ב חגים ומעדים טובים ימח
תודה רבה למנחה הנכבד למה פתחתי בברכה הזאת יש סיבה עיקרית סיבה פחות עיקרית הסיבה העיקרית ככה מברכים אה יהודי תימן יהודי תימן בחג איש לראות זאת הברכה המקובלת וגם יהודי אדם חותחים בברכה הזאת רק הם מוסיפים את המילה חגים למי שהוא שם לב זה הש אחד הסיבה הפחות עיקרית שאני רוצה להביא את הברכה הזאת היא משום השינוי הקטן שיש במענה המענה שפה כאן המכבד על נבי חייכו יומחו הטבים בעדן נהגו לומר לא בחיך מעדכו התבים אלא בחגו ומעדחו הטבים חגחו מעדחו הטבעים ואני תמיד שהייתי צעיר שאלתי את עצמי מברכים אותי תזכו לשונים לב ומעדים טובים או תוסיף שני מבי מעלים טובים ואני עונה חגח ומעדח טובים מה פירוש המילה הזאת חגח ומעדחים מה הברכה בזה מה פירוש ברכה אין אין פה שום איחול אני לא שומע שום איחול במילים חג טלכעמדתי על דעתי וקצת יצאתי החוצה מבית הכנסת העדני שלנו בדרום תל אביב הגעתי לכנסת תימני פתחו את הספר תורה פתאום אני שומע שהחזל מברך את הברכה הזאת וכולם בחיוב יום חות הטובים פתאום תפסתי שיש פה איזשהו עייבות או שיבוש קטן אני לא יודע איך זה הגיע אבל חיך הוא נשמע כמו חגו ולחגו מצרפים מועדו יצא הדבר המעורב הזה וככה נתקבע המנהג הצלנו לעלות חגחו מעדרו הטוב זה אולי דוגמה טובה לפתוח אה אה כדי להסביר או לעמוד על המהות של קדיעת ידי האדם ועל שיטת על הליכותיה על שיטת הפסיקה שלה על המנהגים שנהוגים בה האם זה תימן או לא תימן יש בה קצת תימן וקצת לא תימן יש הרבה שאלות ב שנשארות פתוחות גם אחרי הרצאה שתשארנו פתוחות גם אחרי ההרצאה הזאת שאלות שאולי אני אפתר לכם בחלקם פה, אבל אה מכל מקום אה ננסה בכל זאת קצת אה להביא להביא להכרתכם, לידיעתכם קצת משהו על הקהילה הזאת ועל מנהגיה. אה הרצאה תתחלק לחלקים הבאים. בהתחלה נתחיל קצת היסטוריה על תודות היישוב היהודי בעדן. מאיפה זה לאיפה התחיל הסיפור? לאיפה הגיע בסופו של דבר. כמובן משימת דגש של הנושא העיקרי שהוא המנהג וההלכה. אחר כך נביא רשימה של א אה כל מה שקשור לנוסח תפילה או למנהגים שנהגו בקהילת ודי אדם ונראה אם הם חופפים, מתאימים או מנוגדים למנהג קהילות יהודי תימן האחרות. בסופו של דבר א א ניתן איזשהו סיכום ש אה נצא עם משהו בסופו של דבר. טוב אז אה נתחיל עם המסורת כמו שלכל אה יהודי תימן יש להם מסורת שהם התיישבו בתימן עוד ממי בית ראשון וכולי גם בעדן ידעו שהם ישבו שהם מושבן במקום הזה הוא מזמנים קדמונים עוד ממי בית ראשון ויש לנו אפילו מסורת שאומרת שעציון גבר המקראית היא עדן כלומר היישוב מאוד מאוד קדום שהתחיל עוד בימי המקרא והמשיך עד א לחיסול גולת יהודי אדם בשנת 67 רצף כזה של התחי יהודית כמה הדברים האלה אמיתיים או לא, את זה נשאיר לסיפור אחר. אבל אם אנחנו מחפשים עדויות חיצוניות להתיישבות יהודים בעדן, אנחנו מוצאים במאה הרביעית בספירה את העדות הכי מוקדמת של איזשהיא א א כרוניקה של כומר נוצרי שמדבר על א הוא היה מיסיונר שניסה לקרב או את א תושבי תימן של אז א אל הנצרות וניסה להקים כנסיות והוא מספר שמה בתעודה שהוא כתב מהמערביעית לספירה הוא מספר שם שהיהודים הפריעו לו בתימן. בכל מקום הפריעו לו הוא ניסא היו לו הרבה הצלחות אצל המוסלמים אבל אם היו לו כישלונות או הפרעות זה היה תמיד מצד היהודים והוא מזכיר שם גם את העיר אדן בתור א מקום שבו התיישבו יהודים אה אחר כך אנחנו קופצים למאה העשירית א שמה התמונה היא קצת יותר בירה לגבי התיישבות היהודים כיוון ש א אנחנו יודעים ש אה קיים המושג גניזת קהיר אותה גניזה שהתקמה שהיא נמצאה ב ממצרים ששפחה אור אור גדול אפילו על היהדות של ימי הביניים על תקופת הגאונים וקצת אחר כך וגם א א גם יהודי אדן נזכרו שם ב א בחמות לא לא מבוטלת בכלל כ-150 מכתבים שמוזכרו בהם השם אדן מעדן או אלדן שנשלטחו מעדן או אלדן נמצאו בגניזה וכמובן יש בהם כמובן להסביר ולהעביר לנו הרבה נקודות שהיו אפסלות בהיסטוריה של של תימן בכלל ושל אדם בל פרט אה אנחנו מוצאים שם א עדויות על קשרים מסחרים ענפים כידוע מבחינה גאוגרפית אדם היא צומת עולמית מאוד חשובה במסחר בין הודו לאפריקה ולאסיה ממש צומת דרכים שעברו בה סחורות ואנשים כמובן יחד עם הסחורות האלה שמצרו וחנווב בעדן והמשיכו אחר כך לעסקיהם למחוז חבצה וכבר והמא צריית אנחנו יודעים שהדברים האלה התנהלו בצורה מאוד ענפה וגדולה ורחבה א וכמובן גם בקהילה היהודית הגיעו לקהילה היהודית אנשים מבחוץ יצאו ממנה החוצה כל הדברים האלה מתגלים במכתבים האלה בגניזה יותר מזה אה אנחנו מוצאים גם מכתבים התכתבויות הלכתיות עם כל מיני אנשים