שאל השואל ואמר הוא אדם אשר מרבה להשתמש בכדורים לצורך מניעת כאבים כלומר הוא בריא הוא לא חולה אפילו לא בגדר חולה שוודאי לא חולה שיש בו סכנה גם לא חולה רגיל אבל נוהג להשתמש בכדורים נגד כל מיני מחושים שיש לו מדי פעם ופעם יש לו גם תרופות הומופטיות שהן כשרות לכל השנה אבל אין להם הכשר לפסח ומהם יש לו גם טבליות ויש לו גם כן א איך קוראים נוזל טיפות לשתייה יוצא בזה ועד השאלה היא האם מותר לקיימן בפסח עד אחרי פסח או שמה אסור כבר יצא לנו לדון בעניין הזה ואמרנו שתערובת חמץ היא לפי רבנו מותרת בקיום אם אין בה כזית בכדי אכילת פרס ולפי מרען כל שלא התבטלה ב-60 מלפני הפסח אסור לקיים תערובת חמץ כזו אבל כדורים כדורי תרופה בין רגילים בין הומפטים כל עוד שהם כשרים רגיל, אלא שכל הבעיה היא בגרי חמץ, אם יש בהם תעמר, הם אינם ראויים לאכילה. ותערובת חמץ שאינה ראויה לאכילה מותר לקיימה. כך פסק רבנו בפרק רביעי מהלכות חמץ ומצר. הלכה ח תערובת חמץ או עוברים עליה משום בליראה ובלימצא כגון המוריס וקותח הבבלי ושחר המדי שעוסין אותו מן הקמח וכן כיוצא באלו מדברים הנאכלים אבל דבר שאין שיש בו תערובת חמץ ואינו ראוי לאכילה הרי זה מותר לקיימו בפסח וגם מרן בשולחן ערוך אור החיים סימן תמב כתב בסעיף ראשון אותו דבר תערובת חמץ עוברים עליו משום בליראה ובלימסא כגון המוריס וכותח הבבלי ושחר המדי וכל כיוצא באלו מדברים הנאכלים אבל דבר שיש בו תערובת חמץ ואינו ראוי לאכילה מותר לקיימו בפסח יוצא איפה שאפילו לפי מרן אשר עוסר לקיים תערובת חמץ כל שאין פי 60 נגד החמץ ה בתערובת שאינה ראויה למאכל אדם וכאלה הם הכדורים המרים בין אים בתרופה קונבנציונלית בין אם שייכות לתרופות הומפתיות מאחר ואינם ראויים למאכל אדם מותר לקיימם לאחר פסח אפילו שאין שאפילו שאין פי 60 נגד החמץ אפילו למרן עכשיו נשאל את השאלה, האם מותר לקיים גם דברים נוזליים, לא רק כדורים, באשר נניח אין בהם תעמר, או אפילו גם כדורים שאין בהם תעמר, האם והם תערובת, האם מותר לקיימם או לא? כאן באנו לעניינו של הטורייד אמר רבנו בפרק רביעי מהלכות חמץ ומצע הלכה ן הכילור והארטריה והאספלנית והטריק שנתן לתוכן חמץ מותר לקיימן בפסח ורבנו נמק שהרי נפסידה צורת החמץ הרבד השיג עליו וכותב זה שיבוש זה מאחר קיבל ומטעם אה א מאחר קיבל ומטעם אחר ולא מטעמו אז באמת המפרשים כאן במיוחד רבנו ונוח התחבט מה הוא הצריג והביא כל מיני פירושים אבל רבנו מורי דוחה את כל הפירושים האלה ואומר ורבנו סעדיה הגאון תרגם בתורה צורי מעצורי פריג וכ ב אבן עזרא בבראשית והגאון פירש אותו כי הוא הנעשה מ-75 עיקרים עיין שם ומורי מוסיף וכותב ומדברי רבנו נראה שהוא תערובת עקרים ועשבים שונים ואין בו דברים האסורים כי הוא גם מחזק לחלשים וזקנים שלו במקום סכנה כלומר הטוריה