האם אדם אשר עובד במשרד חייב לקבוע מזוזה או איננו חייב לקבוע מזוזה או כן תלוי הוא מה תיבו של המשרד ובהתאם לזה נדע אם צריך לקבוע מזוזה או לא רבנו שמשנתו מאוד מאוד סדורה בכלל וגם בנושא של מזוזה בפרט קבע שיש 10עשרה תנאים שאם הם כולם מצטברים וקיימים אז חייב במזוזה 10עשרה תנאים יש בבית ואחר כך תחייב הדר בו לעשות לו מזוזה ום חסר תנאי אחד מהן פטור מהמזוזה פרק ו' מלכות מזוזה הלכה ראשונה ואלו הן שיהיה בו ארבע עמות על ארבע עמות או יותר ושיהיה לו שתי מזוזות ויהיה לו משקוף ותהיה לו תקרה ויהיה לו דלתות ויהיה גובה השער 10עשרה צוחים או יותר. עכשיו אם יש לנו בתים כאלה לכאורה חייבים במזוזה כזה הם תקרה הם דלת כפי שנאמר כאן אבל למרות הכל למרות שיש בתים עם נתונים כאלה עדיין ישתעים אחרים ויהיה בית חול. כלומר אם זה בית כנסת אז ה לא צריך לקבוע מזוזה או במקדש לא צריך לקבוע מזוזה כי איזה בית מחוייבים לקבוע במזוזה ויהיה בית חול אבל לא בית קודש ואנחנו עוד נשוב ונתייחס לקביעת מזוזות בתי כנסת אבל בינתיים לפי ההגדרה הזאת ויהיה בית חול ויהיה עשוי לדירת אדם. מה בא רבנו לומר ויעשו לדירת אדם? אם יש לנו את כל הנתונים האלה של בית והוא בית חול, אז מה שיך להגיד? והיה עשוי לדירת אדם. עוד מעט נראה. ועשוי לדירת כבוד. ועשוי לדירת קבע. עכשיו נבוא ונשים לב. אומר רבנו שבדירת אדם בפרק באותו פרק הלכה שביעית אז הוא כותב כך בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות פטורין מן המזוזה שנאמר ביתך ביתך המיוחד לך פרט לאלו וכך יוצא בהם כלומר אם יש לי מחסן נכון שהאדם מגיע לתוך המחסן בשביל להניח על המדף, בשביל להוציא מן המדב, בשביל לארוז את החפצים שנמצאים במדף. אבל זה לא בית המיוחד לאדם, אלא זה מחסן של אויזרים שונים, של כלים שונים. ולכן זה לא נקרא דירת אדם, זה דירת כלים. והועיל וזה דירת כלים פטור אף שאדם מצוי שם. אבל זה לא הבית המיוחד לאדם, אלא דירת כלים. וכן, בית הבקר, בית הבקר זה בית מיוחד לבקר. אז אם כן, איפה? אף על פי שאדם מצוי שם בשביל לחלום, בשביל להאכיל את הבקר. אבל זה לא הבית המיוחד לאדם, זה בית המיוחד בשביל בקר. ולכן פטור ממזוזה. אומר רבנו בהמשך, לפי כך רפ שאנשים יושבות בה ומתקשות בה חייבת במזוזה שהרי יש בייחוד לדירת אדם. כלומר אומר מורי מתוך הכרת המציאות שהכיר אותה בתימן שהיו נוהגות אנשים לבוא שם לאותה רפת תוך כדי שהם מאכילות את הבהמות, הם יושבות, מסוחחות, מתקשטות. זאת אומרת שהבית הזה הוא רב תכליטי. הוא מצד אחד אמנם משמש את הבקר ומצד שני הוא משמש את הנשים שבאות לשם לצורקם, מפגש שלהם, שיחה כשטות וזה נקרא יש בהן ייחוד לדירת אדם ולכן חייבות במזוזה הבתים האלה הבית בקר הזה כלומר בית בקר שאין בו את התופעה הזו שהרבטנים או הרבטניות נכנסים רק בשביל לחלוב רק בשביל האכיל אבל זה לא הופך להיות איזה מין מועדון של רפטנים בתוך הרפת אז פטור מדי מקביעת מזוזה כי לא זה לא בית המיוחד לאדם זה דירת בהמה לא דירת אדם אבל אם זוהי רפת שמלבד שהרבטנים נכנסים לעשות את הצרכים של הבהמה להכיל לנקות אותם לחלוב אותם הם גם עושים איזה מין מועדון של רבטנים בתוך הרפת לדבר להתקשת לעשות כל מיני צרכים של האדם באשר הוא אדם הרי כבר ח רפת כזו חייבת במזוזה. ככה אומר רבנו. ודברים גדולים למדנו מהלכה זו