אתה צחלק את זה?
כן כן רצוי טוב אז כמו שאמר יחל א אני אדבר על שקיעין למנהגים למנהגי תימן קדומים בפזבורה היהודית בכוונה לקחנו בצורה עמומה את העגן הזה של ה מקורותיהם של אותם מנהגים עוד מעט תבינו שיש להם דבר אחד משותף הדבר המשותף הוא שהם קדומים ביותר אבל אה לא כולם לא כולם מוכרים למעשה הדרך שאני מנסה לעצבות פה זה דרך יחסית חדשה, הסתכלות חדשה ש חוקרים חוקרי תימן ה הדור הקודם שחוקר תימן לא כל כך אה הזמיח אותו מסיבות שונות
לא לא עובד לא אני אומר ה אני מנסה אני אנסה להציע פה אה אה ניתוח או הבנות תובנות חדשות לכמה מנהגים שכולם למעשה מוכרים אלא אני אנסה לנתח אותם בדרך מסוימת. אם הזמן עם הזמן גם תבינו אני לוקח מה קל אל הכבד ותכף תבינו גם למה אני חותר. א אצל מור יוסף אחד אחד הדברים המאפינים היו שהוא היה תמיד היה אפקוף בעולמם של חכמים מה שנקרא אצלו ראה מעשה ונזכר הלכה או ראה מעשה ונזכר תלמוד ולכן הצורה הנטייה הטבעית הייתה תמיד לקחת ולזהור תמיד כל אמת שהיה נזכר ב שהיינו הייתה עולה סוגיה בתל מוד היה מפרש אותה על נקלה לפי מה שראה בתימן או מה שהוא מכיר מבית אבא. דרך אגב, ככה עושה גם פרופסור הצבי. היום הוא כנראה כבר על ארס דו, אבל פרופסור הצבי באותה שיטה, גם אותה שיטת חשיבה פרסם בהצופה כמה מאמרים שעיסוקם שעוסקים בפירושים של מקראות קשים וכל מיני מנהגים תלמודיים שניתן להבין אותם רק לאור א זה שהוא בגר גדל אצל א א בני תימן. אצל מורי יוסף כמו זה היה דבר טבעי ומובן ומקובל ולכן לא הייתה לו שום בעיה א הרבה פעמים מורי הרבה פעמים עם הסבת שומת ליבנו שאילו גדלו בעלי התוספות או רשי שחיו באירופה א באותה סביבה שגדל הורי עצמו שהיא פחות או יותר די דומה למה שחיו בהם א א אותם תנאים שחיו בבבל או אפילו כאלה שחיו בארץ ישראל לא היו מתקשים בהרבה הרבה סוגיות והרבה הרבה קשיים היו נפטרים באחת אמורי לא לא א מעולם מעולם לא לא חסך ולא מנע את עצמו מ מלקחת א או לבקש סיעתות וראיות לדבריו גם במחקר המדעי אם זה ארכאולוגיה ואם זה כל מיני ממצאים כימיים חדשים כל הדברים החידושים הגיעו לאוזניו והוא שמח לעשות בהם שימוש א עכשיו אני אתחיל ככה לאט לאט לקחתי בכוונה מנהג שהוא יחסית מוכר לקחתי היות שמדובר אנחנו מצויים בעיצומו של חג הסוכות לקחתי את האותן מטבעות מפ סמות מתקופת בית שני שעליהם חקוקים מוטיבים יהודיים מאוד מאוד ידועים. א אגב הרבה הרבה מאוד מטבעות מתקופת הבית השני מצויים בהם המוטיבים האלה ביחוד ארבעת המינים. ואני סתם מנסה להראות זה דבר מאוד מפורסם מאוד ידוע שאפשר למצוא תימוכין למנהגנו א באשר לארבעת המילים א בתקופות דומות קרוב ל-2000 שנה. בואו ננסה סתם רק לראות להעיף מבט ולנסות לקלות איזה אינפורמציה אפשר בלי להכיר את המטבעות, בלי להכיר את הרקע, בלי להכיר בכלל לומיזמטיקה אומנות קדומה ולנסות לראות אולי מה אנחנו יכולים לראות שמזכיר לנו משהו מהרבעת המינים שלנו. אני בכוונה סידרתי את זה בצורה מסוימת. שימו לב למטבעות בשורה הראשונה ובשתי השורות האחרונות. אתם רואים בוודאי קל מאוד לזהות את ה את ההושענות שמזכירות את ההושענות שלנו. אה מה ש מה שמזכיר מיד מה שקופץ לעין מיד או מה שמייחד את המנהג הקדום בעשיר לארבעת המילים זה שני דברים א' מנהג אגידת הושענה בחגס השוטה שתיים האתרוג התיבוני המיוחד תכף ננתח אחד לאחד ונראה איך זה קורה מה שבולט לעין שימו לב היכן שהצילון יצא לו כל כך מוצלח ואני ידעתי שהוא לא יהיה מוצלח סימנתי בחץ את האתרוג בדרך כלל האתרוג מצוי אם הוא מצוי אמור להימצל משמאלו של הלולב ואפשר לזהות אותו מיד אך עקרוגים לא תמיד זהים לאתרוג התימני. אתם רואים אתרוגים ש בצורות שונות ומשונות. גם הכיוון של ה העוקץ והחם שלו לא בדיוק מתאימים לתמונות שאנחנו מכירים. מה שכן ברור, שימו לב לצורת הסידור היפה מאוד שמזכירה מאוד את האדס השוטה שאנחנו התמנים עדיין נוהגים בו עד היום. שימו לב, ממש צורות אומנותיות. ואם אם תרצו ואם אם תרצו לומר טוב מדובר ביצירה אומנותית ואולי אותו אותו טובע מטבעות באמת נסחף אז כנראה שאנשים לא מכירים. יש פה אנשים שיודעים לסדר יפה מאוד את הלולב. זה מחזה מרנין עין. באמת משובב נפש לראות אנשים שמשקיעים בלולב שלהם. א בימינו לצערנו זה הולך ונעשה שכיח פחות ופחות. אז ככה בואו נראה א' אני אדבר קודם כל לגבי ההדס השוטה. אני רוצה להזכיר לכולכם אמר הרמב"ם הזכיר הדס שותה אבל למעשה אין לו אין לו למעשה שום סמך בתלמוד. אנחנו יודעים למשל שכל העניינו של האדס השוטה זה נועי מצווה בלבד. נוי כן לא אומרים נוי אלא נוי מצווה בלבד והוא גם לא בכלל תוסיף כלומר אין בעיה להוסיף אף על פי שנצטוונו רק בסך הכל על שלושה בדי ערבה בדי הדס אנחנו יודעים שהמנהג היה שכיח מאוד כבר בתקופת הגאונים יתרה מזאת א רב הי הגאון טוען שלמלכתחילה א יש חובה א לנהוג בהדס שותה כבר מלכתחילה אנחנו מצווים כך לפי רב הגאון בתקופת הגאונים על פי אוצר הגאונים הזמן
אז איך אה נח כוסד כות
