שלום לכבוד הרב
יש לנו בישוב מניין תימני לא גדול כ17 איש, שפעיל רק בשבתות וחגים.
המניין בין כ6 שנים, וכשלוש שנים המניין עשה שילוב בין שני נוסחי התימנים "שאמי" ו"בלאדי"
לאח"כ מכן קם ה"מורי" של הבית כנסת ועשה דין ודברים והשמיט את כל החלקים שהיו מתוך
הסידור השאמי (החלקים העיקרים הם:"מזמור לתודה" בערב שבת, ותוספת ל"ויברך דוד" בבוקר)
כל דבר שקשור עם מישהו אחר, חובה לשמוע את המישהו האחר, וכל שכן כשמדובר ב"מורי". שכן אפשר שיש לו שיקולים כבדי משקל.
האם שימור ס"ת במוזיאון הינה דרך בזיון וכל הרואה אותן יש לו לקרוע עליו?
מדוע גנזו החשמונאים את אבני המקדש ששוקצו ע"י היונים באחת מלשכות המקדש ולא קברו אותם?
מהם היתרונות הערכיים בנסיבות של ימינו לשימור ס"ת שבלו בפינות מכובדות בבתי הכנסת?
התעוררה אצלינו השאלה האם ניתן לאכול ולשתות בבית הכנסת בשמחת תורה. נוהג הוא אצל התימנים שמכניסים אוכל ושתיה בבית הכנסת בשמחת תורה וייתכן מטעם המצווה שבשמחת התורה ואולי מהטעם שהמדובר בסעודת יום טוב שהינה סעודת מצווה. השנה החמירו אצלינו בבית הכנסת והדבר עורר תרעכומת על שינוי המנהג.
אסור לאכול בבית הכנסת. ואסור לאכול בלי קידוש, ולכן קיימות 2 אפשרויות:
א. באמצע ההקפות לצאת לחצר בית הכנסת, לקדש ולטעום, לא לסעוד. ולחזור להקפות למפטיר ומוסף.
ב. להסמיך מוסף לשחרית, לצאת חוץ לביהכ"נ, לקדש ולסעוד. ואח"כ להיכנס להקפות.
היש רשות לועד למנוע מיורש לשבת במקום אביו המנוח ב"מזרח" בטענה שאינו ראוי לישב במקום מכובד זה?
האם מושג השותפות בבית הכנסת מקנה לכל מתפלל בעלות על מקום מושבו או רק אם נוהגים למכור מקומות ישיבה?
האם חזקת ישיבה הינה רק בגדר הסכמה של הציבור אשר אינה מקנה בעלות למתפלל?
בית כנסת שחרב ונבנה מחדש, האם נשארת למתפלל הזכות הקודמת על מושבו?
באילו תנאים מותר להספיד בבית הכנסת באופן שלא יפגע ברמת הקדושה שלו?
מהם הגדרים של הספד של רבים והאם זה כולל גם הספד שלפני הקבורה?
האם יש לחשוש לאיסור משום חוקות הגויים אשר מוציאים מיתיהם מבתי התיפלה שלהם?
האם יש למחות כנגד מנהג זה הנוגד דעת השו"ע ואשר הגר"ע יוסף מכנה אותו "גהנם"?
האם יש להבדיל בין שימושים שונים שחלקם אולי יהיו מותרים?
האם תלוי במעמדו של ביהכ"נ קבוע או זמני?
לשיטת האוסרים שימוש רק בשטח המקביל להיכל מהם הדרכים להתיר מגורים בבנין רב קומות כאשר ביהכ"נ ממוקם במרתף?
שלום וברכה לכבוד מו"ר.
יחיד שאחר לתפלת עמידה שיש בה קדושה, והגיע לאחר קדושה בצבור,
האם יאמר קדושה (שלש ראשונות) והצבור יענו לו (כולם התפללו) ?
אם לא, כמה בני חורין שעדיין לא התפללו נדרשים ע"מ לומר קדושה ?
תודה לכבוד הרב, יפוצו מעיונתיך חוצה בע"ה, יגדיל תורה ויאדיר.
לפי רבינו, אין יחיד אומר קדושה, ורק אם רוב מניין לא התפללו, יתפללו במניין ויאמרו קדושה. ואם לא, יתפללו יחידים, בלי קדושה.
שלום רב
מדובר בבית כנסת אשכנזי בנוסח ספרד כפי מנהג יהדות מזרח אירופה.
בבית כנסת זה מתפללים באופן קבוע יהודים מעדות שונות המתפללים בנוסחים שונים.
כיצד עליהם לנהוג באמירת הקדיש, בגישתם לפני התיבה ובעליה לתורה.
לענין ההברה
לענין הנוסח
עטיפת הטלית לש"ץ
בברכת התורה,
יאיר זמר
יש לנהוג בכל מכל כל (חוץ מתפילת לחש), כמנהג רוב המתפללים. כמובן, אם אין אדם רגיל להברה חסידית, יאמר בהברתו שלו, כי אין הקפדה בכך.
תשובה מאת הרב רצון ערוסי.
התיחסות למנהגי התחפושות בפורים, במיוחד לאור התבטאותו הקשה של מארי דוד משרקי
האם מותר בימים אלו להגיע לבית הכנסת עם נשק ?
לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א..
קראתי הרבה תשובות של הרב.. ולא הבנתי את העניין של המחלוקת
אסור להתעטף בטלית כפי מנהגנו בבית כנסת לא ספרדי כי זה יגרום למחלוקת?
למה?
מה זה משנה לבחור ספרדי אם חבר תימני שלו מהישיבה בא עם טלית בליל שבת?
ומה יכול לגרום למחלוקת בזה שאיזה תימני מהבית כנסת לא אומר וידוי יג' מידות במנחה?
1.א. כלל גדול בהלכה, שאסור לנו להתגודד, ולהיות אגודות אגודות. ובבית כנסת אסור שבאותה שעה מתפללים מסוימים ינהגו כך, ומתפללים אחרים ינהגו אחרת, שהרי אנו צריכים להפגין אחדות. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. וכלל זה הוא לכולם, תימני בין ספרדים, ספרדי בין תימנים, וכן אשכנזי בין מי מהם, מי מהם בין אשכנזים - כלל אחד לכולם.
ב. אין לי פנאי לציין מקורות בגלל העומס הרב שיש לי. אבל במשנת הרמב"ם, הכלל המנחה הוא שעולם הזה הוא עולם המעשה, והעולם הבא הוא עולם הגמול, לפי המעשה שעשה המנוח בעולם הזה.
תשובה מאת הרב רצון ערוסי.
דרוש מנהל אתר
לפרטים נא לפנות למייל ל: net.sah.il@gmail.com
או בטלפון ל:
03-5353570
בעזרת 