ופוסקים בין בתי הדין שבאדן לבית הדין לבתי הדין בתימן בתי הדין האחרים שהיו שם או בתי או מקומות אחרים מחוץ לתימן א מכתבים א של א יהודי אדם שקשורים לשאלות הלכתיות שקשורים גם לתרומות שתרמו יהודי אדן לישיבות שישיבות הגאונים שהיו אז בבבל א עדן היה מקור לא אכזב כך מסתבר לקיום הישיבות הקיום הכלכלי והאחורי של הישיבות בבבל וזה גם עדות חשובה למצב לפחות לגבי המצב הכלכלי ולמה של החשיבות של הקהילה בעדן באותה תקיפה אה יותר מאוחר אנחנו יודעים כל מיני עדויות חיצוניות בנימין מתודלה בין המאה ה-12 גם מעיד על יהודים על קהילה מאוד גדולה שהייתה בעדן א באותה תקופה אה אנחנו יודעים יש א תשובות רבנו אברהם בן הרמבם יש לנו שמונה תשובות שמונה תשובות שכתב ששאלו רבי יהודה שאלו ששאלו יהודי אדם את רבי אברהם בן הרמבם ותשובות שהוא שלח לבו חזרה שהתפרסו בקובץ התשובות המיוחד שלו א א עוד עניין חשוב א א עד כמה הייתה המרכזית קהילת יהודי אדן באותה תקופה בתימן לפחות בארץ התימן אנחנו יודעים שהמרכזית של הייתה מאוד מאוד גדולה קודם כל העובדה ש מרב המכתבים מתקופת הגניזה או מאותה תקופה א נמצא נכתבו דווקא באדם ולא בשאר מחוזות תימד ו יש עוד מוסד מאוד חשוב שנקרא מוסד הנגידות אותו מינוי שלטוני שהשלטון מנה יהודים אה שליטים או נציגים של היהודים מתוך מתוך כל מדינה כדי לרצג אותם מפני השלטונות וכדומה. א ראשית הנגדות בתיימן הייתה דווקא אה הייתה דווקא מעדן אחל באותו נגיד בשם מגמון בני יפת א והחלה בנגיד האחרון כאן רבי דוד עדני אותו יהודי מפורסם שחיבר את המדרש הגדול תאר יצירת תימן א גם הוא היה בעדן כל התקופה הזאת מבעצם א תקופת מדמון דיכ זה המאה ה-12 עד המאה ה-14 ואפילו ה-15. קהילת יהודי אדן פורחת ומסגסגת לשבת מאוד מרכזית בכל מה שקשור ליהודי תימן. אה מה קורה אחר כך אחרי המאה ה-15? אה קרנה של הקהילה קצת יורד בעקבות כל מיני אה כל מיני סיבות. אחת הסיבות זה כיבוש התורקים ש א עשו כל מיני דרכים קליפות או או א קבעו כל מיני מסלולים מקיפים למסחרים שדילגו בעצם על א על העיר עדן ועל נמל עדן וברגע שה הצומת המסחרית הזאת הופכת פחות ופחות יעילה ושימושית א ממילא גם הקהילה היהודית א יורדת ודואת א והמרכז עובר לאט לאט כמובן א לשנעה שם א משם גדלו תלמידי החכמים הבאים של א א של תימן פחות ופחות באדן. מכל מקום אנחנו ממשיכים לשמוע לקהילה הזאת כל מיני התכתבויות בין בית הדין שבעדן לבית הדין בסנה. בשאלות הלכתיות, בענייני בירורים, בכל מה שקשור לבתי הדין, כל מיני משפטים שהתקיימו בעדן ובתיימן. אותו משפט מפורסם בין מחלוקת שנפלה בין בית הדין וסנה לבין בית הדין ועדן לגבי איזשהיא מחלוקת בירושה בין שני האחים ועדן. והייתה מחלוקת מאוד גדולה עם חליפת מכתבים אה א עם הרבה מכתבים ש כתבו בעניין הזה בין סנאדן כל הזמן קשרים כאלה הלכתיים שתי כן שנסו סביב הלכה ומנהג ומשפט אנחנו שומעים גם על כל מיני שאלות ששאלו החוצה מאזן החוצה כדי לשאול שאלות בהלכה א לפתור בעיקר לפתור ספקות בלשון הרמבם א אחר כך מא-17 עד ה-18 אנחנו יהודת יהודי אדן נתונים לשלטון א לשלטון הטורקים אחר כך במאה ה-18 פחים ל אה שלטון של לחג, כן, אותה עיר לחג, לחג' מה שנקרא א ובעצם עד כיפוש התורקים בראשית המאה ה-19 בשנת 1839 הייתה תחת הייתה מסופחת ללחק ו-189 נכנסים הבריטים א בעצם עד 1967 שהיהודי האחרון עוזב את אדם הייתה תחת שלטון בריטי א לפני כן יש א עדות מעניינת לפני כיבוש הבריטים בשנת 1835 ארבע שנים לפני כיבוש הבריטים היה איזה קצין ברטי בשם ולסטיג' שהסתובב בתיימן ובדק מה המצב שם והוא הגיע גם לעדן והוא מתאר את היהודים שנמצאים שם הוא מתאר שם עוני ובעיות החלואה ובריאות שהיו בעיר באותה תקופה הוא טוען שמתוך 800 אנשים שישבו ב בעיר עצמה 250 יהודים 250 עד 300 יהודים שישבו בעיר הוא טוען שו הם היו החלק ה הכי מעניין והוא מנסה הוא מתאר אותם גם מבחינה חיצונית וגם מבחינת סדרי ה א סדר היום שלהם ותן שהם בהירים יותר ויפים יותר כך הוא אומר באופן כללי הם לא שונים או כלומר הם לא שונים מתימן מבחינת ההנהגה הוא אומר שיש בית כנסת למוד תורה משננים פסוקים בקולי קולות יש מורי ויש שוט הכל אותו דבר כמו בתימן עצמה א אחרי כיבוש הבריטים א מ-250 איש לפי עדותו של אותו קצין יש גידול מהיר נסיקה חדה של מספר יהודים בעדן בעקבות כל מיני א תהליכי תהליכי הגירה מסימן מפנים תימן אלא עדן בעיקר יהדות שישבה במוחה או במוחה והמספר יהודים גדל ב-40 שנה ב1500 איש אה אה ומאז בעדיה נתקיימו גם קהילות של יהודים אחרות גם היו שם קהילה של קוצ'ינים