בעיה מיוחדת מבחינת הכשרות לפסח הופך להיות המחם שאנו משתמשים בו כל שבת והוא דוד שיש לו מערכת חשמלית ומרתיחים בו מים מערב שבת ויש לו אפשרות להעמידו על טורה של שימור המים החמים ויש לו ברז כל אמת שרוצים לוקחים משם מים במהלך כל לימות השבת השימוש שלו הוא רק במים הוא נמצא בפינה המיוחדת לו ולכאורה אין בכלל מקום ואין צורך להכשירו רק לנקותו לכבוד פסח. וברור שמסגרת חומרות של פסח זה לא יהיה רק ניקיון חיצוני אלא פנימי. ובין היתר במסגרת החומרות של פסח, למרות שהשימוש שלו הוא רק במים, אז יש צורך לגרום לכך שהאבנית שהצטברה מהלך השנה מוסר. אבל המחם שלנו אנחנו ידי תימן ואשר משתדלים לפסוק גם כחומרות של יהודי תימן בפרשנות רבנו כידוע אין אנו מניחים על הפלטה ביום שבת דברים מוצקים כי אנחנו חושבים שהפלטה היא תנור זה עובדים בחול אפילו שכבר אין בישול אחר בישול עצם ההנחה על גבי פלטה אפילו מחוסת זה גדר של תנור וזה עובדין דחול ולכן אנחנו נזקקים להשתמש במחם ומניחים על גבי המחם כל מיני דברים לחימום דיס של ילדים קטנים שמניחים שם לחימום. גם פיטות שרוצים לחמם אותם שמים אותם שם. סירי בישול קטנים שמים אותם שם לחמם מעל גבי המחם. כפי ההוראה של מורי שכדאית סברת הרשבה לסמוך עליה שעל גבי מחם מותר להבדיל מעל גבי אש. או אפילו כלי רגש על גבי האש זה לא פותר אבל כאן זה כלי עם תכולה עם מים ולכן מותר על גביו במהלך כל השבת להניח דברים לחימום ואם כן עכשיו מתעוררת שאלה לגבי המחם מבחינת הכשרתו לפסח כי אם שמים דיסה לחימום של הילד מעל גבי המחם אז אומנם יש כאלה שאומרים ששני כלים שנוגעים זה בזה והם שניהם על האש. אם אין רטיבות ביניהם אין אבלה ואין הפלטה הדדית. רק אם יש מכסה פתוח אז יכול אולי יכולים לחשוש שמה ייפול מכאן לכאן אבל אם הם סגורים ואם שתי הגדרות צמודות נובעות אחד בשנייה ואין רטיבות ביניהם אז דעת רוב הפוסקים שאין מה לחשוש אבל דעת מורי בפרשנות דברי רבנו שיש כן לחשוש ויש מקום לאסור ולכן אם שם דיסל לחימום על גבי המחם בלי אמצעי מפריד ביניהם אזי אפילו שלא הייתה רטיבות ביניהם, כבר יש צורך להכשיר את המחם הזה. אלא שכאן בעניין הזה יש ואנחנו מגיעים לבעיה כיצד מכשירים. אם נניח שמנו דייסה על גבי המחם, מחר בדייסה היא נוזלית ונניח שיש הפלטה גם אם אין רטיבות בין שני הכלים האלה, עדיין מאחר ויש נוזל רותח במחם ונוזל רותח בכלי שעל המחם אז דינו של המחם בהגעלה ויש צורך מלבד הגעלת כל המחם כולו כמובן לאחר סלוק האבנית כבר מצד הדין לא מצד חומרה אלא מצד הדין יש צורך גם כן להכשיר את המכסה של המחם בהגעלה, ממש בהגעלה, אבל הבעיה יותר קשה להלו שמניחים לחם על גבי המכזה של המחם. אם אינם שמים איזשהו חומר אמצעי מפריד ביניהם, אז היא לכאורה, הרי מדובר ביבש על גבי המכסה שלמחם לואי צויר שביום חול היינו שמים שם בצק על גבי המכסה והיה נאפה מה דינו של המכסה הזה האם הכשרו בליבון או הכשרו בהגעלה כי הרי יש לנו כלל שכל ששימושו באש יבש אז דינו בליבון כלומר מחבת שאנחנו שם עופים לא מתגנים אז דין אותה מחבת שאנחנו צריכים ללבן אותה ואם כן האם גם שכלים ש פועלים על בסיס של קיטור שעופים עליהם על מכסיהם האם גם הם טעונים ליבון או שמה מאחר ומתחתם יש מים רותחים עדים אולי זה לא בדיוק בגדר של אש יבש כי מתי יש בליאה מוצקת קשה כשיש אש יבש אז אין אפשרות להכשיר אלא על ידי ליבון אבל אם מדובר שהוא נאפע או התחמם כתוצאה מכך שיש מלמטה עדים וחום תולדות האור ולא האור ומדובר ברציבות אז אולי הבליעה של המכסה איננה קשה כמו הבליעה הרגילה ולכן במקרה כזה אולי די בהגעלה נראים הדברים שניתן להסתפק בהגעלה הן בגלל הסברה הזו שזה לא בדיוק אש יבש והן כן בגלל הסברה שבכלל בדיני כלי פסח הללו שאנחנו משתמשים בהם בליבון אין אנו עושים זאת מעיקר הדדינה אלא על דרך החומרה שהרי רבנו בהלכות הכשרת כלים בסוף פרק חמישי החמץ מצה לא הזכיר כלל וכלל את דיני הליבון הוא הזכיר את דיני ליבון במאכלות אסורות אבל לא בדיני חמץ כלומר שלכאורה לכאורה ניתן לומר שרבנו סובר שחמץ התר הברע כשהוא בלע הוא ברא את זה ברמה של היתר ומורי אומר שאנחנו יש לנו ספק בדברי רבנו ומכוח הספק אנחנו מחמירים באופן שיטתי מחמירים לא במקרה אלא באופן שלתי מחמירים ואנחנו נוהגים שכל דבר ששימושו באשב אש מלבנים אותו אבל כאן שיש לנו ספק ספקה לא רק אם באמת יש צורך ליבון עיקרה דדינה בכלים שבלועים חמץ אלא שיש לנו ספק כאן אם בכלל זה גדר של אש יבש או בגלל שזה עדים וחום זה לא בגדר של אש יבש אלא בגדר של בישול ולכן נראים הדברים שבגלל הספקות הללו ניתן להסתפק בהגעלה בלבד. במיוחד כשמדובר שהמכסה הוא מפלסטיק אבל אם המכסה הוא ממתכת מן הראוי להעבירו ליבון קל. לא ליבון עד שניצוצות ינצו ממנו כי חבל על הכלי אלא ליבון קל. כך נראים הדברים למי שמשתמש בחמומים על גבי המחם. מי שקים לו באופן שיטתי בטוח שלעולם הוא מכסה את ה מכסה של המחם ורק על גבי המכסה הוא שם את הכלי לחימום או את הלחם לחמום. אף שלפעמים אולי מקרה שלא תמיד הוא נזהר מאחר וזוהי דרך שימושו אז ודאי ודאי בזה אין שום ספק שהמכסה שלמחם יגעיל אותו ואין צורך בליבון קל כך נראים הדברים ביחס למחם בעיקר למכסה שלו אבל כל המחם טעון כאמור עלה בגלל המכסה בגלל השימוש המיוחד שאנחנו כיהודי תימן מרבים להשתמש בו כאמצעי עזר לח תבשילים או לחימום פיטות רבי חני