דף זה מרכז ידיעות, מאמרים, שיעורים ושאלות בנושא משפט עברי.
האם מרחמין בדין או שבי"ד יורדין לנכסיו של לווה ע"מ להחזיר גם את ההוצ' הגביה שנשא בהם המלווה?
הניתן לחייב את הלווה, בנסיבות מסוימות, למכור דירתו ולעבור לדירה קטנה יותר ע"מ לפרוע ההלוואה למלווה?
האם רשאי מלווה לעכב קבורתו של הלווה שנפטר עד לפרעון החוב?
האם מרחמין בדין או שבי"ד יורדין לנכסיו של לווה ע"מ להחזיר גם את ההוצ' הגביה שנשא בהם המלווה?
הניתן לחייב את הלווה, בנסיבות מסוימות, למכור דירתו ולעבור לדירה קטנה יותר ע"מ לפרוע ההלוואה למלווה?
האם רשאי מלווה לעכב קבורתו של הלווה שנפטר עד לפרעון החוב?
הניתן לחייב נתבע לבצע בדיקות אלו ע"מ להסתמך על התוצאות כראייה חותכת לקביעת פס"ד או לפחות כאומדנא?
התורה ציוותה : "על פי שני עדים", האם לאור זאת יש לשלול לגמרי את תוצאות הבדיקה או ניתן להתחשב בהם כסיוע לחיקור הדין?
שלמה המלך במשפטו המפורסם דן עפ"י אומדנא, מה רצו חכמי ישראל לאותת לנו בהתייחסויות שלהם למקרה זה?
בירושלמי (תענית פ"ד ה"ה) מסופר שהסיבה שנחרבה ירושלים היא מפני שהיו בני ירושלים מזייפים שטרות וע"י כך גונבים קרקעות, כלומר שהיו רואים אדם שעולה לירושלים לבית המקדש, ומהר בא אחד מבני ירושלים וכותב שטר על שמו של האיש ההוא שעלה ובאין שני עדים אף הם מתושבי ירושלים וחותמים בשטר, וכך היו נוטלים ממנו את רכושו למרות שהוא מעולם לא כתב שום שטר
כל תביעה שטרית, חייב התובע לקיים את השטר כדי שתתקבל תביעתו. כלומר עליו להוכיח שאינו מזוייף, כגון שמביא עדים שמעידים שזו חתימת ידי העדים, או השוואת כתבי יד, כדי לאמת את חתימותיהם.
גם לאחר שהתובע קיים את השטר יכול הנתבע להוכיח שהשטר מזויף, כגון שאותם עדים שחתמו, לא היו באותו יום הנקוב בשטר באותו מקום, אלא בחו"ל, וכיו"ב. ועוד דרכי הזמה לרוב. גם התובע חוקר ונדרש בפני ביה"ד ע"י הנתבע, וע"י ביה"ד, וכיו"ב.
הישנן נסיבות שלמרות השותפות יהיה זכאי רק אחד השותפים לרווחים שנצמחו לו?
במקרה דנן, היש הבדל בדין החלוקה אם היא נבעה מיוזמת המוכס או כתוצאה מבקשה של אחד השותפים או נציג שלהם?
הישנן נסיבות שלמרות השותפות יהיה זכאי רק אחד השותפים לרווחים שנצמחו לו?
במקרה דנן, היש הבדל בדין החלוקה אם היא נבעה מיוזמת המוכס או כתוצאה מבקשה של אחד השותפים או נציג שלהם?
המותר להריח פירות ערלה והרי נקבע ע"י חז"ל שקול, מראה וריח אינם אסורים כי אין בהם ממש?
המותר לכתחילה להריח ריח הקטורת של בית המקדש או שיש לחפש דרך עוקפת ע"מ להימנע מהנאת ריח הקטורת?
האם מותר לאדם שדר בסמיכות לאתר פתוח לצפות מביתו בהצגה המועלית שם או שיש לחשוש לאיסור גזל?
אמר לי מישהוא שדיבר עם מארי קאפח שאמר לו מארי שאין תוקף לדיני ממונות של תורה מול חוקי המדינה והרשיות המקומיות ושאין עניין לדון בדיני תורה כשיש כאלה (ושזה אפילו נוגד את דין התורה). מהו טעמו של מארי (מצד דינא דמלכותא דינא, מצד שדיני ממונות של תורה ניתנו רק למציאות שאין חוק אחר וכו') ומה דעת הרב?
לא ידועה לי עמדה כזו של מארי. מארי ידע על פעילותי הענפה בעניין משפט התורה ובתי דין לממונות, ומעולם לא אמר לי דברים כאלה.
הוא היה סקפטי אם נצליח, אבל לא שלל.
לגופו של דבר: לפס"ד של בתי דין לממונות יש תוקף חוקי כפס"ד של כל בורר, אם הדיינים החתימו את הצדדים על שטר בוררות. יש חוקי מדינה שגם ההלכה מכירה בהם כדינא דמלכותא דינא או כמנהג המקום. אבל חלילה לחשוב ששיטת המשפט הכללי יִיתרה בימינו את משפט התורה, בגלל דינא דמלכותא דינא.
שלום לרב שליט"א
קניתי דיסק לבן שלי של חשבון על הדיסק היה כתוב שהדיסק טוב לשנת הלימודים הקרובה.
כשקניתי התבלטתי האם הדיסק יפסיק לעבוד או שכוונתם שחומר הלימודים לא מעודכן אלא לשנת הלימודים הנוכחית. ואכן כאשר הסתיימו הלימודים בבית הספר הדיסק הפסיק לעבוד. ניסיתי להזיז את התאריך של המחשב לתאריך מאוחר יותר וכך הדיסק חזר לפעול...
איני מכיר דיסק זה.
אבל אם כדבריך שקנית, הרי שיש לך בעלות על הדיסק, ולא רק שכירות.
לק"י
לכבוד הרב,
אני שומע זאת לראשונה. בעזרת ה', אשתדל בירחי כלה לברר עניין זה שם מקרוב, ונראה מה אוכל לעשות. חבל שלא תוכלי להשתתף.
לא נמצאו אירועים
בעזרת 
