שוע חכמים אסרו לאכול מצה בערב פסח ביום לא בלילה מהנצח חמה עד הערב כדי שיהיה הקר לאכילתה בערב וזה מה שרבנו אומר בפרק שיש הלכות חמץ ומצה הלכה יב אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח כדי שיהיה היקר לאכילתה בערב ומי שאח מצא בערב הפסח מכין אותו מכת מרדות היו כאלה שגרסו עד שתצא נפשו מור יכיח זה לא נכון אם ככה החמרנו בדברי סופרים יותר מדברי תורה אלא מכין אותו מכת מרדות כראוי לו אלא מה שבדין זה שרבנו כותב אותו ואשר מקורו מן התלמוד חלו כבר פירושים ופירושי פירושים שמהם לא יהיו מוסכמים על דעת רבנו. כבר מרן בשולחן ערוך אור החיים סימן כעא כותב אסור לאכול פת משעה עשירית ולמעלה כדי שיאכל מצה לתיאבון. זה לא הדין שאנחנו עוסקים בו כעת אלא סעיף ב' בקודם שעה עשירית כלומר מהבוקר מותר לאכול מצה עשירה, הגעה, אבל מצה שיוצאים בה בלילה אסורים לאכול כל יום 14. וקטן שאינו יודע מה שמספרים בלילה מיציאת מצרים מותר להכילו. ויש נוהגים שללאכול חזרת. זה כבר לא נוגע לנו, זה כבר הרחבת האיסור. אבל מה ש חשוב הוא שבדין זה של מרן כבר נפסקו הלכות רבות מאוד על בסיס הפרשנות של מרן בפרשנות האחרונים הנה הוא כותב קודם שעשירית מותר לאכול מצה עשירה השאלה היא מה היא מצה עשירה לדעת מרן אז בסימן תסב הוא מגדיר מצה עשירה כל מצה שנלושה במי פירות. כלומר כל מצה שלא ראויה להחמיץ, כי מצה שלשים אותה רק מפירות בלי שום תערובת של מים בעולם, היא לא ראויה להחמיז. אז הוא אומר, מהיא ההגדרה של מצה עשירה? כל מצה אשר נלו שם במי פירות נטו, אז אין יוצאים בידי חובה לדעתו בליל הסדר. ולכן היא לא בכלל הגזירה של יום ערב פסח שחכמי ישראל גזרו שלא לאכול במצה שראויה לצאת בידי חובה בליל הסדר כדי שיהיה הכר למצת מצווה של ליל הסדר לא כדי שיהיה תיאבון תיאבון זה כבר הגבילו חכמים מן השעה העשירית ממנחה קטנה שעתיים וחצי לפני השקיעה שלא ירבה באכילה כדי שיהיה לו תיאבון אלא האיסור הזה הוא איסור שנפרס החל מהבוקר, מהנץ החמה עד שקיעת החמה. ולא רק מזמן איסור החמץ, אלא מהנץ החמה. ממש מהבוקר. מהבוקר אסור לאכול מצה שיוצאים בידי חובה בליל הסדר כדי שיהיה הכר למצת מצווה של ליל הסדר. אז מחר ולפי מרן השולחן ערוך מצא עשירה היא זו שלושה במי פירות מצא ענבים. מצא תפוזים, מאבותיח, כל מי פירות, כל מי פירות. לדעתו לא יוצאים בידי חובה ולכן אסורה מצה כזו באכילה בערב פסח. לעומת זאת, רבנו לפי הפרשנות של מורי אומר, אסורה לאחל בערב פסח שיהיה קר, כי הרי לא יוצאים בידי חובה בלילה. אה, מותרת לפי מרן, מותרת ב אכילה בערב פסח כיוון שלא יוצאים לה בלילה אז לכן מותר לאכול אותה ביום אבל לפי מורי איך שהוא מפרש את רבנו הוא אומר יש הבדל בין מצה עשירה ובין מצה שנלושה בי פירות כל מצה שנלושה בי פירות היא לא ראויה להחמיץ אבל לא כל מצה שנלושה פירות לא יוצאים בידי חובה בלילה רק מצא שנילושה בסוג משקים, ארבעה משקים שעשירים משתמשים בהם, לא עניים בזה אין יוצאים מדי חובה. למשל מצא שנלושה בדבש נטו. רק עשירים משתמשים בזה זו נקראת מצה עשיר לא יוצאים בידי חובה מצה שלושה ביין נטו. רק עשירים משתמשים בדבר כזה ואין נושים בידי חובה מצא שלושה רק בשמן נטו רק עשירים משתמשים בה ולכן לא יוצאים לחובה בלילה מצא שלושה בחלב בלתי מהול נטו זה רק עשירים משתמשים ולא יוצאים ידי חובה זו נקראת מצה עשירה מצה של עשירים כי בלילה שליל הסדר צריך להיות לחם עוני של עניים