מעשה באדם ששכר רכב מחברו ולאחר מכן התנקר מן העובדה שהוא שכר את הרכב ונעלם ולא החזיר את הרכב. לימים הוא נדפס וחוייב בדין להחזיר את הרכב. דעקה הרכב הזה כבר עבר תאונה. ואז השאלה היא האם חובת הסוחר שהוא למעשה גזלן כי הרי הוא שכר לא החזיר ומפגע התנקר מכך וברח נמלץ עד שנדפס ואז השאלה היא כמה הוא משלם האם הוא נותן את הגרותאה לנגזל ומחזיר א ונותן לו את את ההפרש אתדמי הנזיקין או שמה הוא צריך להחזיר לו רכב כפי שהיה ברמה שלו בעת שקיבל אותו בעת השכירות ועל זה נאמר בגמרא בבא קמה שאין שמן לגזלן להבדיל מהמיזה ופרשו חכמים שאדם שמזיק אז הוא אומר לו לניזה הנה הגרוטאה אני אשלם לך את ההפרש. זה בניזה. לוכן לגבי המזיק, לגבי הגזלן. לגבי הגזלן. הלכה היא גזל כלי בשבור. אומר רבנו בהלכות גזלה ועבדה פרק ב' הלכה טו. אין שם לו הפחד אלו אלא משלם דמיו והכלי השבור של הגזלן, הגרותהאי של הגזלן ונותן לו ממש את דמי המכונית. שאותה הוא גדל ממנו, שאותה שכר גדל ממנו. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור, נוטלים ומשלם הפח. זה כבר אופציה של הבעלים. ואותה הלכה נפסקה בשולחן ערוך חו שן משפט שנד א שסב סעיף יג. הגוזל כלי ושברו. אין אומרים יתן השברים וישנים עליהם. בדינו. כמו שנבאר בסימן שדהינו שהוא נותן תן לו את דמי הכלי שאותו הוא גזל לחלוטין כמו בשעה שהוא גזל אותו. הבעיה המתעוררת היא הרי הוא גזל ממנו רכב להשכרה וחלף זמן מאז שהוא גזל עד שעכשיו הוא משלם. למשל שנה שלמה. הרכב הושבט משכירות האם בנוסף לתשלום דמי המכונית כפי ערקה בזמן שהוא גזל אותה האם הוא גם משלם דמי שימוש שהרי הרי אותו מזכיר יכל להזכיר וזה עומד להשכרה נאמר כך בשולחן ערוך סימן שסג חושם משפט סעיף ג' הגוזל בהמה ונשע עליה מסע אורך אורחיו עליה או חרש או דשבה בחיוצא בזה והחזירה לבעליה אף על פי שעבר בלא תעשה אינו חייב לשלם כלום שהרי לא הפסידה ולא הכעישה כלומר זה שימוש חד פעמי שאין לא ניתן לאמוד איזשהו הפסד או בלייק תוצאה מאותו שימוש חד פעמי ולא חישה ואם הוחזק אדם זה לגזול או לעשוק או לעשות מעשים אלו פעם אחר פעם וכל הזמן מסתתר מאחרי עבדה מה הפסדתי אותך הנה הדמים שלה ונגמר כונסים אותו ואפילו בחוץ לארץ לא רק בארץ ושמין השכר או השבח שהשביעה בבהמה ומשלם נגזל. מוסיף מרן וכותב בסעיף ד' התוקף את עבדו של חברו ועשה בו מלאכה ולא בטלו ממלאכה אחרת. נניח בזמן של האדון לא הייתה לו מלאכה לעבד ולא בתו ממלאכה אחרת. פטור שנוח לו לאדם שלא ילמד עבדו דרכי הבטלה. ואם בתלו ממלכה אחרת משלם לו כפועל. כי הרי העבד נועד בשביל בשביל לעבוד ועל ידי זה שהוא גזר אותו ומנע את הקיום מלאכות של האדון אז הגזלן משלם את העובדן הזה שגרם לו לאדון וכן סעיף ה התוקף ספינתו של חברו ועשה בה מלאכה אם אינה עשויה לשכר שמין כמה פיחתה ומשלם ואם היא עשויה לשכר אם ירד לה בתורת הועיל וירד שלא ברשות אם רצה הבעל לטול שכרה נוטל רצה לטול פחטה נוטל ואם ירד לה בתורת גזלן נוטל פחט וכן כל כיוצא בזה והוא הדין הנטלה על דעת שאלה שלומד דעת גזלן הבי כלומר שאם מדובר בהשבטת דבר שהוא באמת עומד להזכרה עומד לשימוש אז מברש בית דין לוקח בחשבון את העובדן הזה של דמי השימוש אבל מכאן אנחנו רוצים להגיע מה מהעניין הזה שהוא כל כך פשוט לעניין שהוא לכאורה נוגע לרבים מאיתנו כי לבוא לקחת מכונית לזכור אותה ולתעלם וכולי זה לא רבים עושים את המעשה הנשע הזה אבל קורה לו פעם שבני אדם מפקידים אצ אצל אצל בני אדם כספים או למשל מעביד אשר לא נותן בזמן את ה את המשכורת ומתכחש לשכר מסוים או לבע בא לו מתכחש לחוב ורק אחר כמה זמן הוא חוזר בתשובה ורוצה להחזיר אז אנחנו באים ואומרים בצורה כזו ברור שהוא חייב להחזיר את הקרן כי הוא גדלן הוא קיבל ברשות ואחר כך התכחס