האם ההיתר הניתן לחולים ע"מ לשבור רעבונם מתיר או רק דוחה את איסורי האכילה ביוה"כ?
חולים האוכלים, האם יתחייבו בזימון? בתוספת "רצה והחליצנו"? באמירת "יעלה ויבוא"?
היש הבדל בין החיובים הנובעים מהשבת לבין החיובים המוטלים על כל יהודי הבא לסעוד בפת, כגון: נט"י, ברכות וכיו"ב?
מהתעלמות הרמב"ם, האם ניתן להסיק שמחייב בקידוש במיוחד כשחל בשבת או שאין לקדש ע"מ שלא להסתבך באיסור ברכה לבטלה?
מדוע שאלה זו התעוררה רק אצל האחרונים והרי מדובר במקרים שכיחים ואעפ"כ לא נמצאה התייחסות מימות המשנה ועד לראשונים?
מה מאותתים לנו חז"ל בתקנתם שתפילת מוסף של יוה"כ "תדחה" את המוסף של השבת למרות שקדושתה רבה יותר?
בוקר טוב לך הרב,
רציתי לברר מהן ההלכות לאשה מנקת ביום הכיפורים.
האם היא יכולה לאכול וכמה כדי להניק את הולד?
בתודה,
אחרי שבעה ימים מיום הלידה, מותר לה לשתות, או גם לאכול רק אם יש חוות דעת רפואית מקצועית, שבהעדר השתייה או גם האכילה, היא תסתכן. ואז תשתה או גם תאכל (אם יש צורך רפואה) בשיעורים.
וכן גם אם המיניקת בריאה, אבל התינוק לא שותה שום תחליף רק חלב אמו, והחלב מתדלדל אז תשתה בשיעורים, כדי שיהיה חלב לתינוק ולא יסתכן.
בע"ה
כבוד הרב,
1.מהו המקור ההלכתי לאזכרת נשמות ביום הכיפורים(מלבד מדרש תנחומא פרשת האזינו).
2. האם מועילה אזכרה ללא תשלום צדקה.האם ניתן להתפלל עבורם/לזכותם.
3. האם מנהג זה קיים גם אצל המתפללים בנוסח תימן-בלאדי-מהי דעתו של הרמב"ם.
א-ג לפי רבינו אין ערך לאזכרות נשמות לנשמות המתים עצמם, יהי המקור אשר יהיה. אבל רבינו יודה שיש לפעמים השפעה חיובית לחיים בגין אשכבות ואזכרות וכיו"ב, ובוודאי אם החיים נותנים צדקה. אבל בנים שמתפללים או נותנים צדקה וכיו"ב וכל מצוות שהם עושים הם מזכויות ההורים שחינכו אותם לכך, ומבחינה זו ניתן לומר שיש בכך זכות לנפטרים.
בקדומות אין אזכרות ואשכבות, הן חדרו לבלדי במאתיים שנים האחרונות.
ד. בוודאי. וכן זריזין מקדימין למצוות, ואשריהם ישראל.
מתי יש לומר הוידוי של תפילת מנחה ערב יוה"כ, האם בתפילת הלחש או גם בחזרת הש"ץ?
מנהג הכפרות, כיצד נהגו האשכנזים והספרדים והאם מנהג זה נתקבל גם ע"י יהודי תימן?
מנהג המלקות לפני כניסת יום הכיפורים על מה ולמה, ואילו בעיות הלכתיות עלולות להתעורר במנהג זה?
האם היתר המלאכות בשבת לצרכי היולדת תלוי בבקשתה של היולדת או תלוי בהתייעצות עם רופא?
מאיזה שלב מוגדרת האשה והאם שלושת הימים הראשונים נספרים מעת לעת?
מהו ההבדל העקרוני בין פסיקת הרמב"ם לבין פסיקת השו"ע ומדוע פסק הגר"ע יוסף שלא כשו"ע?
היש הבדל בדין ט' באב ושאר תעניות במסיר ריח רע ביחס לדיני יום הכיפורים המחמירים כל הנאה אפילו ברחיצה?
בידוע שמטעמת עד רביעית אפילו בלעו אינה צריכה ברכה, האם לענין תעניות ניתן להקל במטעמת כשהיא נפלטת?
מה משמעות "ועיניתם את נפשותיכם" שנאמר ביום הכיפורים, האם כמו דין מאכלות אסורות הנאסרות בהנאת חיך בלבד?
בנסיבות שהתינוק מסרב לאכול חליפי חלב אם, האם נחשב הצלת נפשות ע"מ להתיר ליולדת לשתות אף ביום הכיפורים?
נפטרה אשתו והשאירה לו תינוק יונק, האם מותר לישא מיידית אשה היכולה להיניק את בנו?
האם יש לחפש דרכים נוספות לספק לתינוק הנזקק לחלב אם כמו אשה אחרת השופעת חלב או שאיבה מוקדמת של חלב טרם הצום?
לק"י
למו"ר השלום והברכה.
א. מה הפשט של המשנה "תשובה תולה" וכו' וכ"פ בהל' תשובה.
ב. לאיזה צד היו"ד שבתפילין צריכה להיות לצד הגוף או כלפי חוץ?
ג. מדוע רבנו גורס תלמיד חכמים ולא תלמיד חכם ביחיד? ומהו ההבדל בין תלמיד חכמים לתלמידי חכמים?
ברוך תהיה מכל העמים
א. תולה לעניין כפרה, שלא יתכפר לו עד שיעשה כך וכך.
ב. לצד הלב, והוא בחלק העלי של התפילין שלכיוון החיק.
ג. תלמיד שלמד אצל חכמים רבים.
לכבוד הרב שלום רב
מדי שנה נהגתי לתת לפני יום הכיפורים כספים במקום כפרות, עבורי ועבור כל בני משפחתי.
השנה, מסיבות שונות ובגלל מחלות, לא עשיתי זאת לפני יום הכיפורים.
האם ניתן להשלים גם לאחר יוה"כ? עד מתי? ידוע לי שכל עת יפה למתן צדקה, אך אני מתכוון במיוחד לצדקה חליפית לכפרות.
לגבי הצדקה - כן. בכל עת. ויפה שעה אחת קודם. כי מדובר בצדקה.
לגבי ביקור בבית עלמין - בשנה הבעל"ט.
לא נמצאו אירועים
בעזרת 
