האם ישנן דרישות הלכתיות לאופני החזקת השופר בידי התוקע ע"מ לצאת ידי חובה?
נאמר בתלמוד: "הפכו ותקע בו לא יצא", האם הכוונה הפך כיוון פתח השופר כלפי מטה או הרחיב הפתח הצר והצר הפתח הרחב?
מהו הרעיון שמשדרת התורה באמצעות המסר: "והעברת - דרך העברה", לכל מי שחפץ בתשובה?

מהם המבחנים להיתר גידול בעלי חיים והרי חכמי ישראל גזרו שלא לגדל ביישוב עיזים בגלל הנזקים שהן גורמות לצמחיה?
כיצד יש להתייחס לבעל חיים מסוכן, האם הוא נחשב הפקר ומותר להרגו אף שיש לו בעלים?
מדוע נאסר גידול החזירים והרי החמורים והסוסים הותרו בגידול לשימוש בהם לצרכי האדם למרות היותם טמאים?

בכל שעה ושעה, ובכל רגע ורגע האדם עומד לדין. כך יוצא שבכל מעשה של האדם הוא בעצמו יוצר לעצמו את הדין בו הוא מועמד, ומעשיו הם הדנים אותו לטוב או למוטב.
על פי האמור, וכדי להצמיד את הדברים לראש השנה, נוכל לומר כי ראש השנה הוא "זכרון תרועה", שנועד להזכיר לנו כי אנו מועמדים לדין באופן תמידי.
יהי רצון שדברים אלו, יהיו כמעורר לנפשותינו, נזהר מכל מעידה, ולו לכאורה הקלה בעינינו, ונזכה להיות עובדי ה' מאהבה.

האם בגלל שמדובר ב"ימים נוראים" יש להימנע משמחות או שאין בכוחם של ימים אלו לבטל מצוות פריה ורביה?
ואולי בגלל אוירת ימים אלו של סליחות ובקשות, האם נאסור הנישואין גם בחודש אלול?
כיצד יש לנקוט בקשר למנהגים של "שב ואל תעשה" ועד כמה ניתן להשתמש בביטוי "לא ראינו"?

האם יו"ט מבטל שבעה גם אם בא בשבת ויותר ברחיצת כל גופו לעומת שבת שיש לנהוג אבילות בצנעה?
האם אונן שטרם נקבר מתו מותר ברחיצה ותספורת עד לקבורה וסתימת הגולל שאז חלים דיני האבל?
מה, אם כן, יעשה אבל שנקלע לנסיבות של קבורת יקירו בערב ר"ה שינו גם ערב שבת?

האם מותר להשבית את הלימוד בבית המדרש ע"מ שיהיה סיפק לקיים סעודה שלישית ולחזור לתפילת ערבית של יו"ט?
כיצד מתיישבת אכילת סעודה שלישית עם האיסור לקבוע סעודה מן המנחה ואילך?
היש הבחנה בין איסור קביעת סעודה ומשתה לבין המלצה שלא לסעוד לפני הנחה ע"מ שיכנס תאב לסעודת מצוה?