כזה הוא נוזל שמעורבים בו כל מיני עיקרים, כל מיני סמים שהם ברמת העיקרון מותרים באכילה אבל גם מין דגן והנפקמין על עיני פסח ואותו תרייג נותנים אותו הוא נוזלי נותנים אותו והוא מחזק את החלשים והזקנים שלא במקום סכנה כלומר אפילו שאינו חולה מסוכן אבל זה נותן חיזוק והנה לדעת רבנו מותר לקיימו מפני שנפסידה צורת הח מץ ולא מפני שהוא מיועד לסכנת נפשות כדברי רב היה שכנראה שכנראה לפירושו רמז הרב כלומר ש איך קוראים הלא אפשר לקיים את התערובת החמץ הזו אפילו שהיא רק לצורך חיזוק האנשים התשושים שאינם בגדר חולים מותר. למה? רבנו לא אמר בגלל הטעם אמר, אלא בגלל העניין שהצורת החמץ בו כבר לא קיימת. מי שרואה רואה לפניו טריאג, לא רואה לפני חמץ. לשתות בוודאי שאסור, אבל לקיים כל דבר שכבר אין בו צורת חמץ מותר. ועכשיו רבותיי, לפי זה אנחנו אומרים גם תרופות נוזליות, גם תרופות נוזליות שאין בהם כבר צורת החמץ ניכרת. להבדיל מהטביות שאולי יכול להיות שהעמלן מוכר, אולי ניכר, למרות שזה לא שונה מאשר שאמרנו שמותר לקיים ספרים שקרחו אותם עם בצק או אפילו שמשות שחיברו אותם הם הם בצק כי גמרנו כבר הייעוד שלו הוא אחר. צורת החמץ כבר אין עליה שם של צורת חמץ אמנם יש להבדיל בין דברים הנאכלים ובין דברים הלא נאכלים ותראה מה הדבר הנאכל אבל כל שבאמת לא ניכר צורת החמץ וכל שהוא מקיים אותו רק לצורך קיום ולא לצורך שימוש מותר וכך יוצא שלפי הערה הזו מותר לקיים גם תרופות נוזליות שמיועדות לאדם שהוא לא חולה בכלל רק בשביל חיזוקים רק בשביל חיזוקים מותר לקיים אותם אפילו שאין להם הכשר לפסח כיוון שאין צורת החמץ ניכרת בהם וזה חידוש גדול מה שאין כן בתרובות טבליות יכול להיות יכול להיות שניתן לאסור אם אין בהם א אם הטעם שלהם לא טעם מר אלא טעם רגיל כן אולי אסור בגלל שאולי המילנים נכרים זה דבר שהוא מותר לי בספק אבל בעקבות הדברים האלה אנחנו צריכים לדעת שלא רק שמותר לקיים ספרים קרוחים שנעשו כמה ימים לפני כן שבוע לפני כן מעשה וכן שמשות אלא יש דברים שכבר החמץ נתבטל בהם ומותר אפילו להנות בהם להשתמש בהם כגון למשל חמץ שנתאפש אומר הרב יוסף או נשרח קודם זמר איסורו ונפסל מאכילת הכלב או ש חרכו ופסלו מותר להשתמש בו כמו ספירט מפוגל להסקת מכונות בישול מותר אפילו כי זה נתבטל כבר החמץ שבו ולא ראויח כלב וכן מותר לצחצח נעליו בחול המועד אפילו נניח שבמשחת נעליים יש יסוד בגני כי זה נפסל כבר מחלת כלב לכן כורכי ספרים מותר להם להדביק הנרות בצקע או בעמילן חמץ אפילו בערב פסח קודם זמן האיסור הוא מותר לקרוא בספרים הללו בפסח עד כאן יוצא איפה שמותר לנו להשתמש ולהיהנות בדברים שצורת החמץ אינה ניקרת בבחינת שזה תערובת ולקיים אותה עד לאחר פסח אבל כמובן אסור באכילה ובשתייה לחלוטין רבי חני בן רגע רבותי אין