאינן עומדות במבחן המציאות: הדובר מציג עמדה ביקורתית כלפי דבקות יתר בהלכות קיימות, גם כאשר הן נראות לא מתאימות או יוצרות בעיות. הוא משתמש במשל על הכביש והגשר כדי להמחיש את טענתו.
- משל הכביש והאשפה: הרב משתמש במשל על כביש סלול שעליו השליכו אנשים אשפה עד שנוצרה גבעה, ובמקום לפנות את האשפה, החליטו חכמים לבנות גשר. כשגם על הגשר הצטברה אשפה, הציעו לבנות גשר נוסף. מוסר ההשכל, לפי הדובר, הוא שבמקום לחפש פתרונות עוקפים ("גשרים"), יש לטפל בשורש הבעיה ("לפנות את האשפה מהכביש הראשי").
- יישום המשל על בעיית העגונות: הדובר מקשר את המשל לבעיית העגונות, וטוען שבמקום לחפש פתרונות נקודתיים ("תנאים ותנאים"), יש לפנות אל "אלה שפסקו את ההלכות הגורמות לעגונים" ולנסות לשנות את שורש הבעיה.
- ביקורת על דבקות בפסיקות עבר: הדובר מבקר את הגישה ש"בגלל שהרשבא אמר אז כבר עושים חילוק חילוקים זה צורק גוף זה ככה זה פמציאות מתחילה מתחילה עם כל זה לא עומד בחציאות." הוא טוען שיש לבחון הלכות לא רק על סמך הסמכות שאמרה אותן, אלא גם על פי מידת התאמתן למציאות. הוא שואל: "במקום שיגידו רק רגע זה לא עומד במבחן הרעיון מה אתה אומר לא לתקן את לא לבנות את בית כנסת בחול המועד בגלל שזה לא צורך הגוף מי אמר לך שצורקי רבים זה צורקי הגוף מי אמר בוא נבדוק את כל צורקי רבים שנמנו אבל הרשבא אמר אם הרשבא אמר אתה יכול להגיד אחרת אין לזוז."
- דוגמאות נוספות מההלכה: הדובר מביא דוגמאות נוספות מההלכה בחול המועד, כמו הקדשות, הוצאת שלוחי בית דין להפקיר כלאיים, פדיון שבויים וערכים, שריפת הפרה אדומה, עריפת עגלה ארופה וטהרת מצורע, ושואל מדוע פעולות אלו מותרות בחול המועד אם הן לא "צורכי גוף". הוא מצטט את "רבנו" (כנראה הרמב"ם) שטען ש"צורקי רבים לא נכנסו לאיסור נקודה לא נסו לאיסור", וטוען שההלכה כיום צמצמה את ההגדרה הזו שלא בצדק. הוא מסכם: "אז מתי רבותיי מתי רבותיי צריך לציין את הסיב מחדשח בפסח לא בפסח כדי שיפרשו מים הכהנים זה צורך המועד זה לא צורך המועד זה צורך תמידי לכל הקיץ שכל אלו כצורקי רבים הם ברור לא רק צורקי רבים כצורקי רבים רבנו פתח את היריעה וכולי כן זה."
בסיום דבריו, הדובר חוזר לנושא הפתרונות הרדיקליים ואומר: "זה רבותיי כשאנחנו מדברים על פת פתרונות רדיקליים. כשרוצים לפתור פתרונות רדיקלים אין אין להם פתרון." נראה שהוא מתכוון לכך שההתנגדות לשינויים משמעותיים בהלכה היא חזקה מאוד.
Question1
מהי הטענה המרכזית שעולה בקשר לפתרונות רדיקליים בהלכה?
Answer1
הטענה המרכזית היא שרבנים בדרך כלל אינם אוהבים פתרונות רדיקליים לבעיות הלכתיות, מכיוון שהם עלולים להתנגש עם עקרונות יסוד בהלכה ולהיחשב כשינויים או רפורמות. הם מעדיפים פתרונות מעשיים יותר, גם אם הם אינם פותרים את הבעיה מהשורש.
