דילוג לתוכן העיקרי
Title Body תשובה ID מקור הייבוא מקור הייבוא Published שלח שאלה אל
פדיון הבן לבן שנולד מתרומת זרע

האם ילד שנולד לאם יחידנית מתרומת זרע והוא בנה הראשון חייב בפדיון הבן והאם ניתן למנות את האם כשליחה למצווה?
 האם אינה בת כהן ואינה בת לוי  ובנק הזרע המציא מסמך המעיד כי האב (שאינו ידוע ומוכר לאם שכן התרומה היא חסויה) מעיד על עצמו שהוא אינו כהן ואינו לוי.
 

אם האב החסוי הוא יהודי, ומאחר והאם יהודייה, וזהו פטר רחמה, הבן חייב בפדיון.

לא האם חייבת לפדותו,ולכשיגדל, יפדה עצמו.

49791 1 הרה"ג רצון ערוסי
יין מבושל בקידוש

לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
שלום וברכה.

אדם השומע קידוש מאדם אחר המוציאו ידי חובה, ואותו אדם מקדש עם יין מבושל, האם לדידן מחוייבים אנו להחזיק כוס יין נוסף (שאיננו מבושל וללא תוספת סוכר) או שמא יוצאים אנו יד"ח בקידוש של האדם הפוסק בשונה משיטת רבינו?

לכתחילה אין לסמוך על קידוש כזה, ולכן בנסיבות כאלה, הפוסק כמו רבינו, יחזיק יין שאינו מבושל, ויאמר בלחש את הקידוש לעצמו.

49789 1 הרה"ג רצון ערוסי
מעשר/אברך

1 האם יש להעדיף אברך עני על פני אדם נזקק אחר.
2 האם מותר בכלל לאברך להיות אברך ולא לעבוד אם הוא תחת מעמסה כלכלית.
3 האם נכון הוא יותר שאברך יעבוד מעט כדרך מה שנאמר במשנה באבות או שלא ועדיף שיעשה תורתו אומנותו לגמרי.
4 האם עליי לנהוג במנהג של מעשר כספים ולהפריש מידי חודש או שאין חובה וכשיבוא לידי אתן צדקה.
5 האם אני צריך לתת צדקה לאדם נזקק אבל האדם הנזקק אינו עובד או עובד מעט או חצי יום או משתכר בדרך כזו אחרת-נאמר שהעיקרון הוא שהוא אינו עובד כל היום כדרך רוב בני האדם ואני לא מדבר כל להוסיף על עוד שעות עבודה שזו כבר שאלה בפני עצמה אם מותר. והוא גם אברך בכולל האם זו התאמצות מספקת בשבילו לצורך חובותיו הכלכליים ועליי לעוזרו או שההיפך דבר גדול הוא עושה שמפנה זמנו למרות חובותיו ללימוד תורה ועליי לחזקו על ידי נתינת צדקה בוא נאמר אפילו להחזיקו בתרומה מידי חודש אם אפשר. האם אין כאן בעיה מוסרית מצד האברך מדין שונא מתנות יחיה? אולם הוא מקיים מה שנאמר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה מה שהרבה לא מקיימים ולחזק לומדי תורה... העיקרון הוא שאני חושש לחזק דבר שאינו הגון או נכון שזו גופא חטא ולא פותר בעיה ולא מצד קמצנות חלילה. כמובן שישראל בחזקת כשרים כולם וביישנים אבל צריך גם עין פקיחא.
יורני רבנו בבקשה. תודה
סליחה על האריכות והטירחא, תורה היא וללמוד אני צריך.
6 מברך את הרב בהרבה בריאות וכוח ושמחה ואריכות ימים ושנות חיים יחד עם כל משפחתו. אשמח לברכה שנזכה אני ובני משפחתי בתוך כל ישראל לקיים את מצוות הצדקה בקלות בשמחה ובהידור. אמן

1 כן.

2 לא, עליו לנהוג בשום שכל, כדי לעסוק בתורה בשקידה, ומאידך כדי לספק צרכי בני ביתו, שהוא מחויב בהם.

3 לפי רבנו, יעבוד וילמד, ולפי ברי הפלוגתא של רבנו, יכול לשמש כאברך שאינו אומנותו.

4 תוכל להפריש מעשר כספים ולהניח הפרשים אלו  לעת מצוא. כשיגיע אליך עני נזקק לדי מחסורו אשר יחסר לו, תן לו ממה שהפרשת, או כל מה שהפרשת, הכל לפי הנסיבות.

