ערב ערב חג הסוכות תשסט והרבה הרבה שאלות יש בענייני הסוכה ובענייני ארבעת המינים ולכן נעיר הערות חשובות מעשיות לשואלים ובכן כבר התייחסנו בסוף השובה שחלף בנוגע לתחזית שאפשר שירדו גשמים כבר בראשית החג ולכן עלינו לדעת שאם הגיע מבית הכנסת ואין לו וגשמים כבר בעצומם אדיי האם ימתין עד להסקת הגשמים כדי שישב בסוכה שהרי בלילה הראשון יותר מכל זמן אחר מצווה לאכול כזית בסוכה כזה התפת בסוכה. אז הדבר פשוט שאם הגשם דליל ואפשר שיפסק וגם כשיפסק לא אחרי הרבה זמן יכולים לשבת כי עדיין הסוכה לא תהיה ברמה של לחות גבוהה ויהיה אפשרי לערך בישיבה בסוכה לחי שימתינו כדי ש לכן באמת יקדש מעומד ויברך שחיינו על הזמן ועל הסוכה ויאכל כזית פת בתוך הסוכה. אבל אם הגשם הוא חזק או מתמשך וקשה להחזיק את בני הבית שימתינו עד שיפסק הגשם שלא נראה מתי יפסק. וגם אם יפסק נראה שכבר הסוכה תהיה ברמת לחות גבוהה ועדיין יתפצפו טיפות גשמים אדי אין עליו חובה להרעיב עצמו או להרעיב בני ביתו אלא יקדש בביתו ויסעד בביתו ויברך שחיינו אבל השחיינו הזה הוא על ה זמן על קדושת הזמן שהרי אנחנו מברכים שחיינו בליל כיפור על עצמו של הזמן למרות שאין אנו מקדשים בליל כיפור כך השחיינו על עצמו של הזמן בעיה אם באמת גמרו את הסעודה ועדיין הגשם נמשך יכול הוא להמשיך גם לכת לישון ואין הוא חייב להמתין עד שיפסקו הגשמים כדי שיזדמן לו להיות בסוכה שכאמור מי יודע איתי אלח או משהו ברמת לחוץ שהוא מצטער לישן בתוכה אז הוא יכול לישון וכיוון שהוא ישן אין מחייבים אותו לקום בלילה בשביל לישון להמשיך את שינתו בסוכה אלא עד עמוד השחר ובעמוד השחר בין כך ומין כך כל יהודי נורמטיבי משקים קום לא אחרי על אותם השחר כי צריכים לקום יש שיעור משנה ולתפילה בזמן כך אומר מורי אלה הדברים של מורי אז מטבע דברים הזכירו במשנה בגמרא עד עלות השחר. לא כי בעלות השחר צריך להעיר אותו שיישן בסוכה, אלא כי כל יהודי נורמטיבי מתעורר כבר עד עלות השחר בשביל הדברים שמניתיים. בין כך ובין כך, אם לא ברך בלילה שחיינו על הסוכה אלא על הזמן, כי לא יכל לשבת או לישון בסוכה, למחורת ביום, כשכבר קיימים אם אם תקיימו תנאים שיכול לשבת בסוכה, בין אם זה למחרת היום, בין אם זה בחול המועד, הכל לפי התנאים והנסיבות. כשהוא יכנס לראשונה לקיים מצוות ישבת סוכה, יברך שחיינו על הישיבה בסוכה. כי הישיבה בסוכה היא מצווה מחזורית חוזרת כל שנה על עצמה, כמו שאנו מברכים שחיינו על נטילת לולב בפעם הראשונה בחג. כי זה מצווה מחזורית. כך גם כאן אנו מברכים שחיינו על הישבה בסוכה. וכמו שאנו מברכים שחיינו על לשמוע כל שופר ביום הראשון, כי זה מצווה מחזורית שחוזרת על עצמה. אז גם כאן מברך שחיינו אף על פי שברך בלילה שחיינו כי השחיינו שלילה הוא על עצמו של הזמן ומעניין לעניין באותו עניין שמישהו הצליח ל לשמור את רוג בוקו והוא טוען שהאתרוג נשאר כפי שהוא מודר ויפה והכל ונתאל עצמנו שכל ארבעת המינים לצורך חידוד העניין דידקטית נשמרו בצורה מעולה ביותר האם יחזור ויברך שחיינו שהרי כבר ברך עליהם על המצווה בשנה הקודמת לרבות לא רק ברכת המצוות גם ברכת שחיינו תשובה כן גם ברכת המצוות מברך גם ברכת שחיינו כי השחיינו היא לא על הפרי אלא על המצווה המחזורית של נטילת לולב והרוא חוזר על עצמו ומקיים את המצווה הזו ולכן מברך שחיינו אני חוזר חזרה ונמשיך מעניין הסוכה לעניין אחר יש מה שנקרא משולש האתרוגים סליחה האתרוגים השנה כיוון שזו הייתה שנת שמיטה והשדות היו הפקר אז הבעלים לבעלים לא הייתה מוטיבציה לעבד, לגדל, אפילו עיבוד קיומי שהוא מותר מצד הדין. הזניחו את הכל. ואז יש לנו הרבה הרבה אתרוגים שהם כשרים, ממש כשרים. אין בהם אפלו מום אחד אבל מה? הם לא יפים. למה הם לא יפים? או שהם עקושים מלמעלה, הראש קצת ככה קצת כאילו עקום או שם כמו פלחים פלחים. כן. לא כמו שאנחנו גילים לות אותם. חלקים הודרים וכולי אבל אין להם שום יש לדעת וזה מודעה