של בני ישראל היו שם קהילות של רדים היה גם אפילו ניסיון לארגן קהילה אשכנזית ממש שבליל של יהודים שמתיישבים בעקבות הסגסוג הכלכלי שהיה לעיר אחרי הכיבוש הפריטי יושבים נוח מקום נוח מאוד לשבת מהבחינה הזאת אה מה שחשוב א א להזכיר אה את זה באופן כללי ההיסטוריה בסופו של דבר אנחנו יודעים היו פראות בשנת 47 וגם ניסיון לפרעות ב-67 שחסלו את הקהילה הסופית לא נשאר שם אף יהודי אחד מה שחשוב להזכיר א לגבי הקהילה עצמה המוסדות שהיו בקהילה יש אולי שני מוסדות עיקריים שעליהם התבסה הקהילה זה מוסד הנשיאות כן לעדן הייתה היה נשיא ששימש בנציאות אכל מה שקשור לעניינים החומריים של הקהילה נהל את המדיניות של הקהילה כלפי השלטונות הבריטיים ומוסד בית הדין שהוא בעצם התקיים מרצף עוד מימות מימות הגאונים כפי שאנחנו מוצאים בידיעות על הגניזה בית הדין היה חיים בעדן מאז מאז ומתמיד והמוסד הזה המשיך להתחיים בעצם עד הדור האחרון כבשנת אם קום המדינה בשנת 47 אה א הוא כבר לא בית דין של שלושה אלא בית דין של שניים או בית דין של אחד אבל הוא עדיין המשיך להתקיים עוד שני מוסדות חשובים שצריך להזכיר א היו קבוצה שנקראה טובי העיר כן שבעה אנשים שהיו א מופקדים על תקנת תקנות כלומר שבית ידין היה רוצה לתקן תקנה היה מתקן אותה במעמד טוב העיר א עוד דבר, עוד מוסד חשוב שהוא כנראה מאוד ותיק טרום תקופת המסירות א היה מוסד שנקרא 10ה בטלנים 10ה בטלנים שאותה ממנת הקהילה לשבת בבית המדרש ולשבת וללמוד כל היום כיוון שכל האנשים בעיר עסקו במסחר עסקו לפרנסתם לא כולם ההזדמנויות המסחריות הכלכליות בעדן היו מאוד גדולות ו א לכן הרבה אנשים שישבו ולמדו תורה כל היום לא היה לכן התחילה ממנה 10ה בטלנים ככה הם קראו להם 10עשה בטלונים שישבו בבית המדרש ולמדו כל היום. א אולי זה גם א נותן לנו איזשהיא מידה של עד כמה המוסדות התורניים היו חשובים לקהילה ועד כמה הם התבססו עליהם וכמה הם היו נתונים למרותם בכל מה שקשור לפסיקת ההלכה. אה בית הדין בעדל מה הייתה מה הייתה המטרה שלו באופן כללי זה לתקן תקנות ולהילים חוץ מאשר לעשות בבוררות ולפתור בעיות שנוצרו בין וחיכוכים בין אנשים אה א סקנות שאנחנו יודעים מהשנים מה-200 שנה האחרונות למשל צומות שנקנו על כל מיני מאוראות שקרו בעדם א אנישה על עבירות נמח של מישהו שפתח את החנות שלו בכל המועד או דברים כאלה אה כל מיני תקנות שקשורות לבית הכנסת תקנה נניח בשמחת תורה א היה נהוג להוציא את כל ספרי התורה מההיכל הייתה היה בית כנסת מאוד גדול בעדן ושם היו עשרות ספרים הייתה תחנה שבצדם תקנו לא להוציא יותר מאשר 22 ספרים כדי למעט את הדוחק. כלומר, בית הדין בא ותקן תקנות מוך מתוך שקשורות לבית הכנסת עצמו, גם קשורות לקהילה מחוץ לבית הכנסת. א עוד דבר חשוב שצריך להזכיר זה את א א את בתי הכנסת שהיו באדן וזה גם א חשוב לומר. אנחנו נגיע לזה גם בהמשך. א היו כמה בתי כנסת בארדן. היה בית כנסת אחד גדול שנבנה על ידי הנשיא בנין, אותו נגיד זה העשיר של חגדן בסוף המאה ה-19. בכנסת ענק שהחזיק לפי הדיטות של לבן סנטיר 2000 מתפללים. א אני לא יודע אם זה המספר הוא נכון אבל זה לא יה רחוק זה היה בית כנסת מאוד גדול שב שארכיטקטורה שלו הייתה מאוד מתקדמת. היה היו עוד שני כמה בתי כסת קטנים א שגם כן הלכו לפי המנהג אדני והתפללו שם ב במסורת על פי מסורת יהודי עדן אבל היו גם בת כנסת ספרדים א אנשים שהגיעו מחוץ מחוץ עדן לתורך מסחר והתיישבו בה ראו צורך להקים בית כנסת עם המנהגים שלהם בית הכנסת הספרדי הזה היה לו את המנהג שלו, הוא קבע לו מקום לעצמו. באופן כללי לא היה עירוב בין בתי הכנסיות, לא הייתה צנועה מבית הכנסת לבית כנסת, אבל כל אחד היה לו המקום שלו א בעיר. היה עוד בית כנסת מאוד מיוחד שגם כן נפתח יחסית לאחרונה, בית כנסת שניהל אותו א המפורסם שנה היה א רב אחד בשם מורי משומ שפתח בעצם מי שהקים אותו היה אביו שמ שמואל ניסין שעש שמו נפת בבית הכנסת ששם נהגו להתפעל על פי קבלת ההרי כלומר סידורי ערי, נוסח הארי הוא היה הקובע בבית הכנסת הזה. לקחו סידור אחד. הסידור הראשון היה, אני חושב חוקת עולם שנתפס בערך לפני 120 שנה. אותו לקחו, הוא היה להם למורה דרך ועל פתפללו בבית הכנסת הזה. אבל כשבית הכנסת הגדולה עדיין שומרת, בית הכנסת הגדול עדיין שומר על האופי המסורתי יותר, שמה התקדמו המנהגים היותר כתומים והיותר עסוקים שנהגו בעדן. אה ושוב אה אה אנחנו רואים פה אולי איזה סוג של הפרדה. כלומר היה בטסט אחד שבו יפו על הפי הארי ובסת אחר שבו החזיקו במנהגים הקדומים. אולי נתחיל א כן כיוון שהזמן א