שההגדרה של דירת אדם היא לו דווקא זו שאוכלים ושותים בתוכה. היא לא דווקא זו שבני אדם לנים בתוכה. אין הדיור של האדם מוגבל אך ורק לאכילה ושתייה. אין הדיור של האדם מוגבל אך ורק לשינה ואין הדיור של האדם מוגבל אך ורק לשינה בלילה ולא דווקא ביום. כל שהאדם משתמש בבית מסוים לצרכים מסוימים שלו כאדם חייב לקבוע מזוזה. ולכן ניקח דוגמה אם יש בית שהוא מועדון ונפגשים בו במועדון בשביל לספר בשביל לשיר, בשביל לעשות כל מיני משחקים שם, בוודאי וודאי שחייבים לקבוע מזוזה. אז הנה יש לנו הוראת הלכה מועדון. זה כמובן אנחנו מדברים על פעילות חיובית לא חס וחלה שלילית. מועדון חייב במזוזה כי זה נקרא דירת אדם. אף על פי שלא יכולים ושותים שם, אף על פי שלא לנים שם. כי גם זה דיור אדמי להיפגש. לדבר, לשחק, זה דיור אדמי. ולכן בוודאי וודאי שחייב במזוזה. אלא שלמרות שאנחנו מבינים שאכן באמת זוה ההגדרה של רבנו לגבי דיור אדם. וכתוצאה מכך אנחנו נלך ונבדוק את יחסו של רבנו בדברים אחרים. מה עם בתי כנסיות? הרי בני אדם אוכל בני אדם יושבים שם ומתפללים שם. האם זה לא צורך של האדם? הרי בני אדם נמצאים שם ויש מזגן. האם זה לא צורך של האדם? באמת. אלה מצורכי אדם. אבל כשאדם נמצא בבית כנסת, יעודו הוא עבודת שמיים. והישיבה שם או העמידה שם היא התפלה. עבודת שמיים ולכן זה נקרא בית השם ולא בית זה לא בית חול אבל אם תהיה בית כנסת שהיא רב תכלית דהיינו גם מתפללים וגם דרים שם כגון יש חזנים גומרים בני אדם את התפילה הולכים לבתיהם לא החזנים שם אוכלים את ארוחתם שם ומטבע הדברים בית כנסת כזה נבנה מלכתחילה על תנאי זה שאם לו כן זה אסור שהרי אסור לאכול בתי כנסיות ובתי מדרשות לכן כשיש לי בית כנסת כזה שעשו אותו על תנאי ומורי אומר כאלה היו הביתי כנסת וכפרים וכך גם רואים התלמוד שבתי כנסת של הכפרים היו רב תכליתיים לא היה להם כמו בכרחים אפשרות לעשות בית כנסת רק לצורך בית כנסת אלא הם היו עושים בית שכל אורח שיש להם ואין להם איפה לחסן אותו החסינו אותו בית הכנסת ואז הבית הזה הוא גם היה בית כנסת וגם היה א איך קוראים בית אורחים כיוון שעיקרו נבנה כך אין בו קדושה ויש בו דירת אדם וזה לא משנה לי מה היקף הדיור שהם עושים שם רק אוכלים או גם ישנים זה לא מעניין כי ראינו שאפילו מתקשטות שם זה גדל של דיור אדם ובאמת היו אדמורים שבתוך הבית שלהם קימו בתי תפילה היה להם חדר סלון היו באים המתפלים מתפלל יום יום יום יום בחול ובשבתות המתפלים יצאו והאדמורים בני ביתם וכל הנלבים אליהם חיפשו אכלו שם אפילו שנניח זה סלון שלא שנים בו כי לא הגדר שינה אלא כאמור כל דיור אדם אז כיוון שזה נועד לכתחילתו גם זה וגם זה לכן באמת בית כנסת כזה חיה במזוזה עכשיו מכאן נגיע לעוד משהו זה עניין של חנויות נאמר בהלכה בדברי רבנו בהלכה ט סוכת החג בחג ובית שבת ספינה נזוזה לפי שאינן עשויין לדירת קבע. כבר ראינו שאחד מעשרה תנאים שיש לבית שאם כולם נתמלאו יה חיה במזוזה שהדיור צריך להיות דיור של קבע ולא דיור של ערי. ולכן רבנו בהלכה תשיע כבר מתייחס לתנאי הזה של מה שנקרא דירת ערי או דירת קבע. סוכת החג בחג ובת ובעץ ספינה פטורים למזוזה לפי שאינון עשויין לדירת קבע שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו החיצונה פטורה מן המזוזה מפני שאינה קבועה וכן החנויות שבשווקים