צריך למסור מודעה עדיף אתרו כזה שאין בו מומים אפילו שהוא לא יפה כי ההדר יש בו כמה כללים הדר בגלל חוסר יופי במובן האסתטי שלנו לפי הבנתנו ולפי הרגלנו והדר כלל דברים שפוגמים באתרוג, פעמים ההלכה מאפשרת קיומם, פעמים ההלכה אוסרת ופוסלת את האתרוג. ובכן, אתרוג שאין בו שום מום במובן ההלכתי והוא רק לא יפה בתחושה האישית שלנו, הוא עדיף על פני אתרוג חלק שנראה כמו לב. ממש נראה כמו לב. אבל מה יש בו כל מיני מומים שצריך נגר כבר נגר הלכתי ככשרנה זה ספקשר מה שנראה הדר בעינינו האסתטיות ואילו הראשון שעליו דיברתי הוא אתרוג שהוא בטוח במעט אחוזים כשר רק הוא לא אסתטי במובנים שלנו עדיף האתרוג הקשר במעט אחוזים אף שאיננו אסתטי בעינינו האסתטיות על פני אתרוג שנראה בעינינו אסתטי ויפה נחמד למראה אתרוג אומר התרגום דמרג'ר נחמד זה חמוד כזה אבל כשיש בו מומים שיש בהם ספק שמהם פוסלים את האתרוג הערה נוספת עברנו מסוכה לאתרוג ומאתרוג להדס ההדס כידוע צריך להיות משולש ששלושה עלים יוצאים מכאן אחד עכשיו ובגוברו המינימלי שלושה טפחים. אל תבדקו מלמטה למעלה אלא תבדקו מלמעלה למטה. מראשו ומטה. אם יש לכם מראשו ומטה שלושה טפחים אף שבהמשך יש לנו עלים שוטים, אתם מסלקים את העלים השוטים או תגז ו או תגזרו אותם מספיק לנו שלושה טחים אבל אתם יכולים לגזור תעלים שטים אם אתם רוצים את האורך הגדול את האורך הגדול יתרה מזו גם אם יש טפחיים וחצי מלמעלה למטה רציף כולו משולש ובחצי טפח האחרון יש עלים שותים אומר מורי רובו די בכך אבל לסלק את העלים השוטים ולהשאיר את ה ענף השלושה טבחים בלי עלים השוטים ולהכניס אותו כמצווה. יש מן הפוסקים מעיזים יותר ממורי. מורי אומר שירציף מלמעלה למטה רובו ויש אומרים אפילו באמצעיתו. כלומר אם נתאר לעצמנו שיש לנו טפע וחצי משולש אחר כך יש לנו כמה עלים שותים ואחר כך יש לנו טבחיים או של תפיים או או טפח וחצי משולש. אז הם אומרים כיוון שהרוב אם נחבר את למעלה ולמטה הרוב נותן לנו שהוא משולש אז אפשר להוציא את העלים השוותים וזה כשר. מורי לא מכשיר בחיי גמלה רק רובו רציף מלמעלה למטה אין טור על למעלה עכשיו כידוע רבנו פסק להלכה כמו רבי טפון שאם נקטם ראשו של ההדס הוא כשר ואפילו כל שלושת הענפים נקתם ראשם כשר וכך גם מרן הלך בעקבותיו ופסק כך שאפלו נקטף ראשו כשר הרבד אמר אוכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו והוא נתן פירוש שמור החמיא לו פרגן לו אמר כל הכבוד למרות שמור יד בארצתו לרבנו אמר באמת הפירוש הזה נפלא אני לא אראה מה העניין של רוח הקודש כי אם אם הרב מתכוון לרוח הקודש במובן של הברקה גם רבנו מסכים איתו וזה לא תורה מן השמיים והרעיון רעיון יפה ואז הוא אמר ככה שאם יש לנו ענף של משולש שיש לו שלושה רשים שהם משולשים ועכשיו הוא כותם 1 ש ומשאיר אחד זה נקרא או כותב אחד נשאר אחד זה נקרא נקתם ראשו כשר לפי הרב אבל אם ממש הוא רק יש לו ראש אחד ונקטם ראשו לפי הרב הוא פסול אומר מורי זה רעיון מבריק אמיתי ואני מקבל את את הפירוש הנפלא הזה אבל לא נוותר על הקולה של רבנו או אםריף והרמבם ומרן פסקו שאם נקתם ראשו כשר אז למי שאין מה לעשות הוא משכנה מצווה של משולש ובא הילד כתב לו את הראש מה לעשות כשר אז אבל כדאי הוא הרב בשביל לדעת שני דברים א' פירוש נפלא ומקורי אמתי ב' אומר מורי אם יש לנו יוצאים מן הענף של המשולש יוצאים ענפי משנה ענפי משנה שהם שודים שהם שודים יגזם אותם יגזם אותם יוריד אותם ו ישאר לו ענף נקי כלך יפה ראייתי ומו אין אין בך ומך ובאמת גם בשולחן ערוך אור החיים תרמ א סעיף י בשערי תשובה הוא מביא שם הלאכות קטנות ומביא בשם הלאכות קטנות א מביא בשם מלאכות קטנות ואיך קוראים גם מביא את ההערה הזו שנראה להכשיר אבל מורי אומר את הדברים האלה בצורה מפורשת שהדבר הזה ברור שהוא מותר לכל הדעות אפילו לערבד כך יוצא איפה אתם רואים שיש חבילה של הערות חשובות הלכתיות שהם הלכה למעשה רבי חני ברגש