Question2
מה היה המקרה שמתואר בקטע ומדגים את חוסר הנכונות לקבל פתרונות רדיקליים?
Answer2
המקרה הוא של רב אמריקאי שחיבר קונטרס עם הצעות הלכתיות להתגבר על בעיית העגונות על ידי שימוש בתנאים בקידושין ובפתרונות אחרים. למרות שהיו בקונטרס חוכמה וידע, גדולי ישראל שאליהם פנו לא קיבלו את הפתרונות הללו, מכיוון שהם נראו כרדיקליים מדי.
Question3
איזה משל מובא כדי להסביר את הגישה של גדולי ישראל כלפי פתרונות רדיקליים?
Answer3
המשל הוא על כביש סלול שהשוטים החלו להשליך עליו אשפה עד שנוצרה גבעה. במקום לפנות את האשפה מהכביש, חכמי העיר החליטו לבנות גשר מעל הערמה. כשגם על הגשר הצטברה אשפה, הם הציעו לבנות גשר נוסף. המשל מדגים את הנטייה לחפש פתרונות נקודתיים ("גשרים") במקום לטפל בשורש הבעיה ("פינוי האשפה").
Question4
מהי הביקורת העיקרית שעולה בקטע בנוגע לפסיקות הלכה מסוימות?
Answer4
הביקורת היא שפעמים רבות פוסקים הלכה על סמך סברות שנאמרו על ידי גדולי ישראל בעבר, מבלי לבחון האם סברות אלו עומדות במבחן המציאות והראיות העכשוויות. לדוגמה, הלכות מסוימות שנקבעו על ידי הרשב"א מתקבלות ללא ערעור, גם אם הן נראות לא מתאימות למציאות.
Question5
אילו דוגמאות מובאות בנוגע למנהגים שנעשים בחול המועד ולכאורה אינם "צורך המועד"?
Answer5
הדוגמאות הן השקיית הסוטה, שריפת הפרה אדומה לצורך טהרה (תהליך של שבעה ימים), עריפת העגלה במקרה של חלל לא נודע, מכירת עבד עברי שלא רוצה להשתחרר, וציון קברים לאחר שהגשמים מחקו את סימניהם.
Question 6
מהי העמדה של "רבנו" (כפי שמצוטט בקטע) בנוגע ל"צורכי רבים" בחול המועד?
Answer6
עמדתו של "רבנו" היא מרחיבה ביותר. הוא סובר שכל מה שנחשב כ"צורכי רבים" אינו נאסר לעשותו בחול המועד, ללא הסייגים שהוסיפו אחרים. הוא רואה בצרכים ציבוריים דבר שלא עוצר גם במועד.
Question 7
כיצד מוסברת העובדה שפעולות כמו שריפת הפרה אדומה או ציון קברים נעשות בחול המועד למרות שאינן נראות כ"צורך המועד המיידי"?
Answer7
ההסבר לכך הוא שמדובר ב"צורכי רבים" במובן הרחב, או שהן פעולות שיותר נוח לבצען בחול המועד מכיוון שאנשים זמינים יותר (כמו במקרה של שריפת הפרה אדומה, שבה נדרש ציבור). בנוסף, ישנה גישה שאומרת שחיים ציבוריים נמשכים ואין לעצור אותם בגלל אירועים נקודתיים.
Question 8
מהו המסר הסופי שעולה מתיאור הניסיון להשיג הסכמה לפתרונות רדיקליים לבעיית העגונות?
Answer 8
המסר הסופי הוא שקשה מאוד להחדיר פתרונות רדיקליים בהלכה, גם כאשר הם מבוססים על חוכמה וידע הלכתי. גדולי ישראל נוטים להיות שמרנים ולדבוק בגישות מסורתיות, ולכן שינויים משמעותיים נתקלים לרוב בהתנגדות ואינם מתקבלים.