אה הולך ועוזל אנחנו נעבור לרשימה שהכנתי רשימה מייצגת של כל מיני מנהגים שהיו נהוגים בעבל. אנחנו נלמד א שבעצם אה יש כמה סוגים שמנהגים. יש סוגים יש מנהגים שמתאימים אה אה בפסיקת הרמב"ם יש מנהגים ש א מתאיבים לפסיקת השולחן ערוך יש מנהגים מיוחדים שמייחדים את ודי אדם בכלל אה א ויש כמובן מנהגים שבעצם התפתחו בתימן עצמה בתוך תימן והגיעו גם לעדן ב א עם אנשים שהגיעו לעדן או עם א אה חליפות מכתבים או דברים כאלה אה ננסה איכשהו לסדר את הדברים אה אה אנחנו עכשיו נמני מנהגים שדווקא אה מתאימים ל למנהגים של יהודי תימן בכלל. אולי כדי א אה לנסות א להבין האם קהילת יהודי אדם מבחינת המנהג הייתה קהילה תימנית ככל קהילה שישבה בתימן או שהיה לה איזשהו אופי מיוחד. אז א בעצם לפני כן אולי נתחיל לדעת אולי ננסה לדעת מאיפה אנחנו יודעים על המנהגים האלה. אז חוץ ממסורות שבעל פה שהגיעו עד עכשיו אלינו וממשיכים בו יודעים עד אני ממשיכים בהם עד עכשיו יש לנו כמה מקורות א שנכתבו שאספו ולקטו מנהגים שנהגו ב באדן א שני מקורות עיקריים הבאתי אותם פה זה הספר הזה ספר מאוד מפורסם שנקרא נחלת א יוסף של א מורי שמואל בן יוסף ישועה שכתב את הספר הזה הוא כתב בעצם הוא ספר שעוסק בכל מה שנקרא בכל חוכמות העולם כך הוא אומר ח שמה בדקדוק ובתכונה ובמתמטיקה ובגאוגרפיה בסוף יש לו קובל של מנהגים אה שמייחדים את א קהילת יהודי דן הוא כותב למה הוא במבוא הספר הוא כותב למה הוא למה הוא אה למה הוא מביא את המנהגים האלה ינקי ראיתי רמים מבני עמנו החפצים לדע זה והיו משתוקקים איך וכן צד הנהיגו הקדמונים רבני וחכמי התימנים ואף על פי שראיתי אחד קדוש מדבר בעיר שם עבירת התימנים שאסף וקיבץ כל המנהגים בספרו הנחמד הנקרא תקלל עץ חיים מכל מקום כמובן המעריך מכל מקום אינו מתאיב למנהגי ירנו אירוע אדם והפרש גדול יש כמין הארץ עד השמיים ושינוי המנהגים וחילופי המקומות והזמנים בזה וצריך גדול כי הוא עליו השלון בדעתו רחבה ועומק בינתו עשה בזה חיבור גדול ואני הצעיר נער מקשיב לדבריו עדיו רגליו רק אחד מנאלת ואז הוא כותב שזאת הסיבה בעיקר שהוא מביא את המילד קודם כל בעצם אנחנו יודעים שהתקלל עצמו חזר לעדן ואנשים שמחו עליו ההוא במערית מכל מיני סיבות איזשהיא סמכות היה דחשש שישמחו עליו להלכה ויקבלו את דעתו אומר אה מורי שמואל מחבר נחלת יוסף לכן חיברתי את הספר זהו את הקובץ מנהגים האלה שהכנסתי לתוך הספר כדי להסיק במנהגנו לב יסתו מהם לכיוון מנהגים אחרים שהגיעו מתימן וגם ממקומות אחרים אה הוא אומר הוא כותב בהקדמה שההבדלים הם מן הארץ ועד השמיים אנחנו נראה בהמשך שזה לא כל כך נכון כי בכלל עץ חיים היה הסמכות א אה לא לא פחוטה אה א בכל מה שקשור לקביעת המנהגים, הרבה מאוד מנהגים נסמכים על מה שכתוב בתליל אית חיים או לפחות הוא מביא ממנו הרבה מאוד אישושים למנהגים שנהגו בענן עצמם. כלומר המאריץ היה ב היה סמכות מוכרת גם בקהילת יהודי אדם והם הו בו אולי א רבו רבם ש כמו שבטו אחרים שכתבו עליהם מראה דאטרין או רבם של כל כהילת ידי תמ שהם חלק מה ספר נוסף שהוא מקור למנהגים זה הספר הזה זה תפילת החודש סידור תפילת החודש אה ש יצא בשנת רעד, נדפס פה בירושלים אה שבראשו יש ספר אה יש חיבור רשימה שנקרא ספר המנהגים ונוסחי גרסאות שחיבר אותם אחד מאבות בתי הדין באדם שנקרא בנים ונחם בנים והרשימה הזאת של המנהגים גם כן מלמדת על אה אה על המנהגים שגדים בעדן וגם גם בהמשך הסידור לאורך התפילות לאורך הסידור בכל מקום א במקום כל דבר במקומו מפוזרים גם כן למנהגים אבל יש איזשהו קובץ שנמצא, קובץ מרוכז שנמצא בהתחלה קצת א ללמד על אה על א מי הם מי מי הם מי מי הם בעצם האנשים שהבאו סמכות ליהודי אדם אז לגבי למשל הנוסח ויפרוק עמ אותה תוספת שיהיהודי תמן נוספים א על פי נוסח הרמבם בקדיש כותב אה כותב א מאול בניין אה יפה בדפוסים אין שם שתי תיבות אלו ובהרמבם משנו וגם בכל התקליל ואין לנו אלא דברי הרמבם אשר כל אבותינו נהיגי כבטו. כך הוא כותב שכל כל אבותינו נהגו כמו הרמבם. מנגד הוא מזכיר את כלל עץ חיים אה הוא מביא את לשונו מעתיק ממש את לשונו לגבי מנהג קריאת ההלל ובסופו של דבר הוא כותב וחמה עריבות יערב למעיין בדרש זה נועם מתק צוף דבש מתק לשונו על השתעשות אמריו הדר יופי לעמוד דבריו יזכר לחזור בנועם אלוהיו ולבקר בהכלות דביריו וזהו מנהגנו מקדם קדמתה רואים את הכבוד שהוא רכש אל המעריץ כמה הוא העריצו שם את ה את האיש ההוא וא עד כמה הואיבא לגביהם סמכות אה אז זה באופן דין מפני למנהגים עצמם אם נדבר על מנהגים שמתאימים לתימן א בכלל למשל