לכבוד מורנו ורבנו הגאון הרב ערוסי הי"ו

שאלה א

1 הרמב"ם מעמיד את הסיפור בבבלי שבת כג ע"ב על אשתו של רב יוסף שהייתה מאחרת להדליק, בהדלקת נרות חנוכה ולא נרות שבת. כי בנרות שבת אפשר להקדים.
שאלתי: בנרות שבת אי אפשר להקדים לפני פלג המנחה. ומה שכתב הרב קאפח שאם היה נר דלוק מבעוד יום לא צריך להדליק נר שבת, לא מיישב כלל את העניין. מדובר בהדלקת נרות עם ברכה וזה יכול להעשות רק לאחר פלג המנחה. 
 אני חוזר ושואל:
2    ראשית מדברי הרמב"ם הל' שבת ה:ג יוצא שמדליקים קודם השקיעה, כלומר סמוך לשקיעה וזה לכתחילה.
3    זו הלכה פסוקה: בבבלי ברכות כז ע"ב "רב צלי של שבת בערב שבת הסביר הרא"ש (פ"ד סי' א) ועוד ראשונים שהכוונה מפלג המנחה ולמעלה. וכך נפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף ד: "לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת; וגם לא יאחר. ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד, רשאי כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה, ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביע קודם הלילה".
4   וכן כתב הרמ"א לשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסא סעיף ב: ואם רוצה להקדים ולקבל עליו השבת מפלג המנחה ואילך, הרשות בידו (טור ואגור בשם תוס' פ' תפלת השחר) (וע"ל סי' רס"ז).
5   וכן בבאור הלכה סימן רסג סעיף ד: "אבל אם הדליק קודם פלג המנחה לצורך שבת אפילו אם קבל עליו שבת מאותו הזמן אין הדלקתו מועילה כלום אף דיעבד וצריך לכבות ולחזור ולהדליק ולברך כ"כ בספר עולת שבת.
 

שאלה ב
1.    לפי הרב קאפח "עד דכליא ריגלא דתרמודאי זהו מושג של זמן ולא של פרסומי ניסא. האם נכון שלפי זה בימינו שיש רגל בשוק אף בשעות מאוחרות, הרמב"ם יגיד שרק חצי שעה או יתר מהשקיעה אפשר להדליק ולא יותר.
2.    הבנתי שהרב אומר שהכוונה ברמב"ם "חצי שעה או יתר" זה 40-50 דקות, ואחרים מסבירים 35 דקות. האם זה נכון? ראיתי זאת אצל הרב אשואל בספר מועדי משה.