רגע רגע בסדר אני כבר אומר רק שחיל שוט שטה נעלב
למה נעלב
ככה הוא מקובל אתה יודע מה
כי אני הגעתי לא שותה
בסדר אשריך שזכית אבל אגב יש גם זה בעניין הזה עכשיו לגבי מעריץ מעריץ בכלל טען שכל כל מטרתו של ריבוי ההדס לא משנה מה שתקרא לו הוא בסך הכל לשמר את את ההדס של מצווה ואת בדי הערבה שלא יקמלו בסך הכל לשמור עליהם כי הם למעשה המצווה וגם את הלולה ולכן צריך לעטוף אותו כך כך טען מהריץ א דעה מעניינת יותר והמומחים באמת לעיון במטבעות לא הבאתי לכם את שלל המטבעות אלא רק באמת את המצויין מה שמצוי באינטרנט ואפשר לשים עליו ידיות בקלות אבל זה עולם מלא מי שהולך למוזאון לא משנה איזה מוזאון ארץ ישראל מוזאון מוזאון ישראל יש אוסף אדיר של מטבעות מתקופת בית שני ויש טיפוסים שונים של מטבעות שמכילים את ארבעת המינים בכל אחד אתם תראו צורה ש אם זה של ההדס השוטה ואם זה של האתרוג. עכשיו שימו לב מה בולט מתוך הסידור של ה של המצווה. מה מה בולט מתוך כל ההדסים? אתם רואים שני בדים שעולים. שני הבדים האלה זה כנראה שני בדי ערבה. בדיוק מהסיבה שאמר א רבנו רבנו זכריה אמר בדיוק מהסיבה הזו מפני שהיו כאלה שלא הקפידו כנראה וטענו שהדס הוא הדס ולכן אפשר לכלול אותו ולערבב אותם מבלי שום חשש. ולכן רק שני בדי הערב. הם אלה שני בדי הערבה הם אלה שבולטים יש דעה אחרת שטוענת שבמצטבעות אחרים אפשר למצוא בסך הכל ייצוג לכל אחד מארבעת המילים אומר לולב אחד הדס אחד ערבה אחת ואתורג אחד וזה בעיקר טוענים המומחי המטבעות טוענים שזה מטבעות מתקופת מרד בר כוכבה ולמה
נכון שיטתו של רבי עקיבא הייתה כזאת אף על פי שלא נתקבלה א כשם שלולב אחד ואתרוג אחד ככה דס אחד וערבה אחת מה לעשות שיטתו של רבי רבי עקיבא לא תפסה, לא נתקבלה אבל ידועה הייתה חיבתו של רבי עקיבא תביחתו בבר כוכבה ולכן מטבעות שנטבעו בזמנו של בר כוכבה כנראה רצו לחלו כבוד רבי עקיבא והציחו כנראה גם את שיטתו שם יש גם דעה כזאת א מה שכן ברור שימו לב לעגידה היפה הזאת עד היום אה זאת אומרת זכר לנוג הקדוש שאנחנו מכירים המשנה מעשה באנשי ירושלים אנחנו פה אנשי ירושלים שהיו עוגדים את לולביהם בגמוניות של זהב ל מעשה הנוהג הזה היה מקובל לא רק אצל גאוני בבל אלא הוא חלחל הלאה גם לאירופה של הימי הביניים מה-12 מה-13 אם זה בפרובנס ואם זה אפילו בספרד אנחנו יודעים לגבי רישבה והריטבה תלמידו ואפילו רבי יצחק בן ריא שאפילו קדם להם גם הוא אנחנו יודעים שנהג בריבוי הגסים ואותו רבי יצחק בן גיעית אם כבר הזכרנו אתם יודעים אנחנו קוראים את קהלת ורבי יצחק בן גית מי שזוכר הפולמוס הגדול השימו במרכאות את מור יוס שיחס את הפירוש הארוך שפרסם על רסג השימו אותו שמורי נהר לזהות אותו עם רסג ולא היא היו שטענו שהוא רבי יצחק בן ריאה אנחנו כנראה לעולם לא נדע אבל במחקר הזה כבר נהיה כמעט אקסיומה שלא צריכה הוכחה הם טוענים שהוכיחו שמורטעה הם לדעת לדידם טועים שכיתה בזוה זה רבי יצחק בן גיעץ אותו רבי יצחק בן גיעץ שעליו דיברנו מקודם א למעשה עד זמן השולחן ערוך א היו היו בהרבה קהילות נהגו את המנהג זה של ריבוי ההדסים. אלא מה עם הופעתו של השולחן ערוך אנחנו יודעים על זה ש אה השולחן ערוך קיבל את העניין הזה שמדובר במנהג ראשונים אבל שמותר אמנם אבל הוא טוען שלכתחילה ראוי להימנע ממנו וכנראה שבעקבותיו כנראה אנשים נמשכו ועם הזמן על מנהג הזה הלך ונשתכח ונשתמר רק אצל קהילת יהודי צמן זה באשר לריבוי ההדסים או מה שקראנו א מה שאפילו הרמבם לפעמים מזכיר כי הדס שתרוג המני עוד סוגיה עכשיו יש איזה מין דעה כזאת שמקובלת בקרב יהודי תימן שהאתרוג שלנו הוא המהודר והמקובל מקדם קדמתם מה שאתם רוצים הכל טוב ויפה אבל טעון הוכחה נכון עכשיו בואו ננסה לראות לגבי הכל האתורגים שאנחנו מוצאים פה בשורה הראשונה אכן אתם יכולים לראות אתרוגים עגולים ויפים וגדולים ממש כמו שהאתרוגים שאנחנו מכירים שלנו אתרוגי תימן אחד עקה אמרתי לכם אם תסתכלו בשורה השנייה תסתכלו ותראו לשמאלו של הלולב א צורה מאוד מאוד משונה מעין ספרג'ל כן כמו חבוש או כמו איזה גמבה יש לו צורה מאוד משונה א האמצעי בכלל יש לו צורה מעורכת כזו ישר
בסדר ואף על פי כן אף על פי כן א ואף על פי כן אתרוגו כך מובא במטבעות אמנם אנחנו לא לומדים הלכה ממטבעות אבל זה משקף מציאות מסוימת וכמו שמורי הרבה פעמים למד ממטבעות אנחנו לא יכולים להגיד לו אם אתה נאחז במטבעות אז לך עד הסוף יש פנים לכן ולכן זה באשר זה באשר לאתרוג עכשיו לגבי האתרוג אנחנו יודעים שהוא תואם את התיאורים ש מצאנו בתלמוד פה ושם שנתנו חז"ל יש לו מה שנקרא חדרי זרע האתרוג התימני ואומר יש את אותם חללים שבהם נתון הזרע א יש אפילו מי שטוען יש אתר באינטרנט מיוחד של בחור תימני שהביא את כל הראיות לדבריו שהאתרוג התמימני הוא זה שתואם את את שיטת חז"ל ואפילו הביא ראיות מראשונים ומאחרונים שחותמים ומאשרים שהתרו התימני הוא האתרוג האמיתי שהלא מורכב הלא מזויף וכולי הם אפילו טוענים שכמו שאמרו חז"ל טעמן של עצו ופריו שווה עד כדי כך אני לא