"תכף לנטילת ידים ברכה", לאיזה נטילה התכוונו חכמים ומהי משמעות התכיפה האם דבור או הפסק שתיה וכד'?
מה חמור יותר, דיבור בין נט"י לבין הברכה על הנטילה או דיבור בין נט"י לבין ברכת "המוציא"?
וכיצד יפרנסו את ההלכה שנפסקה על בסיס הגמרא: "נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום ואינו צריך ליטול ידיו לכל אכילה ובתנאי שלא יסיח דעתו"?

האם חובת התקיעה הינה דווקא בעמידה או שרצוי מאד לעמוד בגלל כבוד הציבור ואימת מלכות שמיים?
כיצד למדו חכמי אשכנז חובת התקיעה מעומד בג"ש למרות שחיוב זה לא נזכר בתלמוד?
בנסיבות שאין לאותו תוקע מחליף מתאים, האם יש לחפש מחליף או עדיף שיתקע אף מיושב?

למה התכוונה הברייתא באומרה: "אינו יושב במקומו", האם דווקא בבית הכנסת או אף בביתו?
האם חייבים האבלים שלא לצאת ממקומם בשבוע ראשון לאבלות או שישנן נסיבות מיוחדות שניתן להתיר יציאתם?
כיצד מתיישבת הדרישה מהאבל לשינוי מקום עם ההלכה האוסרת אבלות בפרהסיה בשבת?

האם ישנן דרישות הלכתיות לאופני החזקת השופר בידי התוקע ע"מ לצאת ידי חובה?
נאמר בתלמוד: "הפכו ותקע בו לא יצא", האם הכוונה הפך כיוון פתח השופר כלפי מטה או הרחיב הפתח הצר והצר הפתח הרחב?
מהו הרעיון שמשדרת התורה באמצעות המסר: "והעברת - דרך העברה", לכל מי שחפץ בתשובה?

האם ההיתר להכין מיו"ט לשבת הינו דווקא מיו"ט הצמוד לשבת ולא יו"ט שלפניו?
מתי נקראת "שבת רחוקה" שבכגון זה לא התירו חכמים להכין מיו"ט לשבת למרות שעשה עירובי תבשילין?
כיצד מוכיח הרב קאפח בשיטת הרמב"ם שהכנה מיום ה' לשבת מותרת למרות שאין להכין מיום ה' ליום ו' שהינו היום השני של ר"ה?

היש להתייחס לאינקובטור כהמשך ההריון או מועד הלידה נחשב מיום לידתו בפועל כפג?
כיצד ניתן ללמוד מכלל ההלכות הקשורות לפדיון הבן שיש למנות הימים רק לאחר "השלמת ההריון"?
בנסיבות שבמצבו הבריאותי של הפג ניתן לבצע ברית מילה 8 ימים לאחר לידתו, האם גם בשבת?

האם ההיתר הניתן לחולים ע"מ לשבור רעבונם מתיר או רק דוחה את איסורי האכילה ביוה"כ?
חולים האוכלים, האם יתחייבו בזימון? בתוספת "רצה והחליצנו"? באמירת "יעלה ויבוא"?
היש הבדל בין החיובים הנובעים מהשבת לבין החיובים המוטלים על כל יהודי הבא לסעוד בפת, כגון: נט"י, ברכות וכיו"ב?

מהתעלמות הרמב"ם, האם ניתן להסיק שמחייב בקידוש במיוחד כשחל בשבת או שאין לקדש ע"מ שלא להסתבך באיסור ברכה לבטלה?
מדוע שאלה זו התעוררה רק אצל האחרונים והרי מדובר במקרים שכיחים ואעפ"כ לא נמצאה התייחסות מימות המשנה ועד לראשונים?
מה מאותתים לנו חז"ל בתקנתם שתפילת מוסף של יוה"כ "תדחה" את המוסף של השבת למרות שקדושתה רבה יותר?

היש להתייחס לעלונים אלו ככתבי הקודש האסורים בבזיון?
מה דינו של הזורק את העלונים אשר במעשיו חושף הוא אותם למרמס ובעת הגשמים גם לרטיבות ואובדן?
כיצד על הגבאים לפעול בנושא העלונים במטרה להפחית הפגיעה בקדושתם ובקדושת התפילות ובית הכנסת?

האם רשאי לצלם כל מראה הנגלה אליו ללא בקשת רשות מהמצולמים למרות אפשרות הפגיעה בצינעת הפרט שלהם?
עד כמה יכול אותו צלם לאמץ שיטות פעולה מקובלות בעולם הצילום האוניברסלי כולל צלמי הפפארצי?
מהו טווח העבירות הקשות שמתחכך בהם הצלם שומר המצוות למרות שלכאורה אין לו כוונות עברייניות כלל?