אם מותר לעבוד במפעל שמייצר מכשירי לחצני מצוקה, כיוון שלחצני המצוקה משובוקים ויש בני אדם שהם זקוקים ללחצני מצוקה, מהם פיקוח נפש, ספק פיקוח נפש, ומהם גם לא במצב של ספק פיקוח נפש. כך שיוצא ש יש בני אדם שלא משתמשים בלחצניים צוקה גם שלא במצב של ספק פיקוח נפש. והשאלה היא האם הוא בבחינת מסייע לידי עוברי עבירה והתשובה בוודאי וודאי שמותר לעבוד במפעל כזה והשרב של האדם אשר מסייע לאדם אשר הוא בספק פיקוח נפש ללחוץ על לחצן מצוכה שמה באמת יחלצו לעזרתו ויצילו מספק פיקוח נפש ואין לחשוש מפני אותם שמשתמשים לחצני מצוקה גם כשאינם במצב של ספק פיקוח נפש אנחנו מוצאים במשנה מסכת שביעית פרק חמישי, הלכה שישית נאמר כך: "ואלו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית, מחרשה בכליה, העול והמזרה והדקר. כי הרי הכלים האלה הם נעדו לעבודת האדמה ובשביעית עבודת האדמה אסורה. ולכן אין האומן ראשי למוכר"ן כי יבוא ויכשלו באותם כלים. אבל מוכר הוא מגל יד ומגל כטיר, עגלה בכל כליה. כי מותר לקצור בשביעית. יש אופנים שמותרים, יש אופנים שאסורים, אבל יש אופן שמותר. זה הכלל. כל שמלכתו מיוחדת לעבירה, שאז ברור שהמקבל עלול להשתמש יש בה בעבירה כמעט בוודאות אסור אסור למכור לו לאיסור ולהיתר הם הכלי יש לו אופציה של איסור ויש לו אופציה של שימוש מותר מותר למכור אומר רבנו בפירוש אותה משנה אמר השם ולפני עבר לא תיתן מכשול זה הדבר ברור שהפירוש הפשתי של הפסוק שאם יש אדם באמת עיור בעיניו הבשריות אסור לשים לפניו דבר המתקיל אותו כי הוא לא יכול לראות ולהיזהר וזה לא מן התורה לעשות דבר כזה אבל קיבלנו בתורה שבעל פה שיש גם את הפירוש הרחב על פסוק זה הכוונה בזה שמי שעברה אותו התאווה והדעות הרעות אל תעזרהו על עברונו ותוסיף להתעות אותו כלומר זה לא רק עובר בעיניו בבשריות, אלא עבר בעיני ליבו בגלל או תאבותיו. אז אם אתה יודע שהוא אדם שבגלל תאוותיו מסוגל לאכול לא כשר, בגלל תאוותיו המוניות מסוגל לעבור על עבורת ממון, בגלל תאבותיו המיניות מסוגל לק. תיזהר, אל תביא אותו לידי מכשול וכך. או דעות הבראות, מידות מגונות, אתה יודע שהוא כעסן. אתה ידע שהוא פזיז אז אסור לך להתקיר אותו בדברים כאלה שיש לו בהם חולשה ולפי כך אסור לסייע לעבריינים בעשית העבירות ולא לגרום למה שיוביהם לכך אלא נעשה להפך וזה לא נאסר אלא לחשוד על השביעי אבל מי שאינו חשוד מותר למקו לו כל מה שיבקש מפני שהוא מצניעו עד למוצאי שביעית כלומר לאדם שהוא לא חשוד על השביעית אז מותר למכור לו אפילו מחרשה כי יש יצוד גדול להניח שיש לו שיקולים שהוא קונה כעת אולי בגלל מחיר מוזל יותר אבל לא שהוא על השתמש כי הוא אדם שהוא לא חשוד ורק באדם שהוא חשוד אסור לך למכור לו כדבר שהוא ייחודי ייחודי לאיסור אבל כל שהוא ייחודי לאיסור ולהיתר אזי מותר למכור אפילו לחשוד כי שמה הוא שתמש בו בהיתר ומכאן אל לחצני המצוקה. לחצני המצוקה יש אופן שבו משתמש בו האדם שנמצא במצוקה שהוא בבחינת מספק בכוח נפש וזה שימוש המותר ויש ויש מצבים שמשתמשים באותם לחצני מצוקה גם כשאדם לא במצב של ספק נפש. אז לאדם שהוא לא חשוד בוודאי מותר למכור כי ודאי שהאדם הזה ישתמש רק לפי כללי ההיתר אלא אפילו לאדם שהוא איננו דתי והולך אורחוד להשתמש בלחצן זוכה גם כשאין לו במצב שנספק פיקוח נפש. מאחר ובמכשיר הזה קיימת אפשרות להשתמש בו גם באופציה של התר כגון במחול אז יכול להיות שליום שבת הוא לא יזדק יכול להיות שכן יכול להיות שלא מאחר ויש אופציה של היתר ויש אופציה של איסור אפילו לחשוד מותר למכור כל שכן וכל שכן ברמת היצור כי דיברנו על המכירה על רמת השיווק אבל רמת היצור בוודאי וודאי שמייצרים דברים שיכולים לסייע לחולים שהם ספק פיקוח נפש והן אומרים אל נייצר שמה אולי ימצאו אנשים לא דתיים והשתמשו בזה לאיסור. לא. אדרבה ואדרבה מצווה גדולה לייצר דברים כאלה שיש בהם אפשרות לסייע בידי אנשים שהם מצב של ספק מכוח נפש. ואם ימצאו אחרים שישמשו בהם שלא בדרך היתר או שלא לצורך היתר, אז כגון זה נאמר צדיקים לכו וחושאים יכשלו בם. והקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה לכל חולי עמו בית ישראל. וגםנו לחזור בתשובה שלמה אנוכל בית ישראל. רבי ח