פטורין מן המזוזה מפני שאינם קבועים לדירה מה טיבם של החנויות הללו שאומר רבנו החנויות שבשווקים תורים מן המזוזה מפני שאינם קבועים לדירה. באמת התלבטו בזה רבים מורי מאיר גריעה מרפת בקר. כי שם כאמור יושבים ומתארחים שעות ארוכות גם לשם שיחה ובילוי והבא מקצת דירת אדם. בחנויות הללו אינן אלא לעסק בלבד. כלומר אם מדובר רבותיי בחנות שבא אדם בשביל למכור זה המקצוע שלו באים בני אדם הוא מוכר וזהו גמר נגמרו הקונים הלך לביתו אזי כיוון שהבית הזה נועג רק בשביל למכור אין זה דיור אדם זה כמו ההתעסקות בכלים שבמחסן התעסקות בכלים של מחסן זה לא דיור שמיוחד לאדם זה יש לפעמים האדם מנצל את הדיור למשהו זה לא משהו של קבע זה דיור ערי אבל לוי תואב שיש לנו חנויות לא שבשוטים אלא חנויות שבעיר חנויות שבצמודות לבתים כגון יש בית וחדר אחד שהוא פונה רשות הרבים הוא חנות והאדם בזמן שהוא מוכר הוא מוכר בזמן שהוא רוצה לאכול שם הוא אוכל בזמן שהוא רוצה לישון שם הוא ישן ללא הבדל בזמן שהוא רוצה להתלבש שם לבוש זה צורך האדם הוא מתלבש שם אז חנויות מסוג כזה אינם גרועות מרפת בקר העובדה שיש לאדם דיור קבע דיור אדמי קבוע שם אף שחלק גדול מאוד מן הפעילות באותו מקום. זה לא פעילות לצורך האדם במובן של צורקי הגוף והנפש, אלא עבודה, טיפול בדברים מסוימים. אז בוודאי וודאי שחייב חייבת במזוזה חנות כזו. ומכאן אנחנו יכולים להבין לגבי המשרד. המשרד כשאדם בא בשביל לשלוח טלגרמות לצורך העסקים, לטלפן לצורך העסקים. נניח שכל זה עדיין זה לא נקרא דיור אדמי, אלא זה כמו לטפל באויזרים, בכלים שבמחסן, במיוחד שיש מה שנקרא משרדים שיש שמה טיוק ומסדרים את התיקים. זה כמו מחסן של כלים. זה מחסן של מסמכים, זה חדר של מסמכים. אז במקרה כזה. אם אין איזשהיא קביעות לדיור אדמי, אז אין חיוב לקבוע מזוזה במשרד כזה. אבל אם במשרד הזה יש שעה שבה עושים הפסקה ואוכלים, לא כי האוכל זה הקריטריון של דיור, כי לא רק האוכל הוא קריטריון של דיור, אלא אם יש הפסקה ואוכלים שם, ברור שמשרד כזה חייב במזוזה. בברכה כי זה קבוע זה דיור קבוע לצורך כזה יתרה מזו נתאר לעצמנו שיש לעובדים הפסקה והם הולכים בתורנות פעם במשרד של זה ובהפסקה יושבים ומדברים בינם לבין עצמם מבלים את ההפסקה הלגיטימית לא הפסקה הלא לגיטימית זה נקרא דיור אדם וחייבים וחייבים לקבוע מזוזה בדבר במקום כזה. אבל כאמור, אם בא האדם עסק את עסקו וזהו, אז הוא פטור ממזוזה. כי זה צורכי האביזרים, צורכי העבודה. לכן רבותיי, בית ספר, כיתת בית ספר זה כיתת לימוד. זה לא עבודה, זה לא מחסן של כלים, זה לא מחסן של ספרים. מה זה דיור של האדם? גם כשאדם בא לומד לעצמו, קורא ספר, אנחנו לא מדברים על בית השם, אנחנו מדברים על דיור חול נטאר לעצמנו שאני בזמן ההפסקה במשרד לוקח ספר או עיתון. עיתון כשר אם יש כזה דבר. אומרים שעיתונים חרדים דתיים כשרים ספק גדול יש בדבר אבל נניח שיש עיתון כשר ואני קורא עיתון זה לא בית השם זה בית חול וזה דיור כי זה צורך האדם לשבת להתרווח ולקרוא. זה דיור שלו. ולכן משרד כזה בוודאי חייב כיתה. כיתת לימוד של ילדים זה צורך צורך בני אדם ללמוד. מה גם שהכיתה הזו נועדה גם לכך שהם משחקים בהפסקות הם משחקים בינם ן עצמם. אז כיתות לימוד בודגאי חייבות במזוזה. כל אריכות דברים הזו שהערכתי היא באה בגלל מבוכה שקיימת