דיני כשרות ספר תורה אם נמצאו בו טעויות וספר תורה מנוקד

ספר שפסקו ושנוקד ראשי פסוקים שבה אל יקרא בו גורפו או שערב בזאת האות אל יקרא בו:

הריב"ש מדייק שדווקא סימן בדיו הוא שאסור אבל רווח בין הפסוקים מותר.

ומכאן דייק רביד הזהב (שתילי זיתים – ר' דוד משרקי), שמנהג תימן לנקד באמצעות חקיקה – מותר.

הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יחווה דעת חולק על רביד הזהב וטוען שחקיקה הרי היא ככתיבה. אולם מספר תשובות יש בדבר:

1. הרמב"ם לא פסק את מסכת הסופרים להלכה.
2. אין לניקוד הזה משמעות של תוכן.
3. בדין ספר תורה, כתב שאינו דיו אינו כתב, ולכן וודאי שהחקיקה אין לה משמעות בנוגע לספר תורה.
4. אם הסופר משך בכתיבת אות מבלי שתשתנה צורתה ומבלי שתגע באות אחרת, אין זה פוסל את ספר התורה ולכן גם הניקוד אינו פוסל ספר תורה.
5. הרש"ל אומר שנון הפוכה בפרשת "ויהי בנסע הארון" אין לו מקור בתלמוד והרמב"ם לא פסק זאת להלכה, אלא הוא מפרש את הגמרא שעשה להם סימנים הכוונה שעשה רווח של פרשה.

אם כן, מדוע התפשט המנהג לכתוב אותם, מאחר והייתה תובנה שסימנים שאינם בגדר של אותיות ואינן משפיעות על התוכן, לא פוסלות ספר תורה, ולכן כל שכן שהניקוד לא פוסל ספר תורה.