א-ג לפי רבינו אין ערך לאזכרות נשמות לנשמות המתים עצמם, יהי המקור אשר יהיה. אבל רבינו יודה שיש לפעמים השפעה חיובית לחיים בגין אשכבות ואזכרות וכיו"ב, ובוודאי אם החיים נותנים צדקה. אבל בנים שמתפללים או נותנים צדקה וכיו"ב וכל מצוות שהם עושים הם מזכויות ההורים שחינכו אותם לכך, ומבחינה זו ניתן לומר שיש בכך זכות לנפטרים.
בקדומות אין אזכרות ואשכבות, הן חדרו לבלדי במאתיים שנים האחרונות.

ד. בוודאי. וכן זריזין מקדימין למצוות, ואשריהם ישראל.

א. תולה לעניין כפרה, שלא יתכפר לו עד שיעשה כך וכך.
ב. לצד הלב, והוא בחלק העלי של התפילין שלכיוון החיק.
ג. תלמיד שלמד אצל חכמים רבים.

לגבי הצדקה - כן. בכל עת. ויפה שעה אחת קודם. כי מדובר בצדקה.

לגבי ביקור בבית עלמין - בשנה הבעל"ט.

יום הכיפורים אינו יום של שמחה, אלא יום של חרדה מפני הדין, ולכן אין אומרים בו הלל.
והצום נועד להכשירנו להתגבר על יצרנו, ולהיטהר לפני אבינו שבשמים.

מבחינה עקרונית - עליה לצום, ורק אם היא לא תוכל להחזיק מעמד, תשבור את הצום ע"י שתייה פחות פחות מכשיעור, 40 סמ"ק כל 5 דקות.
אבל יש צורך לקבל דיאגנוזה של רופא, ורק לאחר מכן לשאול רב.

מבחינה עקרונית - היא חייבת לצום, אבל אם הרופא קובע שמצבה הבריאותי מחייב אותה שלא לצום, שם לא כן היא תסתכן, היא חייבת שלא לצום. אלא שעליה לשאול את הרופא אם די לה שתשתה או גם שתאכל. ואם כן, שתשתה ותאכל פחות פחות מכשיעור 40 סמ,ק כל 5 דקות וקרקר אחד כל 10 דקות.
היה וב"ה אשתך בריאה, ובגלל הצום שלה החלב התדלדל ואין לתינוק אפשרות לינוק, יש לתת לו תחליף חלב. ואשתך תמשיך לצום, אך אם אינו מקבל תחליף חלב לחלוטין, וניתן לנסות זאת כבר בימים אלו, על אשתך לשתות פחות פחות מכשיעור, כנ"ל.