5 עיין היטב תשובה לשאלה מס' 2.

6 כל המברך יתברך שבעתיים.

49788 1 הרה"ג רצון ערוסי
תפילת ערבית בלובי + סעודת שבת

1 האם דיירים שרוצים לעשות ערבית של מוצאי שבת , בלובי.  מותר?
אחד הדיירים מתנגד, ואומר: "זה לא נח לי, לפעמים הבנות רוצות לרדת למטה בשעה הזו לזרוק את פח אשפה,
לפעמים יש לי אורחות שרוצות לצאת מיד בצאת שבת".
השכן השני ועוד אומרים:  לובי בבנין ירא שמים, נועד גם לתפילה במוצ"ש, באופן קבוע.
 

2 האם אכן מנהג תימן לאכול סעודת שבת בבוקר, סעודה קלה, ואת הסעודה הבשרית אכלו בסעודה שלישית? ומדוע? 

כבוד יום וכבוד לילה 
 

1 בדברים כאלה יש צורך בהסכמה של הדיירים. כי הלובי הוא רכוש משותף. והוא מקום שנועד לכניסה וליציאה, ואין להגביל את האורחים, אלא אם כן יש הסכמה של כל הדיירים, ונערכים לכך בהתאם.

2 לא כך נהגנו. 
אנו אוכלים בשבת בבוקר אחרי שחרית ומוסף. 
סעודה שלישית אחרי מנחה - יש שאוכלים בשרי ויש שאוכלים חלבי.

49786 1 הרה"ג רצון ערוסי
נר שבת של מכון צומת


רצינו להשתמש בנר שבת שעשו במכון צומת ,
אך ראינו (  ומה דעת הרב?)
 
בספר 'ארוחות שבת' חלק ד' - למחברי זמנינו [ ידוע בעולם התורני] בעמוד יט רשם כך
" כיום ישנם נורות שיש בהם חוט להט והם מופעלות על ידי סוללה
המיוצרות למטרת קיום מצוות נר שבת ומיועדות להדלקה במקומות שמקפידים 
שלא להדליק בהם אש
וצ"ע אם לברך על הדלקתן, בפרט שמצוי שנורות אלו אין מוסיפות אור כלל 
וגם אין בהם תוספת כבוד שבת"
 
אם זה ,- הנורות שמתואר בספר אורחות שבת [ ואולי זה גם צורת 'נר צומת']
שזה 'בקושי מאיר- זה לא מיקרי 'אור'!! שעל זה חז"ל תיקנו להדליק נר שבת??
 

לאחר שעיינתי בחומר, נראה לענ"ד, שמי שאין לו אפשרות להדליק בנר רגיל, יכול להדליק בלינר.
ואדרבה הייתי מציע שיתקינו לינר עם אור חזק יותר, זהו כבודה של השבת.

49785 1 הרה"ג רצון ערוסי
שכר עבודה בשבת

א יש לי מוכרת בחברתי שמקבלת שכר קבוע וגם עמלה על המכירות.
היה איזה  אירוע בשבת שהזמינו אותנו, כדי שנראה לציבור את המוצרים שלנו.
אני שלחתי אותהּ לשם כי שיקול דעתי היה שהיא כקבלן או אריס ועושה על דעת עצמהּ לקבל את חלקהּ בעמלות.
מאידך לפי חוק המדינה אני חייב לשלם להּ שכר היום שהיא עבדהּ וגם סכום נוסף על מה שהיא כי היא פועלת שחייבת לבא בכל יום.
האם הסדר זה מותר?
מצד אחד היא לא חייבת  ללכת לפי שורת הדין והולכת כי היא מעוניינת ומצד שני אני משלם להּ שכר שתעבוד דווקא ביום זה.
פרט  חשוב: היא אף פעם לא עובדת שבת ושאלתי מקודם אם היא רצתה ללכת.

ב באיזה אופן זה יהיה מותר?
 

א ככל שיש לך רווח מפעילותה, אסור לך.

ב שיום שבת יהיה שלה לטובתה, בלי שיהיה לך שכר ורווח מכך. ואפשר אולי להערים, שהיא תשכור את ביתך לכל השבוע, כמי שמשתמשת בו, ויום שבת ייבלע באותם דמי שכירות.