יודע לא טעמתי ככה הם טוענים עכשיו א יש עוד בעיה קטנה שימו לב למטה אני צירפתי מלבד המטבעות צירפתי תמונה מתוך כסא פס ידוע של בית הכנסת בבית אלפה שימו לב בחיצים שסימנתי לשני צידי הארון כן יש שמה צורה מאוד מאוד א בעייתית של ארבעת המינים ובצד מוצמד אליהם מעין אתרוג כזה שגם היא צורתו קצת מפוקפקת מה לעשות זה א זה זאת תמונה שמופיעה בבית הכנסת בית אלפה אמנם מהדגם המאוחר של בתי הכנסת הקדומים האלה משהו כמו המאה הרביעית לספירה משהו כמו לפני יותר מ-1600 שנה ושימו לב מה המיוחד עכשיו תאמרו בעיה איך נביא ראיה ממנו הרי הוא פסול למה פסול שימו לב אנחנו מדברים בית כנסת של רמבמיסטים שימו לב למנורה איך לא רגמתם אותי באתרוגכם בזה הרגע שהנביאי היה מדבר שהוא אין מנורה היה כלל שימו לב שהמנורה היא א לא המנורה כמו שתאר אותה הרמבם בפירוש המשנה ואף על פי כן כך מובא שם אגב התמונה הזו תמונה מאוד דומה מובדת גם בבית הכנסת בחמתיה וגם בבית הכנסת בציפורי ויש מי שטוען פרופסור טבורי למשל בספר של המעדי ישראל טוען שהאתרוג מקוש כלומר אגוד יחד עם ארבעת המינים. אתם רואים עם ההמשך של ה עם ההמשך של הענף שלו הם טוענים שהוא כך טוען פרופסור טבורי שיש סיפה מסוימת שעוגדת את כל ארבעת המינים. הוא מביא ראיה מן מן הציור הזה והוא טוען שהציור הזה מופיע בעוד גם בחמת בריה וגם בציפורי אותו אותו מבנה אותה צורה. כלומר זה לא מקרי וזה לא טעות של הצייר. אגב צייר הרבה יותר קל הרבה יותר חופשי לצייר מאשר טובע מטבעות. ולכן אם הוא צייר את מה שצייר, כנראה שהיה לו היה לו בסיס לציור שלו. זה רק נקודה למחשבה. בסדר? וגם בעלי החיים הם לא מטיבים שמה.
לא בסדר. לא אמרתי שלא. אני רק מביא רעיון. רעיון למחשבה. כלומר מקור כדור מאוד שאי אפשר להתכחש לו שהוא נמצא באדמה. הוא לא ברח מופר.
השאלה מה מקור הקדום הזה? מה פירוש? אנו מניחים כמו שבימינו יש בתי כנסת רפורמים קונסרבטיביים באותם באותם זמן. היו גם בתי כנסיות יהודים זה בית אלפה במיוחד היה ב אליוס אל השמש זה הבעייתי חלק מגלגל המזלות שהיה
לכן אין אין מביאים ראיה מהם לא יש השפעה
בסדר אין בעיה בסדר
זה בגלל המנורה אני בטוח אבל לא חשוב נמשיך הלאה אז בואו נראה עכשיו שימו לב גם כן אם כבר מדברים שימו לב לכיוון ה לכיוון של ה של החותמו וה החותם וה והעוק של האתרוג בכל אחד מן המטבעות או בתמונה הוא אה הוא מונח בצורה אחרת ויש כאלה שטוענים יש כאלה שטוענים שכך א שהייתה שיטה כזאת להחזיק אותו הפוך כדרך גדילתו א בסוף כלומר איך שלקטו אותו הוא היה כך ולכן היו כאלה שטענו שצריך כנראה גם לשענן אותו כפי שנלקט מהעץ ולכן כנראה גם תירו אותו בצורה הזאת הצורה איך שהיא ככה מצוירת כנראה לא מקרית כנראה שזה שיקף מציאות מסוימת אנחנו לעולם נדע עכשיו עוד דבר קטן אנחנו מכירים היום את כל האתרוגים א דמוי הלימון ויש כל מיני סיפורים שהם מורכבים או לא מורכבים א אני חייב לומר לכם מבחינה מדעית אתם יכולים לשאול פרופסור זוהר עמר עוסק בזה בשנים האחרונות הרבה ואני רוצה לומר לכם שמבחינה גנטית נעשו בכל הזנים שאתם יכולים לחלום עליהם בדיקות אין ספק שהאתרוג התימני שייך שייך לזן אתרוג והוא קדום מאוד והוא פרימיטיבי מאוד ותרם מורכב אלה האזנים המהקים כן אבל יש גם מינים קדומים מאוד מאוד שיש בהם את התוכן הלימוני הזה אין מה לעשות זאת אומרת גם אלה אלה ואלה שייכים מבחינה גנטית מדעית לאותו הסוג מבלי שהור רכבו זאת אומרת יודעים שהם לא היו מורכבים אגב לא יודע יש טענה כזאת ש א בתנאים מסוימים ההרכבה בין אתרוג תימני לאתרוג אחר לא לא אמורה להשפיע ולהפוך אותו ללימוני זו לא טענה אני לא בקי בזה אבל יש אנשים שמוחים בדברים האלה
תרשה לי להעיר כיוון שנתנו לזה פרסום תקשורתי במקור ראשון אז עשו פרסום תקשורתי על מחקר שהביאו אתרוג מרוקאי אתרוג איטלקי ואתרוג תימני
אצבע
עכשיו והם החוקר שם אז נתנו לנו את החתך עשו לנו שירות מצוין כי באמת רואים שהאתרוג התימני אין בו שום סממן למוני ועוד שהאתרוגים שלהם ש אומרים שהם אתרוגים בלתי מורכבים נעזוב רגע ותראה למה אני הפסקתי אותך באמצע תראה למה אני הפסקת אותך א אחורים שרואים את הלימוניות לא רק בריח אלא פשוט בקנוקנות של שיש שם בפנים מהבחינת הלימוניות והחוקרים באים ומוכחים שאין שום סמן של הרכבה באותם מתרוגים הוויכוח הוא לא הרכבה או לא הרכבה הוויכוח מה הוא האתרוג התלמודי לא הרכבה אל תיפלו תפלו לזרעותיהם לא הוויכוח הרכבה היום בימינו צבר תאוצה ויכוח הרכבה מה הוא האתרוג הרי שאלו בתלמוד אולי זה אולי זה זוהי מסורת אין ברעדיה כשלוקחים את האתרוקת בני רואים כל המאפינים התלמידיים נמצאים בו השאר אין להם את המאפינים אז אפילו שתשבע לי מהיום אדמה לא אתה הם שזה לא מורכב אני ילדה לך שזה לא מורכב אני אומר לך זה לא האתרוג שדיברו בו נקודה
בסדר עוד דבר עוד דבר קטן שזה על פי התלמוד הוא הזכיר את זה ככה
