מנהל מח' לכשרות ברבנות ק"א

ככלל כל התבלינים צריכים בדיקה יסודית מתערובת אסורה במהלך כל השנה ובפרט בפסח. תבלינים לשימוש בפסח יש לבדוק היטב שאין מעורב בהם אחד או יותר מחמשת מיני הדגן ובפרט אם באו במגע עם מים לפני פסח, ובפסח - התבלינים יהיו אסורים לשימוש בפסח כלל.

עבודה בשמחה
אמרו חז"ל "משנכנס אדר מרבים בשמחה", כבאותה שמחה עילאית שחשו בה מרדכי ואסתר ובני דורם לאחר הנס הגדול שהיה להם, ובשמחה גדולה ע"י עבודה פנימית מיוחדת, תצמח השמחה ותתפתח

להורדת המאמר המלא לחץ כאן. מתוך סיכום המאמר: לכל באי שערי ההלכה למעשה בהרמב"ם, כשמגיע זמן בעור הפירות לכל סוג בעתו ובזמנו, יש לקיים את מצות הבעור כדבעי דהיינו בשריפה או בכל דרך של כילוי (אבל לא בזילותא). ולאחר זמן הבעור אסור לקנות, לאכול, שום תוצרת של פירות השמיטה גם אם כתוב "כשר למהדרין אוצר בי"ד" וכל שכן לאחר שנת השמיטה.
ונזכה כולנו לקיים שמיטין ויובלות מדאוריתא ותקום הסנהדרין שהם עיני העדה להוציא הלכה אחת לכל בית ישראל

איזכורו של ט"ו בשבט מזדמן לראשונה במשנה. כידוע, נחלקו בית הלל ובי"ש (ר"ה א,א), אימתי ראש השנה לאילנות, ולבסוף נקבעה ההלכה כבית הלל, שחמישה עשר בשבט הוא ר"ה לאילנות. התלמוד הבבלי (ר"ה י"ד,ע"א) מנמק זאת בעובדה ש"יצאו רוב גשמי השנה", ומוסיף רש"י על אתר: "נמצאו הפירות חונטין מעתה", ואילו בתלמוד הירושלמי (ר"ה א,ב) מובא נימוקו של ר' זעירא: "עד כאן האילנות חיין ממי השנה שעברה, ומכאן ואילך הן חיין ממי השנה הבאה", כלומר, המועד שבו האילן מתחיל לשתות ממימיה של השנה החדשה, הוא נקבע כראש השנה לאילן.

התפרסם בתחומין כו (תשס"ו), עמוד 328-334
ראשי פרקים:
א. הרשב"א: המשלח פטור, ב. הגהת מרדכי: חיוב מדיני שומרים, ג. הרא"ש: פטור מדיני שומרים ואף מגרמי, ד. לפי המבי"ט המשלח חייב, ה. חיוב מדינא דגרמי, ו. פסיקת השלחן-ערוך ונושאי כליו, ז. חיוב מדין בור, ח. הצעות מעשיות, ט. סיכום.

במלאת שלושים להסתלקותו של ר' שמואל ערוסי הלוי נע"ג נערך יום הספד והתעוררות בבית הכנסת רמב"ם ברמת עמידר, רמת גן. שם התפלל המנוח והיה חלק מהקהילה שחבריה משכימים ומעריבים לתפילות, ובה מתקיימים שיעורי תורה לפני כל תפילה ואחרי כל תפילה בימי חול, בשבתות ובמועדים.

א. העובדות
מעשים שבכל יום, שבני אדם רוכשים דירה, ואין להם כסף לשלם את דמי הדירה. הם נוטלים הלוואה מהבנק. הבנק ממשכן את הדירה כדי להבטיח את פרעון החוב. אולם הבנק אינו מסתפק במשכון הדירה לטובתו, הוא דורש ערבים שיערבו לפרעון החוב. כי החוב נפרע ע"י החייב בתשלומים. והחוב צמוד למדד יוקר המחיה, והחייב צריך לשלם תשלומי רבית.

ראויה היא צנעת הפרט שתידון באופן כללי, ולא תוגבל למשנתו של מי מחכמי ישראל. ואעפ"כ בחרנו לדון בעניין צנעת הפרט במשנת הרמב"ם בשל מספר חידושים שבה, משום שמשנתו של הרמב"ם היא משנה סדורה וערוכה היטב. והסדר והעריכה במשנת הרמב"ם הם תורה וללמד באה.

נתפרסם ב"מסורה ליוסף" (כ"ע העוסק במורשתו של הגאון ר' יוסף קאפח נע"ג), כרך ב,
מכון מש,ה, קרית אונו תשס"ד, עמ' 14-8, מהדורת תשס"ז, עמ' 86-79.
שאלה:
מהו דינה של הפרגולה למצוות סוכה? האם היא כשרה, או פסולה מלשמש כסוכה.

א. הגדרת הנושא
מן המפורסמות שהאב חייב לזון את בניו ואת בנותיו. אף שאין כולם יודעים טיבה של חובה זו והיקפה. פחות יודעים ופחות עוסקים בשאלת חובת הבנים לזון את הוריהם. אם יש חובה על הבנים ועל הבנות לזון את הוריהם? ואם כן, באיזה היקף? באילו נסיבות? מכח איזה דין? היש הבדל בין בנים לבנות בעניין זה? נשתדל ברשימתנו זו לברר עניין זה.