תפילת העמידה ועניית אמן

סיכום תפילת העמידה ועניית "אמן" בתאריך -‏י"ז סיון, תשע"ו

1. עניית אמן בברכות קריאת שמע:
כתב הרמב"ם בהלכות תפילה פרק ט' הלכה א':
סֵדֶר תְּפִלַּת הַצִּבּוּר, כָּךְ הוּא:  בַּשַּׁחַר--כָּל הָעָם יוֹשְׁבִין, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעָם; וּמַתְחִיל וְאוֹמֵר קַדִּישׁ, וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן יְהֶא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל כּוֹחָן, וְעוֹנִין אָמֵן בְּסוֹף קַדִּישׁ; וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ, וְהֶם עוֹנִים בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ, לְעוֹלָם וָעֶד.  וּמַתְחִיל וּפוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּקוֹל רָם, וְהֶן עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וְהַיּוֹדֵעַ לְבָרַךְ וְלִקְרוֹת קוֹרֶא עִמּוֹ, עַד שֶׁמְּבָרֵךְ גָּאַל יִשְׂרָאֵל.
לכאורה משמע מלשון הרמב"ם שיש לענות אמן אחר ברכות קריאת שמע. אולם בהמשך הרמב"ם מחלק בין מי שיודע למי שאינו יודע, שהיודע לברך מתפלל עם שליח ציבור מילה במילה. אבחנה זו מצאנו לגבי תפילת העמידה, אולם לגבי ברכות המצוות, גם מי שיודע יוצא ידי חובת שמיעה משליח ציבור (שופר, הלל, ספירת העומר וכו').

בתפילת העמידה מצאנו 2 שיטות:
שיטת מהריץ – יקדים 3 תיבות ויענה אמן אחר שליח ציבור
שיטת מארי – יתפלל ביחד עם שליח ציבור ולא יענה אמן.
אולם מה לגבי ברכות קריאת שמע, האם גם לפי מארי יכול להקדים 3 תיבות?

מארי בהערה ז' מבאר שברכות קריאת שמע אינן כברכות המצוות אלא יש להם מעמד של רחמים כמו תפילת העמידה, ולכן רק מי שאינו יודע יכול לצאת ידי חובת השמיעה. אולם מי שיודע, הרי שכמו בדין תפילת העמידה, חייב הוא להגיד מילה במילה עם שליח ציבור, וכן ענה בשו"ת הרמב"ם סימן רי"ט:
 
ובהערה ח' מארי כותב שגם בברכות קריאת שמע אין להקדים 3 תיבות כדי לענות אמן.
 
לגבי ברכת גאל ישראל, רק מי שיוצא בשמיעה יענה אמן אחר גאל ישראל. אותו דין לגבי ברכת אהבת עולם (יש להעיר שמנהג האשכנזים להוסיף "אל מלך נאמן" ראשי תיבות אמן, אשר נובע גם מהמדרש שיש בקריאת שמע רמ"ה תיבות כנגד רמ"ח איברים שיש לאדם ולכן משלימים 3 תיבות באמצעות "אל מלך נאמן" בדומה למנהג לחזור על "ה' אלוהיכם אמת". וחשוב לציין שבמשנת הרמב"ם אין לכוון בדברי תורה לרפואת הגוף).
אולם יש הבדל בין ברכות קריאת שמע לתפילת העמידה, שלגבי יחיד שאינו יודע להתפלל אין אדם אחר שלא במניין יכול להוציאו בשמיעה אלא רק בקירוי. אולם בברכות קריאת שמע אדם יכול לצאת ידי חובה בשמיעה מאדם אחר שמכוון להוציאו.
מארי בהלכות קריאת שמע פרק ב' הלכה ח' הערה כב' מחדש שגם בקריאת שמע יכול יחיד לצאת ידי חובה בשמיעה מאדם אחר גם ללא ענית אמן (בשונה מקריאת התורה שהקורא חייב לקרות בפיו).
הבדל נוסף בין ברכות קריאת שמע לתפילת העמידה, שבברכות קריאת שמע כמו ברכות המצוות, יכול השומע לצאת ידי חובה משמיעה מאדם אחר עם ענה אמן אפילו שהמברך לא התכוון להוציאו, ובלבד שהמברך יהיה בעל חיוב.