אה א הכנסת ספר תורה להיכל בימי שמוציאים ספר תורה ובנות החול קודם והוא רחום קודם אשר יושב ביתך אה בכל מה שקשור לסדר פרשת השבוע מחברים חוקת ובלו ומפרידים מטות ומשא הרב שהכירו גם את המנהג השני לחצות את חוקת פרשת חוקת שתיים גם הידיעה הזאת הגיעה לידי הט אבל המנהג שלהם היה לחבר את חוקת הבלק אה חלוקת המברכים א עד היום אצל א ודי עדן אצל האדנים היא כמנהג הבלדי החלוקה של המנהג כמנהג הספרדים או המנהג ש שאר קהילות ישראל נוהגים בו שרשומות בדפוסים אלא יש להם את חלוקת המברכים משלהם עם כל מיני שינויים א שינויים מועטים שאולי שווה פעם אחת להשוות בין המנהג הזה עד כמה דברים האלה מתאימים למנהג שאר שאר הקהילות בפימן אפטריות סדר הפטריות כמנהג סימן הכללי למשל קראנו עכשיו את א הפטרה של פרשת האזינו הפטרת סמל אוה סמ יגיד הוא נורגע גם אצל יהודה עדן הפתרה מיחזכאל ולא שירת דוד כמו אצל שאר הקהילות א נוסח הצעת ספר תורה דומה לנוסח שנמצא אפשר תמנה הכל התגדל והתקדש שנמצא גם בנוסח אשכנז א א מנהגי שבת למשל א מה שנקרא תיקון שבת אותו אותם פרקי תפילה עד עד ברור שאמר נהגו לומר אותם בבית עד שהנשיא תיקן א הייתה תקנה כלומר יש לנו עדות על הנשיא שבא ותיקן להתחיל את כל תיקון שבת להכו אותו בבית הכנסת כולם בכל אחד ובנעימה אחת כדי לעורר את הלבבות וכן הלאה אבל זה היה מנהג קדום לומר את הכל בבית מגיעים לבית הכנסת מתחילים ברו שאמר יותר יתרה יתרה על זאת גם אה אה אה ברכות השחר ברכות השחר מנהג בעדן הקדון היה לסדר אותם בבית ולא בבית הכנסת כפי שכותב השולחן ערוך ולא כפי שנהגו בתימן כן אני זוכרה לי הערה של הרב קפח אני אולי דוקור בנגיד לי בדיוק איפה היא נמצאת שכתבו שכותב שבתימן אני חושב שזה ברשימת המנהגים השונים בי בין מה שכותב הרמבם לבין מה שנהגים יהודי תימן בפועל שכותב שנהגו לברך את ברכות השחר בבית הכנסת לא שם יהודי אדם נהגו לברך אותם בבית כך כתוב ואפילו לגבי הנותן לסך ודינה לא יברך עד ש שמע כל השכל
כן
אני זוכר אם אני זוכר אני חושב שברשימה שהוא כתב במאמר שלו על הרמבם יודע
זה לא מדויק היו מקומות שלוקה והיו מקומות של
צריך שבמע של הרב אהרון גח
כן
התפרסם על העניות
אז מכל מכל מקום יהודי אדם דבקו פה במה שכתב הרמבם לברך את אולי זכר למה שכתב הרמבם אני לא יודע אם הם עשו את זה על כל פעולה או פעולה שמתאימה לברכה אבל אם הרמבם כתב שלא מברכים אותם ברצף כמו שכתב השולחן ערוך בבית הכנסת אלא בבית כך נהגו יהודי אדם אה בלגבי שלוש סעודות יש לנו מה שכותב הרמבם שנהגו לברך על היין כלומר כך הוא כותב לברך שצריך לברך על היין בכל שלוש הסעודות והמנהג הזה נמצא א בקובץ בסידור בסידורים העגלים הרגילים לברך על היין בסעודה שלישית כתוב שמה לברך סרב למולנן בור בורא פרי הגפן ו שותה אהל
דילוג הלל דילוג ההלל הלל קודם כל לבי הדילוג מדלגים כרמבם לא קשר פילות שקוראים את הודו להשם את א
כן הודו להשם כיתוב ולפני כן הללו את השם גולגים שבחו כל העומים וגם מדלגים על זה קירוי הלל כמו הרמבם כמו בכל תימן קירוי הלל 123 הללויה מתחילה ועד סוף כל יום שבורים אותה הלל מקרים אותו כן ו קראו הלל לפחות בכסת בתל אביב שלנו היה לשם דבר א היה הרב הרב הראשי בתל אביב בשם הרב תולדנו סבא שלי שיחיה מספר לנו תמיד שהרב תולדנו היה בכל יום שהיו גומרים את ההלל מגיע לבית הכנסת שלהם כדי לשמוע את ההלל של העדנים קוראים אותו בנעימה מאוד מיוחדת לא בנעימה התימנית הרגילה יש בה איזשהו יופי והדר מאוד מאוד יפה קהל מאוד משתתף מאוד יפה לשמוע את זה אם זדמן לכם כדאי מאוד אוד דברים תקיעה תקיעות בראש השנה 40 תקיעות כן 30 את זה מי יושב וער אחר כך בתפילת לחש וחזרה כלומר שהתפללו מוסף התפללו התקנה המקורית הייתה להתפלל לחש וחזרה ביחד ותקו בין 10 תקיעות תשרת תש אחר כך יש תקנה אחרת א שכתובה עוד האמת יש תקנה מאוד קדומה של רב אמרם גאון לתקוע בסוף עוד 10 תקיעות עוד 10 תקיעות בעצם עוד 11 תקיעות תשרת טרת ועוד תרועה גדולה והסיבה לזה אני חושב כתוב בסדר אברהם רון שכותב שלפני שהולכים הביתה על הסעודה תזכרו בדיוק באיזה יום הם נמצאים אבל הם כבר הספיקו לשכוח זה היה כבר במוסף כל הציעות וכל המעמד המרומם. לפני שאתם הולכים הביתה, עוד 11 תציעות. תראו איפה אתם נמצאים לפני שאתם הולכים לאכול. אז גם את ה-1 הציעות האלה נהגו באדם. מנהג של הלכות אגדה של פסח. אגדה של פסח כמנהד יהודי תימן בכלל מתרגמים לערבית לברך על כל כ** וכוס לאכול כרפס לאכול כזית כרפס ולא כשאר הקהילות השוא לאכול פחות מכזית. התוספות הם אומרים אותם לבד.