בשולחן ערוך ונושאי כליו בניגוד לשיטת רבנו ששיטתו מאוד בהירה ומאוד מסודרת ביחס לחנויות יורדע סימן רפו סעיף יא כתוב סוכת החג בחג והבית שבספינה והחיות שבשווקים פטורים אומר הכזעי קטן מאוד והחנויות שבשווקים פטורים זהלו דירות נינהו ונראה לי אפילו אם יושבים בהן בכל יום פטורים דכיוון דאינם שם בלילה מקריערי הוא מביא ראיה בפרק חזקת הבתים אם דר בלילה אם דר ביום אחרי בבקשת המחירה מה זה קשור מה זה שונה מבית הבקר מה פתאום דווקא לינה בלילה תקרא דירה אין הבדל מתי אתה דר ואיך אתה דר הרבה צרכים לאדם זה קשה מאוד השך סטן ואמר מפני שם דירת עריי וכך נבוכו רבים מאוד בהגדרת הדיור פחות של משנתו של רבנו סדורה באמת נלך לסעיף ב' באותו סימן כתוב בית התבן העצים ובית הבקר חייבים ואם אנשים רוחצות בהם כיוון שעומדות ערומות אין כבוד שמיים להיות שם מזוזה אוקיי ברור לנו שאם הם לחצות שם קבע אז זה כמו בית מרחץ אוקיי וזה מקור מקור לפטור אבל למה החיוב למה בית התבן העצים ובית הבקר למה הם חייבים במזוזה מה היא הסיבה שאתה מחייב אותם במזוזה אז הוא אומר השך תסעב קטן ב דף על גבדו במקום התנופת מכל מקום לא נפיס לו מיוו בהדרשה כתב כלל הדברים דרך קם משום קדושת בית הכנסת לא נוגע לכל העניין למה אתה מחייב אותו במזוזה כשהוא נמצא בבית בית התבן ובית העצים ובית הבקר הרי זה לא דירת אדם זה דירת עצים זה מחצן של זה רפ של בקר למה אתה מחייב אותו אלא לפי רבנו הדברים פשוטים בית התבן בית הבקר בזמן שאנשים קובעות שם שהם מתקשטות זה צורקי אדם בגלל זה הם חייבות במזוזה אם תגיד לי שאנשים נוהגות להתרחד שם בוודאי שזה סיבת פטור זה מרחץ מהדורה שנייה אבל קודם כל סיבת הפתור בבית התבן ואת העצים סיבת החיוב זה שנשים מתקשטות ואז יוצא שדיור אדם אפילו צורכי קישוט ואפילו חלק מן היום חלק קטן מן היום שלו דווקא מן הלילה זה נקרא דירת אדם בחייו לכן לענו דעתנו זהו המפתח זהו המפתח להבין את ההגדרת דיור כל צורכי אדם ולזכור שבית הכנסת בית כנסת כי בזמן אם הם לא נעשו על תנאי לדיור אף שאדם שוה שעות על גבי שעות ביום הכיפורים אנחנו נמצאים שמה יום שלם בשב יהודי תמן נמצאים שם זמן רב אבל הם יושבים שם על תקן של עובדי שמיים עובדי הקדוש ברוך הוא אף שהם יושבים תרווחים אף שיש מזגנים אבל זאת לא המטרה התכלית היא עבודת שמיים ורק אם באמת זה נועד גם לדיור והותנה כך אז הם חייבים למרות שלא לנים למרות שרק אוכלים ולמרות שרק מתוועדים מתוועדים ומדברים בינם ועצמם לצרכים שונים זוהיא רבותיי השיטה של רבנו שממנה מסתעפות ההלכות החשובות שביררנו אותם כעת לעניין משרד מתי הוא חייב במזוזה מתי איננו חייב במזוזה שכאמור אם באמת במשרד יש שעה מסוימת שהם יושבים אוכלים או מדברים או מבלים בוודאי וודאי שחייב במזוז כמו כן לעניין כיתת לימוד לענות דעתנו ברור שחייבים במזוזה מועדון לבני אדם זה חייב במזוזה אף שלו לנים אף שלא אוכלים אלא נועדים שמה בשביל לבלות בלחיובי זה חיה במזוזה וגם בארנו מה העניין הזה של החנויות שאם באמת יש חלק מסוים מהחנות שהוא נמצא שם בשביל הצרכים שלו לאו דווקא בשביל הצרכים של האויזרים שנמצאים שם אז הוא חייב חייבת במזוזה וגם הגדרנו בצורה ברורה לחלוטין ביחס לבית כנסת מה הוא נקרא דיור אדם מה הוא נקרא עסקי שמיים מה זה בית חול ומה זה בית השם רבי חגש