נכון יש יש עוד דבר יש עוד דבר קטן אם אני לוקח ובודק ואני בדקתי את זה זה ההתמחות שלי ספרות הרפואה המוסלמית של ימי הביניים לפני יותר מ1 שנה אני לוקח תיאורים שונים ומשונים של התורגים שאנשים מוסלמים שאין להם שום נגיעה ליהדות לא מעניין אותה מורכב או לא מורכב ואני חייב לומר לכם דבר אחד הם מחפשים את כל התועליות שבחלקי האתרוג וכך הם אני מונה לכם אותם ארבעה חלקים משתמשים בהם באתרוג מנה אותם בלשונם על גשר הקליפ נכון הלחם
הלחם הבשר דהיינו הלבן החלק הפנימי נקרא אלחומב מה זה לחומב החלק הלימוני החמוץ על חומב ודווקא בו היו עיקר התועליות הרפואיות ועל בזר שזה הגרגרים זאת אומרת כבר לפני יותר מאלף שנה וזה לא משנה אם הוא בא מהמזרח כלומר אם הוא בא מבגדד או ממצרים מארץ ישראל או מכל מקום אחר או מספרד הצד השווה שמכולם היה שהתיאורים של האתרוג היו כאלה שהוא כולם מכיל את החלק הלימוני הזה כי בו הייתה עיקר התועלת הרפואית אז אני יודע שלא מביאים מהראיה מהם אבל אני אומר שאלה מסיח לפי טומו אפשר מי שרוצה יכול ללמוד גם מזה אני לא יודע לעולם לא נדע מי שרוצה שיאמין אבל צריך לחשוב בכל כן
אני שמעתי מקבל מורי שאם תיקח עכשיו את הפנימי כב שהזרע
כן
אתה תרגיש אותו שהוא הוא קצת חמוד זה החומר
לא חומב חומב
לא אבל זה לא הזרע זרע לחוד חומרצות שמרכיבות א
לא לא לא אתה לא יכול ליצור מהם מיץ שם מדובר על מיץ שהפיקו מהם מיץ עבד הוא גם קרא את ה את הספרים
אני בטוח אבל בסדר בסדר לא יכולים לשאול אותו עכשיו זה בעיה אי אפשר לשאול אותו בעיה בסדר בכל אופן בכל אופן אז זה נקודה למחשבה מה שכן מה שכן ידוע לכם סיעתם מקום אחר למה כן יכול להיות שמה שהיה אתרוג של חז"ל וזה זה דברים מאוד מפורסמים אה אני אספר לכם בדיוק כמו שאנחנו דיברנו על מורי מקודם ראה מעשה ונזכר הלכה אספר לכם סיפור שהיה בספריה הלאומית סיפרתי אותו לאורי אה אחר שניסאתי גרתי במושב נוחם שמה ענף היצורה שלהם זה אתרוגים מובחרים ביותר וכל בוקר עוד הייתי כותב את התואר השני הייתי יוצא מהבית לספריה הלאומית הזקנה הייתה מצייד אותי בשניורגים ענקיים אומרת לי תחיה בני גדום עשר אתה יכול לך לאכול הייתי יושב אני ועמיתי הדוק אפריים יעקב בספרייה הלאומית היינו פותחים אחד כמו הבטיח ואוכלים ואוכלים ואלה מתן של עוברים בשווים עבר שמה פרופסור דוד תמר הוא פרופסור למגע היהדות לבוש בלבוש חרדי הסתכל ושאל מה זה אמר אתרוק תמני והוא התפוצץ מצחוק ואמר עכשיו עכשיו אני מבין את התלמוד עכשיו מה מה סליחה את המשנה ואז הבאתי את המש הזאת בדיוק כדי שתראו מה מה המשנה במסכת סוכה פרק רביעי משנה ח או טלוי לפי איזה גרסה ניסוך המים שבעו כסחזוב מחזקת שלוש הורים היום מלאו מן השילוח הגיעו לשער המים תוגעו והריעו ותוגעו נדלק קצת ומגבים כמ שני חותמים דגים אחד מעבח מדג כדי שהיו שניים קולים בבת אחת בסדר מערובי של המים אזרחי של היין של המים לתוך של יין או של יין לתוך של המים יעסו רבי יהודה אומר מלא שמנו אומרים לו הרבה שפעם אחת ניצחו כלם הוא אומר אם האתרוג האשכנזי אתה זורק זה כלום אתה לוקח אתרוג תמני זורק על אגב אותו אדם היה יני המלך לא סתם יני המלך היה
רק מה סיפור שלם שמה מה היה למה למה למה העם רגמו אותו באת אורגיהם סיפור שלם לא ניכנס אבל תראו מה זה אומר שראיתי מה זה אתורג תמליני הבנתי מה סוף סוף המשנה אומרת וכמובן אותו כמובן אותו משנוע, אותה אותו אותו קטע בתלמוד המפורסם תניה אמר רבי יוסי מעשה לרבי עקיבא שבא לבית הכנ ואתרוגו על כתפו מה זה אתרוגו על כתפו אתרוג הקטן אתה לא שם על הכתף הנה אמר רבי יוסי יש לנו יוסי פרחי יש לנו סיאן עולמי באתרוגים ספר השיאים של גינס נו זה למה לא יש זה ממש כך אז בואו בואו נמשיך הלאה עכשיו א סליחה יש פה את התמונה
התעוררה בעייה אני מאמין שבמח יש מסורת יש חוקרים שמגיעים למסלות
נכון מהיך איך זה התמודדים יש את החוקרים של מטעי היהדות שאמונים על הטקסטים ויש את החוקרים של מטעי הטבע החקלאים הגיעו עכשיו שהארוג המרוקאי הוא יודע מורכב
מסורת אי אפשר
הוא לא מורכב
לא תמיד אפשר להוכיח מסורת זה מסורת לכן היא מסורת מסורת גברת על כל המשובה פשוטה היא מעוצב לעתו של הרמבם اسم מושטר ש פשוטני אומר אתרוג למה אני מתכוון
לא יעזור בו תנאי לא זעול ולא שום דברי לא עליתה יש מסורת לא תשובה השם אתרוג תקשיב יש לי מסורת מה הוא אתרוג תימני יש לי רק רגע
יש לנו הגדרה
אגב גם באתיופיה הוא מצוי לא רק בתימן בתגיוש אתרוג של של נרע ושל בני תימן דמה ועכשיו החוקרים הגיעו שהאתרוגים האלה הם אתרוגים אותנטיים
מה לעשות לעשות הוא לא
טוב נעבור א נעבור פה לא מסורת זהו
אין לך מה להכת אחרת לא מדח לא כלום
זה הגפולו אני מחזיק אין אין מהכת כלים לדבר על סוגים של צמחים שבמקום פלוני קוראים לו פלפל מקום אחר קוראים לו משהו אחר
נכון
זה זה שיתוף של איסם מושטרק במח לפחות 30 פעם המושג הזה
נכון
הם צריך להיזר שעומדים אתג למה מתכוונים