Full text
בגלל שמישהו המציא המצאה ואמר אפילו שהוא גדול הוא ענק הוא ענק בגש עם זה גמרנו אז כבר משועבדים למה אתה משועבד לזה אלא תדע סליחה במחילה מכותך הסברה הזו לא עומדת במחנה המציאות מול מול ה מול הראיות האלה אמרתי לכם שפעם אחת היה רב אחד אמריקאי תלמיד חכמים ושמה עכשיו זה כבר גם בישראל תמיד מתחתים מה עם עגונות שלא יהיה חשש של עגונות הטרת עגונות יש בעיה כזו יש אבל עושים ממנה עוד יותר בגלל העניין הזה של שוויון בזכויות אנשים מנפחים יותר משעיה אבל מנפחים יותר משהו אז מה הוא עשה עשה אה עשה אתה לינון אתה מוזמן לבית רוצים אותך שם בבית לא יודע למה
עכשיו
עכשיו אז אורכן רבותיי נקשיב אז אה בסופו של הדבר שמה מתגלים רגישות אז מה הוא עשה חיבר קונטרס חיבר קונטרס שהצעות כל מיני הצעות איך להתגבר על ענייני העגינות האלה על ידי תנאים ובזמנ קידושים ועל ידי כל מיני הצעות כאלה ואחרות מבחינה הלכתית וחבר קונטרס ככה די גדול ודי מסודר כל צילי צילים
כן בא בא אליי, אומר לי, תקרא מתחבה את דעתך קראתי אמרתי לו, תשמע אה תראה יש כאן חוכמה, יש כאן ידע, יש כאן הכל דע לך, הרבנים לא אוהבים פתרונות רדיקליים הרבנים אוהבים פתרונות מעשים לא רדיקליים כי אז זה כבר מתחקך עם רפורמה, עם שינויים כאילו בהלכה. אני הייתי ענייני ועניתי לו ככה הייתי תי בעמיד אומר תראה אולי בכל זאת הקונטרס הזה יראה לגדולי ישראל וסכימו אני רוצה את עזרתך כיוון שאתה מחובר לגדולי ישראל אני רוצה את עזרתך
כן אז אמרתי לו טוב אני לא מאמין בזה אבל אני עומד שלך קבענו באחד מ160 הוא היה חרבשת חמור את הפרי שלו בא אליי מוקדם נשקן בברגר ונסחנו הראשון שלחנו אליו זה מורי זה לא חי עולם ב כי הכי הכי זמין בשעה מוקדמת כבר כן לא לפי לוח הזמנים שזה היו הכי זמין כבר בשעה המוקדמת הלכנו אליו הוא כבר נמצא על המיטה שלו כן יושב כל לומד וכותב והכל קיבל אותנו במורפנים כדרכו בצורה עצירית יפה אני מציג אותו בפני מורי לפני מו עשה והכל שומע בחן באצילות וזה א לוקח את הקונטרס שם הנימוס עיף בבת ככה עושה גם ככה לא עושה ככה אני כבר יודע ש לא ככה היד מבט הכל ואז אחר כך הוא פוסק את פסוקו אומר שקט שקילות אומר אין שומעים לכבודו משל למה הדבר גומר
לא שומע של
ת מה אני יכול לעשות חייב אמור מתאים אותם אז אמר אין שולכבודו משל למחת דבר דומה ככה אומר משל דרך סלולה כבי סלול באו שוטים שבעולם התחילו לפנות את אשפותיהם על הכביש זה בא עם השפתו והוריק זה בא עם השפטו והוריק וזה בא עם השפטו והוריק עד שנוצרה גבעת לולה של אשפעה על גבי הכביש הזלול וכבר אפשר היה לסוע באותו באותה דרך סלולה ישבו ותיקסו עצ כל חכמי העיר אנשי מהלים את העיר כדעת מה לעשות הרי עכשיו ישארים על ז** מעל הדרך הסלולה אחרי שישבו שבעה ימים נקיים החליטו לבנות גשר מעל הערמה כדי שיוכלו לנסוע להמשיך לנסוע עשו גשר לימין באו