תרומות בילן. תרומה בילן אומרים לבד לפני הקידוש. לא בתוך הברכה. נכון אבל כל שאר התוספות מה כאן חדרילה חיטה גוז בגוז הכל נמצא
נוסח הכתובה כמו בשאר יהודי תימן בשם החמון אשר להגלוי לו ואחר כך א בזכותיו מבונה וכולי וכן הלאה נעבור למנהגים המיוחדים יש הרבה הרבה מנהגים שמתאימים ליהודי תימן יותר ממה שקראתי לפניכם יש אה נגיד נעבור למנהיגים המיוחדים א מתי התפללו תפילה אחת אז תפילה אחת התפללו כמו שהזכרנו במוסף של אה א שנה עוד כמה זמן יש סילה אחת התפללו במוסב של ראש השנה כמו ש אה מה שסירה מתחיל לאחל מימי המשנה ואחר כך בגמרא וברמבם התפלל תפילות של מוסף של ראש השנה ויום כיפור תפילה אחת לחש חזרה ביחד כך נהגו ועדם נהגו רק תפילת המוספים התפללו א א ביחד לחשבי חזרה כל שאר השנה לא התפללו חוץ מתפילה אחת תפילה אחת שאני באמת לא יודע מה המקור למנהג ולמה תכף תשמעו ערב יום כיפור ערב יום כיפור במנחה התפללו תפילה אחת א הסיבה הסיבה שהתפללו
הסיבה שהתפללו תפילה אחת כדי לתת ידי ספק אם ה אם שליח ציבור מתוודה כן או לא יש הר ספק בהלכה אם מתפללים לחש לבד וחזרה לבד השאלה אם שליח ציבור חוזר על הוויזוי כן או לא יש ספק לכן כדי לפתור את הספק הזה התפלו תפיל לחץ המנהג המיוחד אצל יהודה אדם שהתפללו דווקא מנחה של ערב כיפור התפללו רק עד האל הקדוש רק עד האל הקדוש ביחד לכל אחר כך המשיכו בלחץ ואני באמת לא יודע מה הסיבה לכך. קשה לי להאמין שזה הגיע מג מודי מהמנהג הספרדי שבו באמת כך נוהגים שמתפלים תפילה אחת לעשות פל כלל קדוש כי זה במיוחד באמת רק לתפילה הזאת. אז מי שיש לו רעיון א אני אשמח לשמוע. אה א בתפילה אחת כתוב שנהגו לענות אחרי אמן אחרי כל בכה לא כמו שנהגו כאן א ואפילו אחרי בריכת כהנים גם אחרי בריכת כהנים כך כתוב לענות אמן על פי תשובות רבי אברהם בן הרמבם פעם סכוון רבי אברהם בן הרמבם שכותב שכותב לענות אמן אחרי ביחד כהנים גם כמתפללים תפילה אחת אה
כוונה בלי כהן
מה שכל כולנו אומרים
לא לא בלי כהן כמובן ודאי בלי כהן שאין כהנים כן כן כן
ודאי בלי כהן כן אם יש אם יש כהנים יהיה רצון
לא אני ממנו יהיה רצון
מתי
שאין כהנים שאין כהנים
שאין כהנים כן יהיה רצון יהיה רצון
כן יהיה רצון אבל יש תפילה אחת ככה הוא כותב לענות אמן
לענות אמן אה עוד כמה מנהגים מיוחדים שאולי הם גם קדומים. אה אגב אני רוצה כאן להזכיר לטובה את דוקר אורי מלמד כדי שאני אדע שהמנהגים מיוחדים אני צריך לדעת מה נוהג בתימן אז א כי אני לא אמון על המנהגים הזה עד הסוף רכשתי חלק לפחות מנגיע רק אחר כך מלימוד מספרים אז א דוקור מלמד עזר לי הרבה בדברים האלה ואני מודה לא אה את פיוט את שערי א רצון או שערי רחמים בעדן היו שני שני הנוסחים סידורים עד שמתפס להם את שערי רחמים ויש סידורים שמתפס להם את שערי רצון לא נהגו לומר בבית הכנסת התקנה הקדמונית לומר אותו בליל ראש השנה על השולחן כן אחרי האוכל אמרו יחד עם סליחות אמרו סליחות ענינו וחותונו לפונחו ואמרו את פיוט את שער הרסון לא אמרו אותו בבית הכנסת בבית הכנסת מה אמרו לפני תקיעת שופר קודם כל אמרו את הרמבם אף על פי תקיעת שופר וכולי ועוד דרשה בערבית שנמצאת אה א נמצאת בסידורים והתוספות שהפיסו אדנים לסידורים שלהם דרשה בערבית שהיו נוהגים למרטה לפני תקיעת שופר
אולי אם יהיה רצון זה התקיעה
יהי רצון
כן
אומרים יהיה רצון יכול להיות יכול להיות שי רצון
שבערבית זה במקום דברי הקיבושים
כן כן זה לא דברי הקיבושים דברי מוסר יש גם
יש תוספת בע של קוראים
אה א רק בשנת טרסה כן לפני 1034 שנים תיקן הנשיא בנים לומר את שערי רצון ב בבית הכנסת לפני התקיעה, אבל זה מתואר. אה אה בשמחת תורה המנהג בחוץ לארץ היה שכמובן חלוקת המברכים החתן חתן שחותם את התורה א מתחיל מול אושר זה חמישי מסיים מתחיל מגיע להשרח ישראל קורא בניגון של הפטרה כמו שניה ישר קהילת ידי תימן ומסיים את התורה אה אה לא נהגו לעלות ילדים לא נהגו לעלות בשאר קילות מה נהגו לעלות ידים לו שם אמר אחד המנהגים המפורסמים להכניס תינוקות לבית הכנסת היה חג שסבב סביבה לילדים רק לאחרונה כך אה א בעצם זה מה שנהוג היום בבתי כנסתנים בארץ ילדים עולים באולשה אומר כשכנ אולי קיבלו אותו מהספרדים את המנהג הזה או קשה לי להאמין שמשאר שהתיקו משאר התימנים כי א לא כל כך הכירו מנהגים של תימנים אחרים אבל באופן עקרוני המנהג הקדום היה לא לעלות ילדים הכל היה כרגיל בלי בלאגן ובלי סוכדים לומר