לא של עשירים ולכן לפי רבנו מצא שני לושה במי פירות של עניים לא של עש כגון במצפוזים, במצשקוליות במעבותיח וכדומה. זוהי מצה שיוצאים בידי חובה בלילה אף שאיננה ראויה להחמיץ. והיא אסורה באכילה כל 14, דהיינו מהנסחמה עד שקיעת החמה. מדוע? משום שיוצאים מדי חובה בלילה. הנה כבר הבדל דין אחד בין מרן ובין רבנו. לפי הפרשנות של מורי דנוסא והפעם אני הולך לפי הסדר של הרב עודה יוסף בירקות יוסף הנה הוא כותב עוגה שנעשת מקמח מצה אפויה וערבו בה דבש ויין וכי יוצא בזה וחזרו ועפו אותה אין לאוכלה בערב פסח שועיל בנאפת מקבר אין עליה שוב תורת מצה עשירה. אבל אם רוב התערובת היא מדברים אחרים ומיעוט מקמח מצה בטל ברוב ומותר לאכול תערובת זו בערב פסח. ובכן כאן מורי מסכים לדברי הרב לא יוסף שאם אנחנו לוקחים קמח מצה דהיינו לא קמח של חיטים שמורות שתחנו אותם ומהקמח הזה עושים מצה אלא קמח מצה שקונים בשוק שהוא בדרך כלל מצה אפויה מרוסקת שתחנו אותה והפכו אותה לקמח קמח כזה אפילו שתלוש אותו ותעשה ממנו עוגה תלוש אותו בשמן נטו בדבש נטו ביין נטו בחלב נטו אומר הרב יוסף היא כבר אסורה באכילה הואיל והיא מקמח מצה שכבר נאפתה ומורי אומר אם עשינו את הדבר הזה בערב פסח נכנס ערב פסח בשם של איסור רוץ על הקמח הזה כי הוא הרי ממצה שנאפתק רגיל ולכן אם אדם ישנה אותו ויעשה ממנו עוגה לא יועיל ולא יציל אז מהחינה הזו גם הרבודה יוסף וגם מורי נמצאים באותו דין למרות שזה נמצא בתחום של מרן וזה נמצא בתחום של הרמבם. אבל לעומת זאת אומר רב יוסף, מותר לאכול מצה מבושלת או מתוגנת בערב פסח. ומכל שכן, אם נתבשלה מלפני ערב פסח, וכן מצה מפוררת שנתבשלה, מותר לאוכלה בערב פסח. א אומר רבות יוסף, אם לקחתי מצה ובישלתי אותה כמו הפטות, כמו הפטות או מתוגנת או תיגענו אותה בערב פסח. אז לדעתו של הרב יוסף מותר לאכול אותה בערב פסח. הואיל ואסור לאכול בליל הסדר מצה מבושלת כי הבשול מסלק את העמצה. ולכן מאחר בבל הסדר אסור לאכול מצה מבושלת מצת המצווה. אז ביום לדעתו מותר לאכול מצה שלת אומנס אומר מורי עם כל הכבוד קודם כל אם תגן אותה או בשל אותה בערב פסח העובדה שנכנס ערב פסח והיא הייתה מתה שם של איסור עליה עכשיו גם אם בישל אותה גם אם תיגן אותה לא יועיל ולא יציל הרי היא באיסורה עומדת זאת ועוד יאמר מורי אפילו שתגן אותה או בשלותה מערב פסח כן אפילו לפני ערב פסח למשל בליל בל ערב פסח אפילו בשל אותה ותגן אותה אז מאחר והיא כבר הייתה מצה אפויה במים כמו שרב יוסף אומר על כ מחמצות וכבר הייתה מצה אפויה במים זה שעכשיו הוא מבשל אותה לא מיל ולא מציל אף על פי שלא יוציאים תחבה בלילה זה שני דברים שונים זה שני דברים שונים וזה דבר אסור לדעתו של מורי אז אנחנו רואים דעתו של מורי עליבד הרמב"ם מחמירה יותר הלאה מזה וכן מצה מפוררת שנתבשלה מותר לו בערב פסח מורי עוסר כי הוא אומר דינה כמו פטות הנה תסתכלו בסעיף הבא של רב עסר הברכה על מצה מבושלת אם אוכל חתיכה שיש בה כזית מברך המוציא וברכת המזון אף שאין בתואר מצה אבל אם אין בכל חתיכה כזית אף שיש בתואר מצה אינו מברך אלא בורא מיני מזונות אומר מורי קודם כל לפי רבנו אם אנו עושים פטות כל השנה זה לא כל קשר עם מצה אם יש כזית בלחם אפילו שאין בו תואר לחם בזה הוא מסכים מהרוד עסת מברך מוציא לחם לארץ אם אין כזית לחם אומר רב יוסף אמרנו מברך בורא מנזונות אומר מורי אם אין כזית בכל ולג' כן האם יש פה תואר לחם מברך המוציא לחם מהארץ אז הנה שוב התנגשות מסלול של התנגשות ואז בוודאי וודאי שאסור לאכול פטוץ כזה במצה בערב פסח אפילו פחות פחות מכזית כל שיש לו את הצורה שלו עדיין צורה של לחם שוב אנו רואים מסלול של חומרות רבות הנובעות משיטת הרמבם לעומת מסלול של כולות רבות הנובעות משיטת מרן אבל יתרה מזו וזה הדבר שמכעיס מאוד מאוד אתמורי מצא שנעסק בפירוש שלא לשם מצווה אומר הרב יוסף אם לשו מצא ואומרים אין אנו מתכוונים שזה לשם מצת מצווה במחשבה ולשו הרגיל במים רק מה השינוי במחשבה אין אנו מתכוונים בשם מצה יש אומרים אומר הרב יוסף שאף על פי שאין יוצאים בידי חובה בליל הפסח מכל מקום אין לאכול ממנה בערב פסח הואיל וטעמה דומה לטעם המצא שנעשת לשם מצה ורבים מהפוסקים חולקים על זה וכן עיקר שמן הדין מותר לאכול ממנה אך המחמיר תבוא עליו ברכה כלום לפי כך מחנות צבא שהם כל אפשרות לשמור על הכשרות בי פסח אם ישאר חמץ וארבע עשר בניסן ויש הכרח לחסל משם את כל החמץ לפני 14 בני ניסן עד הרבנות הצבאית וכן בתי חולים ובתי מלון שאין כל אפשרות לשמור על הכשרות כהרכה במי הפסח אם ישאר שם חמץ 14 ניסן שיש להם כאלה שאינם מקפידים מלקחת חמץ לחדריהם שיש להתיר להם לאכול בערב פסח מצה שנאסת בפירוש שלא לשם מצווה ומטוב להחמיר אם אפשר לבשל המצה במרק בשר או ירקות או תגנה בשמן עד שישתנה את העמ וכולי אומר הרב יוסף מחלוקת יש בדבר אם לשם מצא ומתכוונים שלא לשם מצווה אז הוא אומר יש מחמירים ואומרים אסור ויש מתירים הוא אומר והעיקר כדעת המתירים שהרי לא יוצאים בידי חובה בלילה הוא משום כך הוא אומר בתי חולים צבא אתה לא יכול להשאיר חמץ בערב פסח כי מדובר כאן בכמויות אדירות וזה יפרץ אז לכן אם תיתן להם לאכול מצה רגילה, עברנו על האיסור אז לשועים מסלולי אייצור מיוחדים שלא לשם מצאת מצווה ואז סומכים על הדעה המתירה שאומרת שמצה שנאפתה מתוך מחשבה שלא לשם מצת מצווה היא מצה שלא יוצאים בה ידי חובה בלילה ומותר לאכול אותה בערב פסח בתחולים בצבא וחיוצא בדברים האלה מתיר גם לציבור הרחב רק הוא אומר מי שמחמיר תבוא על הברכה אומר מורי מה פתאום יש דעה שאומרת מה זה מצה שמורה שמתכוונים במחשבה ואומרים בפלא שם מצת מצווה אומר זאת לא השיטה של רבנו השיטה של רבנו מה זה מצה מצה שמורה זה שמשמר אותה בדקדקנות יותר מאשר מצה של בית המקדש מצה של בית המקדש הוא לש אותה באופן שלא תחמיץ אבל אצל אצל מצת מצווה של ליל הסדר הוא מרתם את המצות יש דקדקנות יתרה יותר ולכן זה לא תלוי במחשבה זה תלוי במעשה ומשום כך לא יועיל אומר מורי אם מתכוונים שלא לשם מצת מצווה אם מתכוונים בכוונה הזאת כדי להתיר את אכילת המצה בערב פסח לא יועיל וזה אסור ודעתו זה אסור ועל זה יצא קצפו ודעתו זה אסור אין שום סיבה להתיר בדבר הזה הנה שוב אנו רואים הבדלים בין שתי השיטות הרמב"ם מאחד לפי הפרשנות של מורי, מרן מצד שני לפי הפרשנות והפסיקה של רב מודה יוסף. אם ככה לפי מורי מה נאכל ביום הזה? א' אורז שנברלר כהלכה שיבררו אורז כהלכה את היטב ויבשלו תפוח אדמה ויבשלו כל הדברים האלה בהחלט מותרים אבל כל דבר שהוא קשור למצא לדעת מורי אין אפשרות אפילו עסיד לדעת מורי כיוון שכבר נכנס האיסור באותו יום על הקמח מצות של מצה שנתחנה כבר אז אפילו עסיד לשיטתו אסור אלא כאמור אורז תפוח אדמה אם יש מה שנקרא דברים שמחיים שקשרים לפסח מהדרים גם זה מותר אבל לא דבר דגני כיוון שבדבר דגני כמעט ואין אפשרות למצוא דבר המותר רבי חנ ברגשומר הדבר