וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים?
היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין?
מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?

ראשי פרקים:
א. על המנהג בתימן * ב. הקבלת פני הרב במקורות המשנה והתלמוד * ג. הקבלת פני הרב רשות או חובה? * (א) שיטת הרי"ף והרא"ש בענין ההקבלה * (ב) שיטת הרמב"ם בענין ההקבלה * (ג)שיטות שאר הפוסקים הטור והשו"ע * (ד) הקבלת פני הרב ברגל בימינו *

המקדימים תפילה של ליל שבת / חג מפלג המנחה וכבר נאסר בעשיית מלאכה, האם יכול לקדש מבעוד יום?
האם ניתן להקדים קידוש וסעודת חג השבועות מבעוד יום בנסיבות כאלה לאור תום הספירה (שבעה שבועות שלמי)?
כיצד ניתן לצאת ידי חובת הסעודה למרות שהתפללו ערבית של השבת / החג מבעוד יום ?

מהו שיעור הזמן המהווה גדר הפסק בין האכילות לסירוגין והאם מחייב שוב בברכות ראשונה?
האם הנוהגים ללמוד בלילות כמו ליל שבועות וכד', חייבים לברך על כל כוס וכוס שמגישים להם במהלך הלילה?
היצואים לטיול ושותים לסירוגין מבקבוק מים הצמוד אליהם - האם צריך לחזור ולברך על כל שתיה?