- אורך: 13:13 minutes (1.52 MB)
- פורמט: Mono 11kHz 16Kbps (CBR)
מהן שיטות הפסיקה השונות בנושא זה?
מה משמעות הקדיש שבין הקריאה בתורה לבין הקריאה בנביאים?
האם רשאים להוציא ספר תורה לקריאת אדם אחד?
עלו בשבת רק ששה גוברי לקריאת התורה בטעות - האם יצאו י"ח או שחוזרים ומעלים לתורה שבעה גוברי?



שיטת מהרי"ץ
שאלתי - לשיטתנו (וכמובא בשיח ירושלים מהדו' אחרונה על אף אי הדיוק שם בהוראות אחרות) אם לאחר הס"ת השני (מתוך השלשה) לא יאמר קדיש, היאך נפתרת בעיית "עולה יחידי בס"ת"- עם מי הוא מצטרף? וכי לקריאת פ' שקלים הבאה אחריו -ומה מצרפן הרי תם מניין שבעת העולים? ואם הכלל בא לקבוע כי אין יכול אחד לעלות לאחר הקדיש ולחשוב שהוא מצטרף לסך הקרואים הרי שבכל מקרה השני איננו בסך הקרואים ומה בכך אם יאמר קדיש אחריו כמהרי"ץ ?
אודה לרב אם יוכל לחדד הכלל הנ"ל.
נהוראי
תשובת הרב
שאלה טובה. אבל מארי כבר השיב ברמז בהלכות תפילה פרק יג, אות כח, לפיה רק קריאת רשות כמו בשמחת תורה, אין לומר קדיש בינה ובין הקריאה שלפניה, אפילו השלמנו חובת היום מבחינת מניין העולים.
אבל קריאת חובה אף שבדרך כלל קריאת חובה אינה קריאה בלי מניין מינימאלי של עולים, אם מדובר במקרה בו כבר יצאנו ידי חובת היום, ע"י שקראנו מניין העולים המינימאלי שנקבע לפי דרגת הקדושה של אותו היום , אז אפשר לקרוא קריאת חובה בס"ת שני ע"י קורא אחד.
ולכן ביום שהשלמנו חובת היום ע"י מניין העולים המינימאלי בספר ראשון אומרים קדיש. לאחר מכן, יש חובת היום בספר שני, והם אמרו והם אמרו. הם אמרו שאין חובת היום בלי מספר עולים מינימאלי, והם אמרו, שביום שיש עוד חובת היום בספר שני, שאחד יכול לקרוא. ולכן אין לומר קדיש אחריו, כי יש עוד חובת היום בקורא אחד, בספר שלישי, שהוא המפטיר, ואין מקום לקדיש בין שני לשלישי, כי רק אחרי חובת היום הבסיסית יש קדיש, וכן אחרי ההפטרה ולפני מוסף. ואין להרבות בקדישים.