כן מעלים ילדים קרדים אולי זה הגיע משם אולי זה הגיע משם נראה שזה גם הגיע לתימן משם כל מקום בעדה נשמר המנהר קדום שלא לעלות ילדים ואפילו אנשים שחיים איתנו היום זוכרים את זה אוד עוד עוד עניין שהוא מי
שסיים את התורה את אז הברכה
הוא ממשיך לקרות בראשית חתן אח יש חתן אחר אבל יש סיכוי בקדיש
מה הם הפסיקו
בניגוד לשאר לשאר הימים שנוסאים בין יותר מספר תורה אחד שאומרים קדיש אחר כל ספר שמחת תורה זה היום היחיד שלא אמרו בקדיש אחר ספר דברים
טוב גם אצלנו ככה לא קדיש לא
רגע מה אומרים מה אומרים עכשיו ב בין בין לבין
כן מה הם אומרים בסימנות טובות סמונות טובות זהו בסמונות כן בסימות ספר תורה מוכן הספר תורה מוכן השני של ברג'נקי
כן
מוכן
לא זה שאלה גם כן היה פה מעבר שמגיעים בהתחלה היו מוציאים כל ספר אחר כך הם מוציאים מראש זהגם לא הייתה הפסקה של תורת ציבור
מעניין
השאלה אם אתם מוצאים אותה מראש או ש מביאים תורה אחרי היום אני במידה שאני מכיר זה להוציא מראש
להוציא מראש לפני הסברים סמים חזק חזק ונתחזק א עוד מנהג כדור שנשתמר דווקא אצל יהודי אדם זה הסיפור של מה שאומרים א מה שנמצא אצל אצל יהודי תימן בפטיחו אל בי פתח ואחר כך מגיע נוסח טוב להודות להשם ולזמר שמך עליון הפיוט הזה שמורה לכאורה נראה לא קשור לפיוט הראשון הפיוט הראשון הוא ארוך דרך א' ב אחי טוב להודות להשם נהגו בתימן לקרוא לפני אה לפני הלימוד ועד הם לא נהגו כך אלא א ילד שעולה בפעם הראשונה לתורה שכמובה זאת הייתה החגיגה הרצינית של הילדים בעדן לא הבר מצווה או משהו כזה אלא העלייה הראשונה של הילד בתורה שנקראת אצלנו פס הפס הוא מתחיל עולה לתורה נשמר מנהג שנשמר היום מתחיל טוב ולא יודעות לשם הזה מר שמך עליון כל הנוסח הזה וכבר פרופסור הצבי ראה שזה כנראה היה מנהג תימן הכתוב ראה שזה קיים בתכלל מהמ 15 וזה מנהלג שמשתמר באדם לא עשה לכם כל יום שבוע עושים עושים אנחנו פה מנסים להדגיש את המנהגים הקדומים אה אם נעבור לנוסח תפילה באופן שלי הנוסח היה נוסח מעורב כלומר לא היה נוסח השמי כמו שנהג בקהילות שרב אלא א הנוסח המעורב גם לקוח מהכלל התימנים הקדמוניים וגם מהנוסח פרדי אה אם זה הזכרנו את וימלוך מלכותה א ופרוק הזכרנו פרוק אמר אמרו וימלוך מלכותה ולימליך מלכותה יעלה ויבוא כנוסח הרמבם וא כנוסח הספרדים אה בערבית חותמים גועלינו השם צבעות קדוש ישראל ולא כיפדה השם את יעקב וגלו מתחסד ממנו השכיבנו א כנוסח התקלל ונות נוסח הספרדים ממשיכים יח פסוקים אחר כך ברוך השם לעולם אמן ואמן עם חתימה לפניכם כמו שנהגו גם בסרנה בחלק מבתי הכנסת חותמים שכיבנו ואחר כך מתחילים את יוסי וחותמים אחר כך כנגד א כנגד עץ חיים אה אומרים חג שמיני עצרת ולא שמיני חג עצרת נוסח הקדושה כ אה כמנהג התקלל כלומר מקומח מלכי מקופיע
כן בעשרת ימי תשובה נהגו לומר את כל הנוסח א בדור הדור המליחו המכולל וכולי א נוסח הגדה של פסח הזכרנו כנוסח תימן ברכת האירוסין כנוסח תימן הרגיל תוספות של הסרת ימת תשובה כן כן נוסח תימן כן אורחמלך השם אלוקינו כמו שאתה כתוב לחיים טובים בנשמת היו אומרים
סליחה
לא אומרים לא היו אומרים
א
בשבת או
בשבת לא אומרים אני לא מש בכלל בכלל לא נמצא בסיפורים עננים נשמן כל החלקים לוודא בדוד
אה חתימה
תיקח מרן רק בפרשת בשלח כתוב רק בפרשת בשלח כתוב בג תיקח מר אה ב מע שבע מעון הברכות מדשני עונג בתשעה באב נהגו כנוסחמה רחם בהתחלה ונחם במנחה אה וכן הלאה. הזמן קצר אני באמת כמה שנצפיק אפילים איך בבוקר בבוקר לא מניחים תפילנו רק במנחה בכל בתעמיות בתשר התנות רק במנחה מניחים תשאר יהודי תנן יש באמת הרבה חפיפות הרבה שינויים א באמת שאתם תצטרכו להחליט בסוף אם אנחנו תימנים מספיק או לא אה אני רוצה לעבור לעבור איתכם על סוגיה אחת אם נספיק יותר אז על שתיים א על שתי מנהגים שנהגו בעדם אבל כנגד המנהגים התימניים כמה יש לי שלוש ארבע דקות
שלוש ארבע דקות
חמש דקות אז בסדר אז אחד אחד
הנחה