טוב זה רציתי רק באמת בנותן טעם אבל לקח כבר את כל הטעם של הסועדו רציתי רק למען מעניין הסוכות וכבר הכל השתלל אני לקחתי פה משהו כמו ארבעה מנהגים וניסיתי לנטח אותם ואני אני רואה שאנחנו באמת נכנסים לזה השיטה הזאת אגב שלקחת מנהגים לנסות לנתח אותם זה למד תי מהרב רצון באוניברסיטה זה מילה גסה פה אני יודע וזה היה אחד הקורסים באמת הנפלאים שהשפיעו לא רק עליי על הרבה הרבה בני תימן אגב חלקם לא רמבמיסטים ולא זה ובכל זאת זה היה הייתה שם גאו יחידה אני זוכר אפילו הייתה מישהי שם שנראתה תימניה הסתבר שהיא הייתה מרוקאית והיא אמרה לו כבוד הרב אני חייבת לומר לך משהו אחרי שאנחנו יוצאים מהכיתה התימנים אף למעלה ומסתכלים ואומרים אין כמונו אין כמונו כל עדות ישראל בטלות ממש כעפר ורק רק התימנים זה לא בסדר הרב יגיד להם משהו אמר אלו ואלו דבר לא הם חיים זהו אז בואו ניקח עכשיו בואו ניקח עכשיו א ה המנהג הבא שרציתי לדבר עליו שאוחזים בו יהודי תימן היה משהו אחר לגמרי וגם המקור הוא אחר לגמרי א תפירת התפילין ויעות ספר התורה בגידי הקטלים ולמה לקחתי את המנהג הזה כי גם פה מורי הסתייע במשהו באיזה ממצע ארכאולוגי ו יש גם כאן פנים לכן ולכן ואני רוצה להאיר אותם אז רק שנדע על מה מדובר בהלכות תפילין ומפוזה וספר תורה אומר הרמב"ם כך לוקחין הגידין שיש בעקבמה או החיה והן לבנים קשים ומרכין אותן באבנים וכן יוצא בהן עד שיעשו כפשתן ותורין אותן ושוזרין אותן ובהן תופרין התפילין בירועות ספר תורה עד כאן פשוט ופה באה ההערה מעלפת של מור יוסף ותראו את שיטת החשיבה שלו גם אם זה הרמבם והרמב"ם אמר באמת אה מאיפה לוקחים את זה? מן ה מעקב הבהמה. מורי יש לו מסורת אחרת. הוא עמול על מסורת של בני תימן. גם אם הרמב"ם אמר. מה מורי אומר? אומר כך. כל התיאור הזה על מקום מוצא הגידים וסדר עשייתן לא מצאתי במקום אחר. ונראה שהוא תארו של רבנו כפי שהיה נהוג בזמנו גם גם במערב גה בספרד וגם במצרים המקום שאליו הגר הרמב"ם. ובתמן לא נהגו לתפור ספר תורה ותפילין בגידים הללו אלא בגידי הכסלים שהם קידמו חוטים ארוכים הרוים לתפור בהן ללא שום עיבוד. זירה וזה היה מנהג אבותינו מקדם כן מתה בארץ ישראל בזמן הבית הראשון והשני לצפור בגידין הלו כפי ששמעו הלכה ממש משה רבנו בסיני ולא ברור מתי יחל השימוש בגידי העקב כפי שמתאר רבנו והראיה שלו והנה התפילין שנמצאו במערות מדבר יהודה תפורין היו בגיד אחד ויחידי טבעי ללא עיבוד וללא שזירה מורי מפנה והוא מביא ציטות בספרו של יגאל ידין על התפילין של ראש מקומרן על כך יש לומר כמה דברים כל קודם כל יש בעיה. אמנם הוא נמצא בקומרן, אנחנו לא יודעים בדיוק באיזו מערה משערים מפני שאחרי זה נמצאו עוד א תפילנות כאלה של לוחי בר כוכבה ויש כמה דברים שמורי שכח לומר. לא לא שכח או כנראה ש א לא לא הועיל לו לזה הרגע. הוא רצה לומר ולא אמר ואני אומר אותם. אז כאן קודם כל יש לציין שהתפילין האלה שנזכרו הם תפילין מאוד מיוחדות. מיוחדות מבחינה זו שבאמת תרו אותם כמו מסורת יהודי תמן הקדומה. באותן בגידי הכסלים. אך מה הבעיה? הבעיה היא כזאת. קודם כל זה לא תפילין סטנדרטי רגיל. זה תפילין קטנטן שאמנם הרב גורן אחרי זה נדרש לעניין ומבחינה הלכתית כתב מאמר גדול בתורת המועדים שהוכיח את כשרותם לא של אלה של תפילין אחרות שנמצאו לימים של לוחמי בר כוכבה. עכשיו מה אני רוצה לומר? תפילין האלה והוא מביא אותן ממש את כל הפרשיות הוא פותח ומראה בדיוק מה נזכר בכל אחד אחת ואחת. יש בעיה קטנה. מלבד אותן ארבע פר שיות שעכשיו לגבי הסדר לא נדבר על הסדר תכף אני אומר משהו על הסדר שלה אם זה רבנו תם או רשי תכף אני אומר שו שארו במתח א מה אני רוצה לומר רוצה לומר שהוא סיפח בתפילין האלה נספח גם עשרת הדיברות כן היו כותבים בתפילין שלהן את עשרת הדיברות וזה לא מקרה אה כנראה שאותם הכירו כמובן את דברי חז"ל הרי היה יש הרי אהבה מילה כזו בתלמוד ואמרו שנאסר מפני המינים כנראה שאלה היו המינים עצמם לכן הם עצמם הכניסו את זה ולא חששו לדברי חז"ל. אותה התפילין הזו שעליה מדבר אמורי זה תפילין שנוסף להם גם כן ממש ככל הלכות כתיבת תפילין ומזוזה ממש א את העניין הזה של עשרת הדיברות זה אחד מה שכן מעניין
בית נפרד או כן נספח לאחת הפרשיות לא זוכר בדיוק עכשיו א יש פירוט ממש של כל אחת הפרשיות עם השחזור שלה ומדובר בקלף קטנטן ממש קטנטן ש אלה פלאים איך איך לא נמצא שום דיבוק והרב גורל עבר על הרבה תפילנות כאלה הוא אומר זה מדהים איך כזה גודל קטנטן יותר קטן מה שקוצאים ביתל בדיחי כן מי שזוכר אז א אז ממש קטנטן ותכף אני גם אגיד לכם למה זה חשוב עכשיו זה דבר אחד א מה עוד סדר ה לגבי פתוחות וסתומות הוא טוען הרב גורן שזה ממש פיטת הרמבם זה דבר אחד עכשיו א לגבי א מורי מביא עוד ראיה מהתפילין האלה לגבי הניקוד בספרי התורה, כמו שאתם רואים, הרב הרב עובדיה פוסל באופן גורף לספרי התורה אלה למה כי הוא טוען שהניקוד הזה אסור אסור אסור א מורי טוען שאין שום איסור בכך להפך והוא טוען מורי מספר שמפי השמועה שמע מהרב גורן שבדק את התפילנות של רוחמי בר תעופה שהיו מנוקדים גם הן
בדיוק
תראה לפה בעיניי לא אז אני אגיד לך
