האם יש כלל מקום לברך ברכה זו או לפחות בלי שם ומלכות?
מה מקור ברכה זו שלא הוזכרה בתלמוד ובפוסקים?
מדוע אין פוסקים הלכה מדברי אגדה?

כשמברכים על כוס יין אחת לצורך ברהמ"ז וגם ל"שבע ברכות", האם נוגד הכלל: "אין עושין את המצוות חבילות חבילות"?
מדוע הספרדים נוהגים כיום בשתי כוסות כאשכנזים בניגוד לשיטת מרן והרמב"ם?
מהי סיבת השינוי במיקום ברכת הגפן ש"בשבע ברכות" היא הראשונה ואילו בברהמ"ז היא האחרונה?

שמרי יין שהוסיפו להן מים (תמד), אילו תנאים מוציאים אותו מגדר מים?
מהו המבחן של יין שנתערב במים ע"מ שישאר בגדר יין לקידוש, ברכת הגפן, פסילת המקוה ואיסורי מזבח?
מהו המקור של הפוסקים הדורשים רוב יין בתערובת (יין מזוג) ע"מ שיהיה ראוי לקידוש וברכת הגפן?

האם ברכת הלבנה או קידוש הלבנה?
מדוע בברכת החמה מסתפקים בברכת "עושה בראשית" למרות שגם במקרה זה מדובר בהשלמה מחזורית של החמה?
מה רצו חכמי ישראל לשדר לנו באמצעות התוכן העשיר שלה ובדין היחודי שלה לברכה דוקא מעומד? [אמונה-תקוה]

ברכת התורה הינה ברכה על המצוות אשר ע"פ ההלכה יש לקיים "עובר לעשייתן" ומכאן שיש לברר האם אמירת הפסוקים בסליחות נחשבים ללימוד תורה?
האם בגלל שהפסוקים שבסליחות נאמרים בדרך של תחנונים הם נחשבים כחלק מהתפילה ואין בהם מצוות לימוד תורה?
האם משכימי קום חייבים לברך ברכות התורה לפני אמירת התפילות או הבקשות?

אפשרויות אחרות הן: "רצה והחליצנו" ללא "יעלה ויבוא" או רק "יעלה ויבוא" או שניהם לא?
מדוע בכל רחבי התלמוד לא נדונו שאלות אלו למרות שנסיבות אלו הינן שכיחות ביותר?
מהו הארוע הקובע וכיצד ניתן לגשר בין תרתי דסתרי? שבת-תחילת סעודה / ר"ח-סיום סעודה

כנ"ל לגבי אכילת קליות (ג'עלה) - מדוע אין חובת ברכה אחרונה על היין עם סיום הג'עלה והמעבר לסעודה?
האם יש לעשות אבחנה בין סיום האכילה טרם ברהמ"ז לבין לאחר ברכת המזון?
מה ההבדל בין מעמדו של היין בהשוואה לשאר המשקאות המחייב ברכת הגפן גם תוך הסעודה?

האם קטן חייב בברכת הגומל לפחות מדין חינוך או שאביו יברך במקומו?
מדוע קהילת יהודי תימן שללה חיוב ברכת הגומל מהאשה אפילו לאחר לידה?
מה המיוחד בברכה זו המחייבת אמירה דוקא בפני עשרה מישראל כאשר לפחות שנים מהם תלמידי חכמים?