כן ה הכדף של תומסיר שלפניכם מתחיל במילה תחנונים בערבית את המילה תחנונים בתפילת ערבית מנהג מאוד יפה שהיה אצל קהילת יהודי אדם שנמשיך עד היום לומר אחרי אני תחיל מהסוף כדי שאם יפסיק אותי המנחה באמצע תדעו לפחות מה אסוף את הסוף של הסיפור אחרי תפילת ערבית אחרי שנסיים את התפילה הגדול של הציבור מציים את התפילה מתחיל לומר ברוך אלוהינו שברא מלכדו מגילה מן הכוים הנוסח שנמצא בסוף ובא לציון כן אם הנוסח שם הוא ברוך אלוהינו שבראה מלכבדו או ברוך אלוהינו ברוך בוראנו ברוך אדונינו כמו הנוסח הבלדי אז זה גם פה יש מחלוקות ויש עדויות לכן מנחלן מה נוסח בעדן מקודם כל מה המקום למנהג הזה א הטענה היא שפה יהודי עדן הולכים כפי המלצת הרמבם מה שלא נשאר אצל יהודי תימן כי תסתכלו במקור מספר אחד ובתפילת הערב קורא קריית שמע מברך לפניו לאחריה וכולי ואם מתחנן אחר תפילת ערבית הרי זה משובח אם מתחנן אחר תפילת ערבית הרי זה משובח מה פירוש המילים ואם תחנן אחר תפילה תרבית הרי זה מסובך יכול לבוא לטעון א לבוא לכהן ולטעון תסתכלו במקור חמש מדובר על נפילת פנים נפילת אפי כן כמו שכתב הרמבם בסכם במקור חמש מילת פשוט בכל ישראל שאין נפילת פנים בשבתות ובמועדות לא נופלים על פניהם ויש יחידים שנופלים על פניהם בערבית כך כותב הרמבם יש יחידים שנופלים על פניהם בערבית הלשון יש יחידים לא כל כך מתאימה לאם מתחנן אחרי תפילת ארבית הרי זה משובח הוא טען שיש יחידים המנהג הפשוט לא להתחנן ויש יחידים שהתחננו האם זה מתאים למילים מתחנן הרי זה משובח אני קצת מסופק לא נראה לי שזאת הכוונה אם נסתכל אבל בשאר המקורות שמובאים לפניכם הרמבם משתמש בלשון תחנונים לגבי אותו אותו קטע שאנחנו רואים בסוף הוא בא לציון סדר תפילות כך הוא בשחר הוא מתחיל לסדר התפילות ואומר בסוף מקור מספר שתיים הוא מתחנן מאז והוא יושב בדברי תחנונים זה הכוונה נפלא פנים ואחר כך יקרא תהילה לדוד והתחנן כפי כוחו אם תרצו במקור שלוש מקור אולי יותר יותר מפורש הוא מדבר על הובלצ ואלו הפסוקים שלפני הקדושה בסוף ההלכה הכוונה לבינון כן אחרי הנקראת כפיים
בסדר אוקיי מקום מספר שלוש ואלו הפסוקים שלפני הקדושה ושלאחריה עם תרגומם הם נקראים סדר היום סדר היום זה לא יבינו כן ואחר כך מתחנן בדברי תחנונים ובפסוקי רחמים ואומר קדיש אלה הם דברי תחנונים לרמב"ם מקור ארבע ואין ברי קדושה ולא תחנונים אחר תפילת השחרית כשאר הימים כיצד קורא הוא מדבר עכשיו על מנחה של שבת קורא תהילה לדוד ואומר סדר היום ודברי תחנונים הרינו מפורש שהרמב"ם קורא דברי תחנונים לקטע ככה זה ברוך אלוהינו וכך נהגו בעדן לקרוא את ברוך אלוהינו אחר כל תפילת ערבית של יום חול א אם נסכם א לגבי א הנוסח א לגבי הנוסח והמנהג שנהגו בקהילת ידי עדן יש ארבעה יסודות שהרכיבו את ה את המנהג של ה של הקהילה אם זה הרמבם שהיה סמכות בלתי מעוררת בתקופות הקדומות לפחות וגם גם אחר כך המנהגים הספרדיים שנכנסו ויה לנו הזמן לפרט אותם שנכנסו כמובן עם כניסת ספרי הדפוס א יסוד אחר זה אותם מנהגים מיוחדים ששמרו עליהם דורות על דורות בעל פה מסורת של אב מבין בן בן ששמע מאב תלמיד מרבו ומנהגי תימן האחרים שגם כן נכנסו כמו מנהגים שכתובים בתקי אץ חיים או שנהגו בתימן ב מקומות אחרים שנכנסו גם לאדם ובאופן כללי אפשר לומר שיהיהודי אדם מעולם לא נפרדו מקהילת מקהילות תמן בכללה הם תמיד נזכרו מבחינה אולי מבחינת תרבות החול מבחינת דברי החולים תזכרו הרבה פעמים בנפרד יש תימן ויש עדן ישאלו היום עדני ממוצע הוא ישאל הוא יגיד לך אני לא תמני אני עדני מבחינת התודעה התרבותית החילונית אפשר לומר שיהיהודי אדם הרבה פעמים ראו אותם את עצמם בנפרד ואולי גם תימנים ראו אותם אחרת והרבה ויש בזה הרבה צדק אבל מבחינת המנהג והלכה היתד התקועה בלתימות במנהגי תמן פסיקת הרמבן, שאר מנהגי תימן שנהגו בשאר הקהילות לאורך כל הדורות וזהו אני מקווה שקצת נחכבנו תודה רבה לכם שמחת ממך בכל
כן
נופל על פניו
כן הם נופלים על פנים כן
כן כן ההלכה על מה שהדגשתי פה כדי להראות שזה גם נקרא תחנונים אבל מה שחשוב זה ההמשך שקורה את החנונים גם לברוך אלוהים תודה לרבי דורון על ששיתף אותנו בדעותיו פתח לנו צער דרכו יכולנו ללמוד ולהכיר יותר את קהילת יהודי עדן היסטוריה הלכה והמנהגים המיוחדים להם ועכשיו