שוטים שבעולם הוריקו את השפתיהם על גשם. זה בא והוריק השפתו עליו וזה בא הורק השפתו עליו וגם שם נוצרה הרמה תלולה על הגשר וכבר אי אפשר היה לנסוע. שוב ישבו ואמרו קדת מה לעשות. אז חכמים שבהם אמרו בוא נעשה גשר על גשר. אמר אחד עד כמה נבנה גשרים האם לא היה כדאי לפנות את ההשפעה כבר מהכביש הראשי מלמטה? זהו לא ישב. לא ישב. הדברים היו מובנים. הרב הזה עוד לא הבין כי הוא לא מכיר את השיטה של מורי. כן. אז ראה מורי ככיים נעין ככה כי ראה שהוא לא הבין אותו. כן. אז אמרתי בסדר מורי שטוח אנחנו נדבר. כשאתי אמרתי לרב הזה הוא פשוט נדעם מהחוכמה הזו. א מה אתה מחפש לך פתרונות תנאים תנעים? לך מן השורש אל אלה שפסקו את ההלכות הגורמות לעגונים. הגורמות העיגונים כל מיני חששות של גטים מעוסים ודברים כאלה מחששות מחששות שאין להם חולמים אז אתה רוצה לפתור עוד פתרון ועוד פתרון ועוד גשר ועוד גשר עוד כולה וכולי זה אוקיי משם הלכנו לרב מרחי אליהו אז איבדל חיים ארוכים הגענו קיבל אותנו דרכו עיניו מאצדות מהצדות צקתי אותו וזה יפה יפה יפה יפה יפה יפה ידעתי מחרה יפה זה צ'קים בלי כיסוי יפה יפה עשמ טוב זה טוב יניח יניח כבוד ידעתי לפי כל הגינונים האלה זה רק א ככה מסחו לטובים לא יתן זה שום דבר בסדר אז זה מה היה טוב הלכנו משם לרב שפירה נכנס לרב שפירה זה לעשות קונטרס כזה ועניים כללו קיצור ההוא מבסוט זה זה דור חושב צורך לימוד צורך אחרויוס צורך לימוד צורך רויוס נראה נראה ידעתי כל זה שום דבר הלחנו נפרדנו ממנו כמובן מחכים יושב מוסף פה מתי יקבל תשובה לא קיבל תשובה לא קיבל תשובה מאף אחד ואני כבר מכיר את הנפשות הפועלות הלכנו לרב יוסף אז א בסדר ככה מתנדל בלי גנונים כן בסדרים אין לו זמן אין לו זמן בסדר נעיין נעיין נעיין זהו בלי לחקור ולדרוש וזה נגמר בנעיין את זה ולא לא היה זה שום שום תוספת אנחנו הרב פישר שהוא בבית דין והוא מקורבחרים ורקרטא וכולי כן טוב תעניין בהכל אז רע שלמדנו יש כאן אבל יש כאן סיכונים זה אז הוא אומר צריך לשות זעירים בדברים האלה רציני כן צריכים להיות זעירים בהצעות האלה וכולי וכולי ידענו לא לא יצא מזה שום דבר וככה רבותיי חזרנו כל עמת שבנו לא חודש ולא חודשיים ולא נתקבלה שום תשובה אף אחד לא התייחס לדברים האלה זה רבותיי כשאנחנו מדברים על פת פתרונות רדיקליים. כשרוצים לפתור פתרונות רדיקלים אין אין להם פתרון. אני אומר לפעמים הם אומרים סברה ואומרים הלכה שם קורה בסברה במקום שיגידו רגע בסדר הגדול הזה אמר אותה אבל אולי היא לא עומדת במבחנה ראיות אולי לא עומדת מבחנה ראיות כלומר הרשבא אמר את ההלכה הזו הוא ענק הרשבא זה תלמיד חכם עצום תלמיד חכם עצום במקום שיגידו רק רגע זה לא עומד במבחן הרעיון מה אתה אומר לא לתקן את לא לבנות את בית כנסת בחול המועד בגלל שזה לא צורך הגוף מי אמר לך שצורקי רבים זה צורקי הגוף מי אמר בוא נבדוק את כל צורקי רבים שנמנו אבל הרשבא אמר אם הרשבא אמר אתה יכול להגיד אחרת
