אם הדליקו עליו בביתו בזמן, ידליק במקום שנמצא בזמן הדלקה בלי ברכה. אם הדליק בביתו בזמן הדלקה בברכה, וידע שילך לבית שני בזמן ההדלקה, יכוון לפטור את ההדלקה השנייה ולא יברך.

ידידי, מדוע התלמוד לא עסק בשאלה זו? הרי אין חנוכה בלי שבת. מילא אם נאמר אפשר מפלג המנחה. ואפשר גם אחר צאת הכוכבים, ובכל עת שיש בני בית ערים, ניחא. שלא התמודדו עם שאלה זו. אבל הרי בתלמוד אמרו, כשם שאמרו שלא יאחר כן לא יקדים. ושזמנה חצי שעה, וא"כ היה עליהם לדון בשאלה זו. וכן יש לזכור בהסתלקות כדור החמה מן הרקיע עדיין אין לילה, אלא יום, אלא שבע"ש אנו מחמירים על עצמנו. ולכן אמרתי סמוך להסתלקות כדור החמה מן הרקיע, וזאת לפי שיש ורבינו שזמן הדלקת נר חנוכה, לדידו הוא מאוד מצומצם ומדוקדק.

א. ניתן לענות אמן, כי המברכים יש להם על מה שיסמוכו.
ב. לא ירדתי לסוף דעתך.

עליהם להדליק בבית הוריהם, כי שם ביתם לענין נר חנוכה לאותה עת.
בימי התלמוד הדליקו נר חנוכה בע"ש, לפי הרמב"ם, סמוף לתחילת השקיעה.

לפי רבינו ומנהג יהודי תימן, יש להדליק עד השקיעה (בחנוכה בסביבות השעה 16:40), ורק בתוך חצי שעה מאז. וגם אם נפליג כשלושת רבעי השעה לשעה 17:30, אין להדליק לאחר מכן ובוודאי לא בברכה. משום כך חזקה על כל אורחייך שבוודאי יגיעו לחתונה רק מהשעה 19:00 ואילך שכבר הדליקו בבתיהם בברכה. ולכן אם תרצו תוכלו להדליק באולם בלי ברכה, לפי דעת השו"ע כדי להוציא את אלה שלא הדליקו בזמן בבתיהם.
רצוי שיעלו לתורה רק שומרי שבת, ולא מחללי שבת בפרהסיא. והדבר נחשב לעיכוב אם מדובר רק בשבעה קוראים.