אז זה כמו גזרה אלא שההלכה אומרת כך שאם הוא נשבע בהתכחשות שלו, מעל בשם, השתמש בשם השם כדי לבוצר את ההתקחשות שלו, את הכפירה שלו, אזי, כשהוא חוזר בתשובה מחזיר קרן ומשלם חומש מלבד קורבן אשם כדי לכפר. ולמה הוא מחזיר חומש? אומר ה אומר ה איך קוראים ספר חסידים בסימן תקצח? זה כמו כמו שאדם גוזל מאחד מתוך חמישה בני אדם. הם היו חמישה וגזל מאחד מהם והוא לא זוכר מי מהם וכל אחד עכשיו בא ואומר ממני גזלת ולא בגלל שהם משקרים יכול להיות שהם שקרים יכול להיות שבאמת נדמה להם שמהם הוא גזל אז כיוון שהוא גרם לעצמו את הצרה הזו אז לפי הדין הוא יכול לתת את הכסף לומר הנה רבותיי ששברו את הראש אני גזלתי סכום כזה זה שברות את הראש כי אחד מכם מרמה או טועה או כמה מכם מרמים או טועים אני גזלתי סכום כזה אבל כדי לצאת ידי שמיים כי הרי הוא גרם לעצמו את הצורה הזו צריך לשלם לכל אחד ואחד זאת אומרת הוא גזל קרן אחת הוא שלם חמש קרנות בגלל שהוא גרם לעצמו את הצרה הזו אם הוא רוצה לצאת ידי שמיים אומר הסבר החסידים כך בעניינים כאלה כשאין לנו דברים ברורים שיש עובד דן לצד השני אתה בשביל לצאת די שמיים התורה מעוטת לך אתה רוצה לכפר על עצמך מלבד קורבן אשם תן חומש למה כי החומש הוא הערכה של מה שאולי הפסדת אותו בזמן שאתה התכחשת ולקחת את הכסף ויכל לעשות בכסף הזה מסחר להרוויח ומנעת ממנו את הדברים האלה או צער רצה לקנות משהו ואין לו את הכסף והוא הצטער אז זה בשביל לצאת דשם שמיים גיבשו את זה אומר ספר החסידים בחומש ממילא תבין שאם לפי הערכה שלך אתה גרמת לו לנזקים יותר גדולים לעובדן רווחים יותר גדולים לצער יותר גדול לא תצא ידי שמיים אם לא תיתן לו את מה שמגיע לו לפי הערכתך עכשיו אנחנו לא מדברים בחיוב של בית דין אנחנו מדברים על הצאת ד שמיים אומר הכלי יקר עוד יותר למה חומש כי אמרו חכמים לעולם אדם שנותן צדקות אל יבזבז במצוות ואל יבזבז בצדקות יותר מחומש כי חייך קודמים חיי חברך אז החומש הזה מזכיר את יכולת מתן הצדקה של בעל הכסף את הצדקה על זה שגזלת ממנו את הכסף מנעת ממנו את היכולת לתת צדקה לכן תוסיף לו חומש כלומר על עובדן יכולת מתן הצדקה אומר הכלי יקר תרו צדקה מכאן למדנו לפי עיקר הדין הגזל משיב את הקרן והשיב את הגזלה של גזל אבל בוודאי ודאי צריך לקחת בחשבון או בדם רווחים דמי שימוש צער כשהדברים מוכחים בדין יחייבו כשהדברים לא מוכחים יש חובה לצאת ידי שמיים אחרת לא יתכפר לך אבל גם כשהדברים לא מוכחים ואין הגזרן יוצא ידי שמיים אם בית הדין מבחינים שאצל אותו אדם זוה חוזר ונשנה יש ביטוי בתימנית יקעבש מקעבש יש כאלה בני אדם שזה בדיוק המאפיין שלהם אתה נוסע ונותן איתו מבלבל אותך יקעבש ככה ככה ככה מתחמן אותך בסופו של דבר אתה נזק ממנו במשא ומתן אז אם הם מבחינים שיש תסמונת כזו אצל אדם כזה אף שאין דבר מוגדר יכולים בדין אומר השולחן ערוך לקנוס אותו בתורת קנס ולשלם לא רק את הקרן אלא גם את ההפסדים הנלבים אם באמת יש הערכה שהיו הפסדים נלבים ללמדנו עד כמה באמת צריך האדם מאוד מאוד להיזהר במ שאמרו חכמים רובם בגזל מה זה רובם בגזל מה אנחנו אנחנו המניחים תפילין ומתפלים יום רובנו גזל אלא במשאים ומתנים בהלוואות ופגדונות וזה הוא חייב לי יש הוראות יותר יש תצדקה כל אחד יש לו הוראת היתר אומר רבי עקיבא וכאן הבעיה כאן הבעיה שכל אדם ואדם יש לו הוראת היתר והוא עורר לחברו בפינה הוא עשה לי ככה אני אעשה לו ככה כי למה הוא עשה לי ככה זה נקרא רובם בגזל ולכן ידע אדם כמה צריך מאוד מאוד להיזהר בדיני ממונות האלה שלא יחשוב אני מתפלל אני קיים מצוות אני נמנע מעבירות לא רובם בגזל אז אפילו אנשי צברון הלבן קריאה אליטות ואנשי צברון הכחול כלי המתעפים בטלית שקולת תחלת כולם צריכים לחשוש מפני הדברים האלה רבי חמגשה