אין לזוז
אז ואז בגלל שהרשבא אמר אז כבר עושים חילוק חילוקים זה צורק גוף זה ככה זה פמציאות מתחילה מתחילה עם כל זה לא עומד בחציאות לא בנוגע לכלעים לא בנוגע לעקרופה לא בנוגע למקוות אחר לאחר מצבון
כן הקדשות הנה ויוצאין שלוחי בית דין להפקיר את הקלאים ופודים את השבועים ואת הערכים ואת החרמים ואת ההקדשות כן טוב עכשיו לעניין פודין שבועיים אני מבין
כן עכשיו ואת הערכים ואת החרמים ואת ההקדשות מה זה זה צורך האדם בחול מה זה ערכים וחרמים והקדשות אדם אדם תרם הקדשות כן אז הולכים השלוחים אדוני אתה חייב להקדש ככה אז ישאל אותם מה אין לכם מה לאכול במועד
הם באים עכשיו לזכות
מה זה קשור לך הזדמנות
עכשיו ההקדש טובע תן לי זה הזדמנות יש לנו זמן אנחנו טובים את החובות של ההקדש זה רבותיי כמו גבאים של בית כנסת שבאו בחול בדרשות אחרות תנדרים כנסת
מי דן אם זה צורכי גוף או לא צורכי גוף כלומר רבנו תופס את העניין הזה טוטלי צורקי רבים לא נכנסו לאיסור נקודה לא נסו לאיסור והם לקחו את ההלכה הזאת של צרבים תזיזו אותה ציגו אותה פה ושם רק ומשקין את הסטות ושורפין את הפרה טוב משקין את הסטות מה לעשות היא בוער שמה במשפחה היום צריך להשקוט אותה את הסותה אשקו אותה בסדר זה לא צורך מועד אבל כעת זה חם זה טרי אבל רבותיי שורפים את הפרה בשביל מה בשביל להכין את מי ההזעה בשביל לטהר את את המתך עוד שבעה ימים
זה כחוד שבעה ימים זה לא הריך פשוט
זה לא צריך זה לא צורך המועד בדיוק ולמרות הכל עושים את זה עושים את זה בחול המועד למה זול יותר שכיח בני אדם זמינים זו השיטה של רבנו ממש ללא כל הסייגים שהם עשו תכף נראה בשמירת שבת לחטה את הסייגים שנעשו תכף
רק רגע רבותיי א למה כשנמצא חלל באדמה לא נודע מי עיקרו אז יש הליך של עורפים את העגלה נו אז אתה חייב דווקא תהליך הזה לעשות בחול המועד למה מה קרה לא גילו אותו עד עכשיו אז תעשה אחרי חול מועד או לפני חול מועד מה זהדק במועד אבל חיים נמשכים חיים ציבורים נמשכים לא עוצרים אותם לא עוצרים אותם בגלל חלום עד ורוצאין עבד עברי מה יש ה עבד עברי לא רוצה להשתחרר הגיע הזמן להשתחרר הוא לא רוצה להשתחרר אהבתי את אדוני מה זה על הדקה זה על הדקה מה קרה
הלאה ומטהרין את המצורע נניח שיש צורך מיד זה ומציינים על הקברות שמחו הגשמים את ציונם כדי שיפרשו מהן כהנים מה זה כי לא היה מצבות מה היו עושים רק סיד אז בינתיים הגשמים מחו הציון מתי זה רבותיי
היו מצבות
בפסח
היו
בפסח
פלסטינים לקחו אותם
כן בפסח
כי הרי מתי הקשרים באו בחורה
אז מתי רבותיי מתי רבותיי צריך לציין את הסיב מחדשח
בפסח
לא בפסח כדי שיפרשו מים הכהנים זה צורך המועד זה לא צורך המועד זה צורך תמידי לכל הקיץ שכל אלו כצורקי רבים הם ברור לא רק צורקי רבים כצורקי רבים רבנו פתח את היריעה וכולי כן זה