מה המשמעות של שטר הפרוזבול והאם שווים דיניו לכל דבר לשאר שטרות?
האם יש חובה ללכת לבית דין ע"מ לערוך שטר פרוזבול או ניתן להסתפק במודעא בפני עדים?
האם ניתן להכשיר פרוזבול שכזה, לאור ההקלות המיוחדות שנהגו בו?

היש הבדל אם פעולת הנטיעה נעשתה בשוגג או במזיד? ואולי יותרו השתילים שהינן תוצאה של אותה פעולה אסורה?
באלו תנאים יש להקל ולהתיר קניית שתילים במוצאי שביעית?
האם ישתנה הדין אם ברור לכל שהמשתלה מוחזקת ע"י גורמים שנוטעים בשביעית במזיד?

איזה מעשר יש להפריש לשיטת המחייבים, מעשר שני או מעשר עני?
מה יהיה הדין לגבי אתרוגים מ"התר מכירה" או מ"אוצר בית דין"?
אתרוג שאסור זמנית לאכילה בגלל ריסוס, האם ניתן לצאת בו ידי חובה למצוה?

היש הבדל בין אם נלקטו בשביעית או לפניה או מקום ואופן הגידול שלהם, כמו "התר מכירה" וכד'?
האם ניתן להחיל דיני קדושת שביעית על ההדס כמו על הורד הריחני?
היש הבדל בין פיסול הלולב בגין מום בתיומת העלה המרכזי לבין נסדק הלולב?
מהי הדרך המומלצת לבדיקת כשרותו של ההדס?

האם הם נחשבים הפקר בכל מקרה גם אם נלקטו לאחר ראש השנה והאם יתחייב בהפרשת תרו"מ?
כיצד ניתן להתגבר על איסור סחורה באתרוגים של השביעית?
ממי עדיף לקנות אתרוגים, שנלקטו משדה "התר מכירה" או שנלקטו מ"אוצר בית דין"?

להלן הדרכת מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו לקיום הלכה למעשה את מצוות שמיטת כספים. להורדת שטר פרוזבול לשנת התשס"ח לחץ כאן. להרודת שטר פרוזבול לדוגמא עם הוראות כיצד למלא לחץ כאן.

האם לאור דרישת החוב של אותם רשויות נחשב הדבר כזקיפת החוב כמלוה ואז יחולו עליהם דיני שמיטת כספים?
האם ניתן לראות חיובים אלו שבאים מכח ציבור ורבונות ולא כשותפויות שניתן לדון אותם כ"אחיך"?
מה עם נדרים והתחייבויות לבתי כנסת, האם ניתן להשוות אותן להקדש ואז לא יחולו עליהם דיני שמיטת כספים?

מדוע , אם כן, משתנה הדין כאשר יתבע העובד את שכרו כמלוה. דהיינו מתן ארכה למעביד לשלם השכר במועד אחר?
האם דחיית התשלומים בהקפת חנות עד שיצטברו לסכום גדול לא נחשב כמתן אשראי מהחנוני ללקוח?
האם רק מי שנזקק להלוואה נכלל באותם חובות הנשמטים בשמיטת כספים?