דילוג לתוכן העיקרי
Title Body תשובה ID מקור הייבוא מקור הייבוא Published שלח שאלה אל
רבים צריכים לו

כבוד הרב.
1 למדנו בהלכות אבל,  איסור לימוד תורה לאבל, מציין הרמב"ם שאם רבים צריכים לו, מותר בשינוי תהליך התורגמן.
התלבטנו, בהגדרת "רבים צריכים לו" האם בתחום קיום מצוה ומניעת עבירה או בלימוד רגיל כגון דף יומי או שיעור יומי/ שבועי קבוע.
2 האם הרב מכיר מקרה כזה למעשה אצל בני תימן או עדות אחרות?
יורינו מורנו ושכרו משמיים.
 

1 בד"כ רבים צריכים לו, למורה הוראה, אולם גם יש ומיישמים הוראה זו לרופא, או לאיש צבא, שרבים צריכים לו בהצלת נפשות.
לכן, גם רב שמלמד רבים ולימודיו הם הלכה למעשה, הוא בגדר רבים צריכים לו.
לא כן, לימוד דף יומי וכיו"ב, או מלמד שיעור שבועי, אינו בגדר רבים צריכים לו, כי נמצא מחליפים לאלה.
2 לא מכיר.

49905 1 הרה"ג רצון ערוסי
חובות נדרים של מתפללים + כהנים מעדות תימנים ואחרות

1 פרסום חובות נדרים של  מתפללים האם זה מותר? הרב ערוסי אסר
2 כשיש כהנים  מעדות תימנים ואחרות כיצד נוהגים?
 

1 נכון שאסרתי, אבל אני גם התרתי, שאם יש כאלה שנודרים ולא משלמים, למרות שנתבקשו, ולמרות שהותרו. האסיפה הכללית רשאית למנוע מהם להיות חזנים ולקרוא בתורה, אם הותרו. וכן התרתי שהאסיפה הכללית רשאית לפרסם מי שנודר ואינו משלם, למרות כל ההתראות שניתנו לו. והחלטות האסיפה הכללית חייבות להיות מפורסמות בעל פה ובכתובים.

2 כל בית כנסת לפי מנהג המתפללים שלו.

49904 1 הרה"ג רצון ערוסי
מקום שנהגו

1) משנה פסחים פ"ד מ"ד
מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים, אוכלים; מקום שנהגו שלא לאכול, אינן אוכלין.  מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכיפורים, מדליקין; מקום שנהגו שלא להדליק, אינן מדליקין.  מדליקין בבתי כנסייות, ובבתי מדרשות, ובמבואות האפלים, ועל גבי החולים.

לעומת משניות א' ו-ג' מפרק זה לא צויין במשנה זו "ואל ישנה אדם מפני המחלוקת"? האם הסיבה לכך תהיה מפני שצלי בליל פסח וכמו כן נר בליל כיפור אינם דברים שבתוך ציבור אלא בתוך ביתו הפרטי של האדם ולכן אין כאן לא תתגודדו? 


2) האם בליל פסח כשאדם אוכל ב"חבורה" מעורבת (אוכלי צלי ושאינם אוכלים) תהיה כאן גדר של לא תתגודדו? שלשיטת השו"ע כל צלי ואפילו מחותך (שאינו שה צלוי כולו) יהיה אסור לאכול בין אלה שאינם אוכלים? 

ולפני שהרב יענה על שאלה זו אמשיך לשאלה הבאה שנראית קשורה לאותו עיקרון? 

בשו"ת מנחת אברהם של הרב אברהם חמאמי שמביא את דעתו של מארי בכמה וכמה דוכתי, מביא שם תשובה מאוסף התשובות של מארי בעמ' שיז וז"ל:

"כתב לעניין ההנהגה בתספורת בימי העומר בארץ ישראל וז"ל:... ולמעשה הייתי מיעץ לך להמנע לא משום לא "תתגודדו" כי אנו עדה שלמה, ויש לנו מנהגים קבועים בנוים על אדני פז, אלא כיון שאתה נמצא ביניהם, כדי שלא יביטו עליך בעין רעה עכ"ל". 

