היש להתייחס לעלונים אלו ככתבי הקודש האסורים בבזיון?
מה דינו של הזורק את העלונים אשר במעשיו חושף הוא אותם למרמס ובעת הגשמים גם לרטיבות ואובדן?
כיצד על הגבאים לפעול בנושא העלונים במטרה להפחית הפגיעה בקדושתם ובקדושת התפילות ובית הכנסת?

האם מדובר בהשתחוויה תוך פישוט ידים ורגלים על הארץ כפוף להסתיגויות מסוימות, כפי תיאורו של הרמב"ם?
כיצד היא הקידה שמזכיר הרמב"ם ושהיתה נהוגה ע"י יהודי תימן ומדוע שינו שאר העדות ממנהגם הראשון?
היש כיום מגבלות על יהודי תימן לשוב וליפול על פניהם ע"פ המנהג המקורי?

כיצד ניתן להסביר הסתירה בדברי הרמב"ם המצריך עמידה של המתפלל מול חלונות כדניאל ע"ה ואילו בהל' בנין ביה"כ לא הזכיר פתיחת חלונות?
מה הקשר בין עמידת המתפלל ליד חלונות לבין התפילה והאם יש הבדל בדין בין ביה"כ בבעלות פרטית לבין ביה"כ בבעלות ציבורית?

היש לחשוש לברכה לבטלה בנסיבות שהטלית אינה מכסה לא את ראשו ואף לא את כתפיו?
מדוע תקנו חכמי ישראל ברכה "אשר קדשנו וצוונו להתעטף בציצית" ולא ברכה על הטלת הציצית בבגד?
טלית קטנה שאינה ראויה לעיטוף ולא נכללת במסגרת "כסותך", האם רשאי לברך עליה?

מה משמעות ההלכה שיש ליזהר להתפלל נוכח המקדש, האם ישנו מצב שמתפללים בירושלים יפנו לכיוונים שונים?
יהודים המתגוררים באירופה, האם יפנו לכיוון המזרח? ולאיזה כיוון פנו יהודי שרעב, ומדוע?
גדול הוא השלום-כיצד ניתן לקיים ההלכה בעמידה נוכח המקדש למרות שמתפללים אחרים עומדים נוכח ארון הקודש ?

באילו נסיבות ישנה חובה להטיל ציציות אף בכסות שאולה?
איזה מסר רצה הרמב"ם להעביר לנו בפסק:"...שאולה פטורה.." ללא התייחסות לאיש השואל טלית?
האם יש לחשוש שהמשאיל טלית מצויצת אינו מקנה לשואל את הטלית לשם עלייה לתורה או לשמש כש"צ?

מצוות תפילין זמנה כל היום וכך נהגו בזמן התלמוד. אם כן, איפוא, מה מקור מנהג חליצת התפילין בר"ח?
כיצד ינהגו במוסף ר"ח אלו המניחים גם תפילין של ר"ת או המתפלל ביחיד שאינו שייך לקדושת "כתר" במוסף?
האם ישנם נסיבות שמתפלל לא יחלוץ תפיליו בניגוד לשאר הציבור בבית הכנסת?