לפי מסורת שהיתה להם, וכן לפי הוראת חכמיהם. והוראות חכמים מחוץ לתימן שנראו להם, כמו רס"ג.
אבל המסורת שהיתה להם, ושיטתם בלימוד ובהוראה, נמצאה תואמת לזו של הרמב"ם, ולכן הוא הפך להיות רבם, כי הם הוגים בתורתו, הלכה למעשה.

1. עיין פיהמ"ש, פאה, א, א, כשיש עני שהוא בגדר די מחסורו אשר יחסר לו, צריך לתת לו רק עד חמישית ממונו של הנותן. ואם אין עני כנ"ל, יפריש עשירית מכל הכנסותיו, לא מן הקרן. ומוציאו בדבר מצווה. וזה חובה למי שיש לו מנהג בדבר.
2. לא בדרך בחינה, אלא בדרך של תקווה.
3. עיין הערה 16 של מהרי"ק על פיהמ"ש, פאה, א, א. שניתן להוציאו להידורי מצוה, תפילין נאה, ציצית נאה, לולב נאה וכיו"ב.

יקירי! כולם מאמינים בתחיית המתים ובעוה"ב. הרמב"ם הגדיל עשות יותר מאחרים, שכללם בשלושה עשר עיקרים. ובכך הוא המחמיר ביותר בענייני אמונה.
אבל יקירי, המחלוקת היא לגבי התהליכים וטיבם, ובזה אין הכרע הלכה. ולא נדע איך יהיו עד שיהיו.
ולכן יש להפיץ את האמונה בשלושה עשר עיקרים, וכל הלומד על המחלוקת בתהליכים ובטיבם, יהיה בבחינת יוסיף דעת, אך לא יוסיף מכאוב, שכאילו מחלוקת מעשית מתסכלת אותנו ולא נדע כיצד לנהוג.

תשובה מאת הרב רצון ערוסי.

אתה צודק. התכניות מרובות וחשובות. וביניהן הצעותיך. אבל האמצעים דלים. למרות הכל אנצל את דבריך היוצאים מן הלב ואני קורא מכאן לכל הסוברים שהם ראויים למשימה, או שיודעים על אלה שראויים למשימה, לפנות בעצות מעשיות למכון מש"ה, ונבדוק כל הצעה ונתפלל לה' שיסייענו במעשי רצונו.

תשובה מאת הרב רצון ערוסי.

הרמב"ם מחייב בדיקה.

תשובה מאת הרב רצון ערוסי.

לכן אנו מתפללים שלוש פעמים ביום, סלח לנו אבינו כי חטאנו. ואם באמת שבים בתשובה בכל שלב ביום, יש לאדם תקווה ביום הדין.

תשובה מאת הרב רצון ערוסי

א. כתב רבינו, מלכים ומלחמות, א, ג: אין מעמידין מלך תחילה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד, ועל פי נביא.

ב. כמו כן רבינו כתב, בסנהדרין, ה, א, אין מעמידין מלך אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.

ג. כמו כן כתב רבינו, סנהדרין, יד, יב, וקבלה היא שבעיר טבריה בית דין (=בית הדין הגדול) לחזור תחילה, ומשם נעתקין למקדש.

ד. וכתב מהרי"ק, על מלכים ומלחמות, א, ג, אות ד: אמנם סנהדרין יהיו קודמין בזמן למשיח, עיין פי"ד סנהדרין הל' יב, וזהו הבטחת ואשיבה שופטיך כבראשונה. והם יבחנו את המלך המשיח.

ה. והנה באגרת תימן, רבינו דחה את התחזותו של משיח שקר שהיה אז מן הנימוקים הבאים: "ואין ספק כי חזרת הנבואה ממה שיקדם למשיח". עמ' מט (מהדורת מהרי"ק). המשיח עצמו צריך להיות נביא גדול (שם, נ'). הוא צריך להיות חכם בעל מידות טובות (שם, נא). הוא יעמוד בארץ ישראל ומשם תתחיל התגלותו (שם, עמ' נב). יעשה אותות ומופתים מחמת הצורך, וע"י כך תוכח טענתו שהוא משיח, ויוכח ייחודו (שם, עמ' נב, והערה 41). יהיו לו הצלחות מדיניות כבירות וממשלות יירתעו ממנו (שם).

ו. מן הנ"ל למדנו, שבאותה תקופה יהיה אקלים רוחני מאוד נעלה, עד שתתחדש הנבואה, ונראה שעל רקע זה תתחדש הסנהדרין, בטרם יתגלה המשיח (רבינו, פיהמ"ש, סנהדרין, א, ג).

ז. כשיתגלה המשיח לפי המתואר בסעיף ה' לעיל, הסנהדרין והנביא ימנו מישהו למלך, והוא יהיה מלך המשיח.

אכן תורת רבינו היא סם חיים, כי היא תורת משה רבינו באמת, וכל הפורש ממנה כפורש מן החיים.
אולם, במרכז תורתו של רבינו נמצאת הדעה, כי גדולה דעה שניתנה בין שני שמות ה', כי א-ל דעות ה', כמו שגם המקדש גבול שניתן בין שני שמות ה', ה' מקדש ה'.
כי מדובר בדעה שמקורה מה', ותכליתה להגיע לידיעת ה'.
והיא דומה לקדושה, שמקורה מה', ותכליתה להידמות ולהידבק בדרכי ה'.
כלומר, הדרך האמתית לעבודת ה', היא דעת תורת ה' וידעתו, כדי שנוכל להיות שלמים במידותינו ובדתנו שמבוססת על ידיעת התורה וקיומה, והשאיפה לדעת את ה'.
וכל מי שהולך בדרך כזו, בדרך כלל, יודע היאך להתנהג עם סביבה חברתית שונה, ואינו גורם לעצמו גזר דין מוות חברתי.