הבנתי ומובנים דברי הרב מיום ו' לגבי מקום שנהגו שלא להניח תפילין בחוה"מ שלא יבוא יחיד ויניח ביניהם ואלה דברים מובנים ופשוטים שכל בר דעת צריך לחוש להם. אך אולי כאן דוגמא שניתן לומר עליה בצורה מדויקת שיש עניין של "לא תתגודדו" כיוון שמנהג זה עתיק יומין וידוע כמנהג הקהילות?

3) ואמשיך לשאול... 

בדומה לתשובתו של מארי למעלה בעניין תספרות בעומר שאולי אפשר לכנות אותה "מנהג" אך בהשאלה בעלמא; עניין אכילת בשר צלי בתוך חבורה של אינם אוכלים (שג"כ נראה מנהג בתר תלמודי וחומרא בעלמא) האם גם כאן אין גדר של "לא תתגודדו" ולכן אין שום חשש (ואף אולי יש עניין חינוכי בדבר כלפי אותה חבורה כדי שילמדו ויבינו מה באמת הם נוהגים). 

4) ועכשיו לעניין דק קצת יותר. קהילה בתוך קהילה. תימני המניח תפילין במוסף ראש חודש בתוך בית כנסת שאין אחרים שמניחים. או בדומה, תימני המנענע את לולבו "מוליך ומביא מעלה ומוריד" ותו לא, בתוך קהילה שמוסיפים כיוונים למרות שכל המתפללים באים מאותו שורש? 

דוגמאות אלו הן חומרות במקרה הטוב ואולי צריך לכנותם "הנהגות". שאינן בהכריח קשורות כ"כ לעיקר הדין. כמובן שבמצבים כאלו צריך לדעת להתנהל בחכמה, להרחיק את המזיקין ולא להכווה, אך שאלתי יותר ברמת העיקרון. 

מהו הכלל המנחה בדברים הללו וכד'? מתי מדובר ב"לא תתגודדו" בענייני מנהג ומתי מדובר בטעם לפגם (שגם בזה יש לחשוש בהתאם לנסיבות)? 
 

1 אכן כן.
2 אפשר שיש בזה ל"ת.
3 תספורת בימי העומר הוא מנהג של עדות וקהילות, ולכן מארי אומר, שיש לנו מנהג ואין לבטלו, בגלל לא תתגודדו, כי כל קהילה נוהגת את מנהגה, אבל הנחת תפילין בחוה"מ היום (מלבד קהילות מועטות של אשכנזים), הוא עניין של יחידים, ואל לו להניח בציבור שלא מניחים.
4 המניח תפילין במוסף ר"ח, בו זמנית, עם ציבור שלא מניח, יש חשש למחלוקת, אבל אם מניח בזמן מאוחר יותר או מוקדם יותר, אפשר.

49903 1 הרה"ג רצון ערוסי
קטיפה בלישת המצות


זכורני שאע"פ שהרב התחבט קצת בעניין קטיפת העיסה עם קצת שמן על הידיים, הוראת הרב תמיד הייתה לאסור או לפחות לנסות ולהימנע.

בשנים האחרונות שמעתי קולות, מבין התלמידים, שהרב התיר קטיפה בשמן? האם דבר זה נכון?

לכאורה מדברי מארי הדבר אסור ולא רק לקטף בדבר שאינו מים אלא כל סוג של שמן (ולא רק זית המעשיר את המצה). וכן מציין הרב שבח בספרו בשם מארי.

כהוראת מארי.

49901 1 הרה"ג רצון ערוסי
תוספי תזונה בלי כשרות לפסח

יש לי תוסף תזונה עם כשרות. שוחחתי עם החברה .  אמרו שאין להם כשרות לפסח. אבל המוצר לא מכיל חמץ... האם ניתן להשתמש? עקרונית אני אמור לשמור על רצף שימוש.