49784 1 הרה"ג רצון ערוסי
נהג אוטובוס שהזיק לרכב שיש בו נזק קיים

היתה לי מכה באוטו  מקדימה היכן שהלוחית רישוי.
אחרי כמה ימים נהג אוטובוס עשה רוורס ונתן מכה באותו מקום, רק שהוא הוסיף נזק וסדק את הפלסטיק מקדימה של הרכב.
השאלה היא מה הדין? 
כי הוא פגע והוסיף נזק משמעותי יותר על מקום, שכבר היה בו נזק.
מה הדין במקרה הנ"ל?
 

א דיני ממונות יש לשמוע את שני הצדדים.
ב עקרונית, כל שהזיק נכס זולתו, גם אם הוא הוסיף בנזק קיים, צריך לשלם, אם אכן התוספת גרמה להרעה גדולה יותר בתקינות הרכב.

49783 1 הרה"ג רצון ערוסי
עודף עור מעיבוד עור לס"ת

אם עיבד עור לס"ת ונותר לו עודף, האם מותר להשתמש בעודף לשימוש חולין?

לא, אבל ניתן להתנות בעת העיבוד, שאם יהיה עודף, שיוכל להשתמש בו בכל שימוש שירצה, עיין משנה ברורה, סי' לב, ס"ק ב. ונראה לענ"ד שגם רבנו יסכים לדין זה, וכל זה כשכבר התחיל לכתוב הס"ת, אבל אם קידש העור לס"ת, ובשעה שמדד את העור, וספר יריעות הנדרשות לכל הס"ת, נשאר לו עודף עוד בטרם התחיל את הכתיבה, יש יותר מקום להקל להשתמש בעודף אם התנה, כי בטרם כתיבה אפשר שזה רק בגדר הזמנה, והזמנה לאו מילתא היא.

49781 1 הרה"ג רצון ערוסי
שאלות בהלכות מזוזה

1. בכניסה לבניין בו אני גר ישנה דלת אלומיניום שנמצאת בתוך מסגרת אלומיניום שלא בולטת ממנה והמסגרת נמצאת בין שני קירות ללא מזוזות. 
האם פתח כזה פטור ממזוזה כיון שאין מזוזות?
האם צריך או ניתן לקבוע מזוזה על המסגרת מבחוץ? או שהמזוזה חייבת להיות בין שתי מזוזות הפתח?

2. בדלתות חדר המדרגות כשנכנסים הדלת סוגרת את כל הפתח והמזוזות והמשקוף נמצאים מאחורי הדלת. 
האם יש לקבוע מזוזה בפתח כזה?
רבנו כתב "הניחה אחרי הדלת לא עשה כלום" (ה, ח). האם מדובר על המקרה הזה?

3. בכניסה והיציאה מהמעלית יש משקוף ומזוזות בפתח בקיר שמוביל למעלית עצמה. האם יש לקבוע מזוזה בפתח כזה?

4. האם יש בתשובות לשאלות הנ"ל הבדל בין פתחים המובילים לבית לבין פתחי הבית עצמו?
 

1 אם יש קירות מימין ומשמאל ומעליהן משקוף, יש לקבוע בקיר שבצד ימין.
2 יקבענה אחרי הדלת, והדין אם הניחה אחרי הדלת מדובר שלא קבעה, אלא הניחה, או לפי המקורות תלאה, עיין במקורות.
3 לענ"ד אין חובה לקבוע מזוזה בכניסה למעלית, ולא ביציאה ממנה, כי המעלית עולה ויורדת, ולכן אינה בגדר ביאה לבית או יציאה מן הבית לרה"ר או לחדר אחר, שכל אחד קבוע במקומו.
4 כל הפתחים הפנימיים חייבים במזוזה, אלא א"כ יש נסיבות שפוטרה.

49780 1 הרה"ג רצון ערוסי
מתנה מחיים

שלום רב.
לגבי השאלה "מתנה מחיים"
1.היכן מופיעה נורמה זו בשולחן ערוך -חוק ומשפט ?
2.מזה תיאור הגהה של הרמ"א על הסעיפים של נורמה "מתנה מחיים" ?
3.מהו מקורה של הנורמה, סוגיה בתלמוד או המשנה ?
4.האם הנורמה מופיעה אצל שלושת עמודי ההוראה הרי"ף הרא"ש והרמב"ם ?
5.ישנה התפתחות של נורמה זו ? מהי ?
6.האם ישנם שיטות בראשונים / באחרונים ?
7.מזה דינה דמלאכותה ומזה מינהג או הסכמה ציבורית ?

עיין משנה, ב"ב, פרק ח, משניות ה-ז.

49779 1 הרה"ג רצון ערוסי