רגע לפני בעיניי אני אגיד לך אני עברתי על המאמר של הרב גורן לא הזכיר את זה בלילה אחת עכשיו לא זו בלבד אני מבטיח לך אם תיקח את את הפרשיה הזאת אני אין מקום לא לנוצע למילי לא למילי אי אפשר להכניס כלום שמה איך אפשר ות בדיוק אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה אם הורי כותב חזקה עליו שהוא יודע אני ניסיתי לחפש פרשיות אחרות
אני ניסיתי לחפש הלכתי למאמר של הרב גורן בדיוק ששמה הוא סוקר באריכות את כל ה את כל התפילין שלהם ועם כל ההשלכות הלכתיות אגב הוא טען שהם שהם כשרות מלבד העניינים הקטנים האלה לא מצאתי לא מצאתי עדיין לא ראיה מה זה איך אפשר זה דבר כל כך קטן אני לא יודע אם אפשר לראות בכלל דבר כזה לפל בעיניי איך בכלל לא היה שום דיבוק אז אז לא יודע חוץ מזה חוץ מזה לשם מה אהבה לא היה מדובר על ספר תורה זה עוד סייע על הקורא משהו
לא הלשמה נופלת השאלה הז
זה נכון תיאורטית השאלה על שמה זה נופל למה כמו שב ששקרי הכתובה נכנס ולא ישמיתנו בשביעית ואין צורך לכך למה כי הסופרים כל כך היו רגילים להשתמש בתנאי הזה בכל השטרות אז גם בזה זה בדיוק מוכיח שבספרי תורה כולם היו חקוקים שעד כדי כך כשט כל אומן וכל סופר היה מדובר על פרשיות תפילין זה אני חוזר ואומר זה מעשה סופרים בדיוק בדיוק מהמבחינה הזאת תראו את השאלה הזאת זה או זה לא פרקטי זה כל כך קטן אי אפשר והוא בייחוד שש שאלת התכלית נשאלת
זה מעשה אומנים שכבר רגילים אין לי משרד טוב
שם הבורים מציין קודם כל מורים מסיים שזה יותר הוא משתמ על המסורת רק הוא מביא כתנ מסייע אומר שמעתי
שמעתי אז לא יודע ברנו לא מצאנו יכול להיות שיש לא יודע אני לא מצאתי לא אומר שאין אני לא מצאתי אישית הרמבם לא מנה אותם בכלל לדברים האסורים
לא אמרנו שאסור אבל ניסיתי להתחכות אחר המקור של מורי לא רצתי זה הכל טוב זה באשר זה בואו נקצר אני רוצה להגיע לעניין המרכזי החשוב שהוא באמת ה האגוז הקשה. האגוז הקשה. אה, בוא אמר לכם דבר כזה. עכשיו פה מדובר על מניין, מנהג שלכו לעלמה, מנהג מורהג של יהודי תמל, מנהג קריאת חסדה, קודם קריאת המגילה. חסדה הפך להיות שם דבר, אתם יכולים לראות קטן. מה שעל חס הזה? כל דבר קטן, ממש בטל. אפשר אומרים שהוא כמו חס הזה. החס הזה הוא לא כל כך קטן. ובכל זאת הוא נספח למגילה. כולם מכירים אותו. כולם מכירים אותו. עכשיו בוא נראה למה אני אומר למה אני עכשיו מדבר על מנהג חסדה הסיבה היא פשוטה מאוד אה ביום מן הימים עבדכם הנאמן נמצא בספריה הלאומית עובר על כתבי קראיים המון כתבי עד קראיים עשיתי את זה בשליחות מהאווניברסיטה בתשלום פרופסור אוריאל סימון אחד המורחים ה הגדולים בעולם לאבן עזרא מודע על החולשה שלו שערבית הוא לא יודע הגאוו שיטפון אדיר של כתבי יד ערביים מסנ פטרבורג ברוסיה ונשלחתי לראות אולי יש שמה שקיעים של דברי רבניים ויתרה יתרה מכן פרופסור סימון טוען שדרכו של אבן עזרא היא כזו שהוא הרבה פעמים נוהג לזלזל ויריביו גם אם הוא מקבל את דעתם הוא לוקח אותה הוא משמיט את השם הוא לא מחוייב לכללי כתיבת עבודה סבנריונית לפעמים הוא מביא אותם ולועג להם רפי השכל חבי הבלכי הוא קרא לו חבי הכלבי אה ואלה ציפשי עולם הוא אומר על ה על התרנגולתן דברים
איך
בין דברים
כן זה הדוגמה המפורסמת ביותר אבל מצחיק הוא שהוא מקבל את דעתם ומביא אותו לפעמים כפירוש מקורי מבריק וסמעון אומר שאני בטוח שהוא לא לקח את זה זה לא מצוי במקורות שלנו המקורות החזליים הוא לקח את זה מאיפוש אני חושד בו שהוא לקח מהכרעיל לשם כך הייתי אמור לעבור ולהתחקות אחריה ותרגמתי עשרות של דפים כאלה יפת בן עלי שועה בן אריה וכולי וכולי עכשיו באחד המקרים קרה מקרה אני עובר על מגילת אסתר פתאום אני רואה פסוקים מוכרים חס זה מחייך אליי זה לא יכול להיות דבר כזה לא יכול להיות אני הסתכלתי שוב אני רואה לפני קריאת המגילה אומרים אחת זה אמרתי יכול להיות שנפלתי על איזה כלל זה לא יכול להיות זה פירוש של חכם כראי לא אמר אותו כי זה עדיין לא פורסם שלא יגנבו לנו אף אחד את זה דבר ראשון לפני שאני שוכח מרים טלפון לאורי זה היה שעת לילה אורי לא יכול לבדוק אמר לי אני מבטיח לבדוק אני ארשום דבר ראשון בבוקר אלך ואבדוק עכשיו אני אומר אם זה עוברת אורי כנראה שזה בסדר כי לא נראה לי משהו פה חשוד מאוד אורי חוזר אליו תשמע זה סנסציה לא יכול להיות חשבנו שזה מנהג תימני קדום ולא זו בלבד אה חוקרי תימן שעסקו בנושא אם זה דוקור גברא ואם זה הרב רצבי הגיעו למסקנה שמשהו כמו אצל יהודי תמן אפשר למצוא אותו משהו כמו הכי הכי הכי רחוק מא16 ואגב מדובר לא בנוסחה שאתם מכירים אלא בנוסחה קצרה יותר מקוצרת יותר זו הנוסחה ש שהייתה מקובלתם הזמן כנראה הלכו ונוספו פסוקים והיא המתכונה שאתם מכירים אותה היום עכשיו א מה קורה אני מסתכל ואני קורא ואני מסתכל לא זו בלבד שיש הקדמה עוד אומר צריך לברך ואחרי זה בסוף הוא אומר יש גם תוספת תשיעה כלומר דברי סיום יש לו בסוף זאת אומרת יש עוד פסוקים מעין הסיום זאת אומרת דברים שאתה קורא בסוף מלבד חס זה היה מסקרן מאוד בדקנו הסתכלנו אורי עבר על הקולופון מרשה לספר ומספר לרשה ובדקנו הסתבר שזה קרה חיים מדמסק ונכתב במאה ה-15 אמצע המאה הה15 1466 זה הרבה יותר קדום ממה שאנחנו מכירים מץ לתתמנים ולא זו בלבד יש לנו נוסח שלם ויפה ואני הבאתי אותו ככה כדי שתראו פחות או יותר אגב אבן עזר הנהג לקרוא להם סבדורגים ולא לא סתם סידרתי אותו בקשר הזה בגלל שחוקרים במדעי היהדות רואים בקראים סוג של המשך או סוג של השפעה של אותן כתות קדומות א יש הרבה מוטיבים ש מכירים אותם השימוש במורה צדק וכולי וכולי א ויש עוד דברים כאלה של נעלות מדברים