תשובת פרופ' חיים גמליאל
כן אם מתקיימים התנאים הבאים:

1.    תכשירים בתוך קפסולות ("כמוסות") – מותר לבלען בפסח.
2.    תכשירים שאינם ארוזים בקפסולות – אם יש בצריכתם "הנאת החיך" (כלומר שטועמים אותם תוך כדי בליעה), כמו לכסניות של ויטמין בי 12  – אסורים בפסח.
3.    אם טעמם מר, ובעיקר אם אינם ראויים למאכל כלב – מותר לבלעם. ע"כ.
 

49899 1 הרה"ג רצון ערוסי
תבניות של תנור לפסח

לגבי רשימת הכשרת כלים לפסח:


תבנית אפייה    - ההוראה המקובלת שכיוון שלמעשה תיהרס בליבון - אין להכשירה. לכן יש להשתמש רק בתבניות מיוחדות לפסח.
תנור אפייה   -  ניקוי והסקה.
לגבי הרשת, ראה 'רשת של תנור'.
אך התבניות טעונות ליבון, וכיוון שיתקלקלו בו, למעשה אי אפשר להכשירן.


מדוע אי אפשר להכשיר תבניות של תנור על יד ניקיון היטב והכנסתם לתנור על חום המקסמילי?
על פי העיקרון של כבלעו כך פולטו ואין לחשוש שמא יחוס עליו שזה נזכר רק בכלי חרס שישנו חשש שיפקע
 
 

כי משתמשים בהם לאפייה, ויש צורך בהיסק גדול.

49898 1 הרה"ג רצון ערוסי
הכשרת גריל גז לפסח

הכשרת גריל גז לפסח (מנגל לצלייה):

הרשת - ליבון מלא, כתשמישה.
גוף (בסיס תחתון, ומכסה) - היסק מרבי.
המדפים הצדדיים - הגעלה, או לפחות עירוי מכלי ראשון.

49896 1 הרה"ג רצון ערוסי
חמץ שנשאר

כמה שניסיתי נשאר לי הרבה חמץ גמור. ספגטי, פתיתים, בורגול וכו.
מה עושים?
זורקים הכל?
אם כן זה בל תשחיט…
תוהה מה לעשות..

מכור לגוי מכירה אמתית, שייקח לך את החמץ הזה לביתו, בזול.

49893 1 הרה"ג רצון ערוסי
הרמב"ם הלכות ייבום וחליצה פרק שישי הלכה יב

בפרק ו הלכה יב בהלכות ייבום וחליצה נאמר הייתה היבמה ערווה על הבעל כגון שעבר או טעה ולקח את אחותו מאביו ונפלה לפני אחיו....ואם הייתה הייתה זו שהיא ערווה על הבעל מותרת ליבם...הרשות בידו שאלתי האם התכוון רבינו דווקא באותה ערווה שברישא-אחותו מאביו דווקא או לערווה מסוג אחר?!שהרי האחים כולם אחים מאב והדבר קשה ואם הרמב"ם רומז על ערווה אחרת ואן כן איזוהי?! התקשיתי בכך אשמח לקבל את תשובת הרב

לא. אלא כגון שהנפטר נשא שתי אחיות, כלומר שאחת מהן ערוה עליו, אך אינה ערוה על הים, כי לא תפסו הקידושין באחות אשתו.

49892 1 הרה"ג רצון ערוסי
גילוח

לכבוד הרב שלום.
האם מותר להתגלח במכונת תספורת בלי מספר ? או שחייב פלסטיק שיגע בעור ?
תודה מראש

המשתמשים במכונת גילוח, עליהם להקפיד רק במכונת גילוח, שאין הסכינים מגיעים לבשר ממש.

49890 1 הרה"ג רצון ערוסי