כן הקיתות האלה שפרשו יש מי שרואה בהם המשך ישיר א ו זהו עכשיו לאו דווקא עיסים אלא יש עוד ואנחנו מתחילים לראות בואו ננסה להשוות ותגידו לי אתם אם זה מזכיר לכם או לא רק תזכרו שזה נמצא במקור כראי על ההשלכות של זה נדבר אחר כך בואו נראה אז ככה לפני שלפני שאני הולך וקורא את הטקסט הבאתי לכם קטע מתוך ספר מצוות קראי מה 11-15 שומע קראי שנקרא בשם שלמה אפידה הכהן בעל יריעות שלמה בן המאה הה15 בקושטה והוא מספר על מנהג אמירת חסד הקדמונים שאצלם כבר נשתקח תראו מה הוא אומר ואחר המגילה חייבו לקרוא עניין ויבוא עמלק לאחר המגילה כן עד סוף הסדר הוא לחבר אליו לנביאים עניין מתייחס לעניין ההוא ונראה שהוא עומד במקום פרשה והפטרה ולפי זה מהראוי היה לקרוע העניין מספר תורה כמו בימי המועדים והחלק מהנביאים במקום הפטרה כי גם ימי הפורים ימים טובים הם וכמו שנאמר הוא מעבר ליום טוב אלא שלא נתנהגנו בכך ואולי זמן קדום היה המנהג כן ומשך הזמן השתנה למנהג אשר אנחנו נוהגים היום אחר כך תחויב קראת השבוח לבעל השבח הנצחי והוא כדי להודות לטובות לטובות השם יתברך אשר עשה עמנו להי ולהזכיר שם מרדכי יהודי והסתר המלכה לטובה שעל ידיהם הייתה תחילת הנסת תכליתו כאמור זכר צדיק לברכה פה הוא מדבר כנראה על הבוקר אבל אני השמעתי את הקטע שהוא עושה גם ב קריאה בערב אז זאת אומרת שזה היה אצלם כבר מנהג ידוע שכבר בזמניהם נשתכח בכל אופן קושטה שהיא יחסית קרובה לדמסק אצלן נשתקח שימו לב שאצל יהודי תימן המנהג אנחנו שומעים עליו בסביבות המאה ה-16 כלומר פחות או יותר תקופה א לא כל כך רחוקה עכשיו חלילה וחס אינני טוען שודי תיבן לקחו או העתיקו או שקיבלו לא יודע מה כנראה כפי הנראה מדובר ממנהג קדום מאוד קדום מאוד מאוד שכנראה מקורו אולי אפילו בארץ ישראל כי מה שאנחנו יודעים לא קרב זה אל זה באמת שלא בכל ההיסטוריה א אולי היו נקודות השקה בארץ ישראל כי תימנים הרי הגיעו באופן א א היו הגיעו היו שהגעו לארץ ישראל וחזרו מה חמש דקות טוב אני כבר מסיים כי אני יש לי עוד משהו קטן קטן שנספח לזה זה לא לא משהו קטן תראו דבר דברת שיחה ח שדה אתם מכירים הואמלך מהמו אתם מכירים זה מקובל אותם לאסור מקובל ואף זועים בריך ראשונים לא מופיע בנוסחות אין אצלנו כמה ומכות חשוש עד לפה חסדה זה הוא זה כל הקטע של חסדה מאוד דומה לנוסחה הקדומה שהזכירו הרב רצבי ו ומשה גברה ודברי הסיום תראו מה הם דברי הסיום אגב דברי סיום הרבה יותר ארוכים מההקדמה של חסדה אפילו שלנו אה אם הוא צדיק כי טוב כיפרים עליהם יאכלו שעורות יעשה לו ומוג כל הפרשה עד סוף הפרשה עמולג כן יוח עלינו ישראל שעבנו וכולי אחר כך יאמר אבור אדונוי על פי הסדר המנהג שואל אגב זה גם מעניין עבור חות אדונוי ואחרי זה באשר לעניין הזה עכשיו א לפני שאתם קופצים עליי אומרים איך ייתכן קראים תמנים חס ושלום אני רוצה לומר לכם שגם מורי לא לא א את זה אני ידעתי בזמן מורי זה סמוך למות בחודשים האחרונים לא חלקתי את זה איתו כי לא ידעתי איך לגשת אליו ידעתי שהוא לא לא הוא לא פרופסור רצה בי מהעולם לא רצו להביא ראיה מהקראים זה היה המוטו שלהם מתי כן חלקתי את זה דיברתי עם מורי ב-30 של מורי שדיברו במרכז הרב לחסתי לו באוזן שמורי לא היה אוהב את זה אבל אני מדלה פה ושמה עוד צדדים קראים משותפים ליהודי תימן בלי בלי קשר בלי השקה בכלל בלי נקודות מגע שכנראה שואהבות ממקור קדום מאוד אה אז אם לגבי חסד אין לנו הסבר מה תאומרו על משהו הרבה יותר מובהק מה יותר טיפוסי ומוכר ממחברת הטיג'ן מחברת הטיג'ן מכירים נכון
יופי תימני נכון היא לא מחברת אחת היא שתיים כמו שאתם יודעים הערבית והעברית בסדר יופי מה היא אותה מחברת הטיג'ן היא למעשה א למה נקראת מחברת הטיג'ן על שום שנהגו להעתיק אותה בראשי הטיג'ן התאג'ים כן א היעות שלה היה למעשה ספר דקדוק א החיבור העיקרי ב חוכמת הלשון של יהודי תימן שאנחנו מכירים וזה מפתיע משום שחיבורים הרבה יותר רציניים הגיעו לתימן בן שנח וחיוז ואחרים ודווקא אותם יהודי תימן לאמצו כה ספר הדקדוק שלהם אך מה מסתבר פה מסתבר שגם הספר הזה הוא לא בדיוק תימני 100% 100% שלא תבינו המחבר שלו היה תימני אבל המחבר היה בסך הכל לקטן כמו שהוא מעיד על עצמו שתי מחברות האחת עברית והאחת ערבית כל אחד מהל הקטנים מעיד שזה בסך הכל צית בסך הכל תקציר של חיבור גדול וידוע והוא לא אומר כמובן מה הוא עכשיו התוכן שלו הוא בסך הכל חיבור לקטנים מכמה מקורות בענייני דקדוק א טעמי המקרא ומסורה המעניין הוא שרוב המחברת היא דקדוק והטעמים המסורה נספחה בסך הכל בסוף א עסקו בעיקר במחברת העברית בגלל שהרבה יותר קל א שני חוקרים חשובים מאוד עסקו בה אבשלום קור עשה את התואר השני שלו על מחברת הג'ן העברית ואילן אלד אה התמחה בטקסט ה כן בטקסט הזה העברי ולא רק בעברי הוא גם עבד על הטקסט הערבי תכף אני אומר לכם משהו על זה א באשר לזיקה בין שתי המחברות יש מי שטען שהאחת היא התרגום של ה של המקור הערבי יש מי שטען שלא שהאחת היא תקציר של הערבי אה האמת היא שהאמת יה שם באמצע מה שהצד השווה שבכולנו ששתיהן למעשה הם כלי שני ולא חיבור מקורי ה שתיהם נעשו בסופו ש דבר על ידי מחבר תימני איך יודעים יש בו כמה רבדים ויש בו שם כמה חיבורים כמה חרוזים יש בו שמה כמה חרוזים שאופיינים רק ליהודי תימן ולא סתם יהודי תימן לא מרכז תימן א ואיך אנחנו יודעים את זה זה חרוזים של חולם א חולם סרי כמו החרוז הידוע שהוא שבא זה נסמח ונורל קותון ורזל אז יש שמה כמה חרוזים כאלה שבנקל אבשלום קור עם הלשון עם האוזן הבל שלו מיד עלה עליה. הוא אמר מדובר ב במחבר תימני אבל הוא לא מחבר הוא בסך הכל לקטן. עכשיו מה המטרה של אותה המחברת? היא בסך הכל הייתה לה תכלית אחת. לנסות ולהעביר את יהודי תימן מהמסורת הבבלית שהייתה בפיהם בקדומה למסורת התברנית. אותה מסורת של בין אשר ובין נפצלי שעה המליץ אפילו הנשר הגדול הרמבם. נכון? אך דעתקה כנראה שלא הצליחה המטרה שלהם ומה לעשות עד היום יהודי תימן עדן בניגוד למה שגורסים במחברת הטיג'ן יש להם את מסורות ההגיה משלהם שעדיין חלקן בבלייות על התופעה הזאת כבר דיבר שלמה מורג החוקר הגדול של העברית של יהודי תימן א זה באשר יש לי עוד הרבה אבל ממש בקטן אני רוצה לומר לכם השורה התחתונה שלא לא אמרתי לכם המקור המקור וזה בדוק 100% המקור למחברת הטיג'ן היא מחבר קראי שקראו קראו לו אבול פרז' הרון מדקדק בן העשירית שחי פחות או יותר בירושלים. אגב, הוא מצוטט הרבה מאוד אצל אבן עזרא, רבי משה בן עזרא ורבי אברהם בן עזרא ואצל רבי יונא בן ג'נח שצנזר את השם שלו. הם קראו לו סתם הבלשן החכם הירושלמי.
המדקדק הירושלמי בלי להביא את שמו. כי כנראה לא לא התכבדו בו. ולכן אמרו אבל לא לא יכלו להתעלם כי היה לו חיבור חשוב מאוד בתורת הלשון.
כיתה בלמו אה זה כיתה כיתב הידית קרי ספר הוריית הקורא ממש כך ממש כך עכשיו אמ
על משתמל זה הספר הדקדוק הענק שלו שעליו הסתמכו כולם כלומר הכירו אותו מספר הדקדוק התימנים הכירו את ספר הזה והוא התאים להם פחות או יותר אבל לא אמצו אותו זה העניין הגדול מה שרציתי להראות לכם פה אם אני אתמצט מקורות ההשפעה לא השפעה חלויה מקורות למנהגי תימן קדומים אפשר למצוא הרבה מקורות ולמעשה האפיק הראי זה למעשה נתיב לא ידעו עית לא שזהפטו עין אי זאת אומרת זה למשל זה מסלול חדש שאף אחד למעשה לא לא טרח לגעת בו בגלל בגלל היחס הלא כל כך מעודד של מורי ורצבי וחוקרי תימן אחרים שבגלל הרמבם ורסג מורי היה אומר לי תגיד לי נגמרו כל כל החכמים הרבניים שאתה מוציא לאורת אלה עד שכמה יגיעות טרח הרמבם ורבנו סעדיה כדי להשתיק אותם ואתה הולך ומציא אותם לאור עולם לא הרגשתי טוב עם זה אבל בכל זאת לא נעים לומר בשקט יש עוד הרבה הרבה בגניזות המון המון חומרים בערבית אמנם זה של חכמים קראיים אבל משוקעים שמה חומר של רבנו סעדיה ומלומדים אחרים והם מביאים אותם במש מילה במילה ואני אגיד לו מורי אני יכול להשוות ולומר לכם שיש ציטותים שמורי הביא במהדורות שלו שאני מצאתי והוא אומר לכם אמר החכם רס אלטיבה ממש ראש ראש הישיב רבנו סעיה ואפילו מכנים אותו בזה בכינוי של כבוד לא לועגים לו כמה אנחקיי חרף בחרף כמו שאני מביא מילה במילה ומביאים ציטוץ לא עיבוד חלילה לכן חושב צריך לשנות קצת את את הקצת את ההשקפה הדור הצעיר אני לא אומר הדור הזה של החוקרים לא אנשי הישיבות כי באמת יש הרבה הרבה דברים שעדיין לא נחקרו ואם אנחנו נתקבע ונשב רק על כתובות או רק על תעודות או כאלה לא יערחוב חבל וזה דברים שכדאי לדעת אותם אסור לסגור דלת בפני חוקרים זה ה
נכון רגע עכשיו מה שרציתי לומר הוא זה רציתי רק מילה אחת
אני לא אמרתי חלילה שדוד תמן לקחו מהקראים אלא מה שאני רוצה לומר אלה ואלה ניתנו מרועה אחד כלומר מקורם כנראה בארץ ישראל א של המאות השמינית התשיעית העשירית ואלה חלחלו לכל רחבי העולם היהודי גם הקראים מה לעשות היו יהודים בעלי השפעה חשובה מאוד לא קל המקום לדון אבל דעו לכם היו בהם מלומדים עצומים ואסור לפסול על הסף בגלל שהוא קראי או לא קראי כדאי לנסות לבדוק כי הרי אנחנו יודעים שמעל חק ממנגלו קבל את האמת ממי שאמרה ואותו מחבר המחברת הציג'ן התימנין ידע לצנזר את הקטעים הקרעים ולא להביא אותם לפני התימנים וזה החוכמה שלו זאת אומרת מי שעיניו בראשו יודע להיזהר ולמה לא לקחת את מה שטוב גם אם מדובר בקרא בכל זאת רימון דבר אח מילים מסוכנות.
לא לא לא. למה מסוכן?