א.    חזן שהתחיל קדיש ואני עומד האם אוכל לשבת אפילו מיד או שאצטרך  לחכות עד אמן יש"ר.
ב.    אם יצא שהתפללו תפילה אחת האם צריך להקדים ג' תיבות לפני החזן בשביל לענות אמן וכדעת מהרי"ץ, או שצריך להגיד תמיד מילה במילה עם החזן ולא לענות אמן מחשש להפסק וכעונה אחר ברכותיו שהוי דבר מגונה כדעת מארי יוסף קאפח.
ג.    האם סוף זמן קריא"ש להרמב"ם הוי כמו המג"א או כמו הגר"א, כי מצאנו דיוקים ברמב"ם לכאן ולכאן.
ד.    האם נכון להתפלל תפילה אחת במוסף דשבת מפני אריכות התפילה וחוסר הכוונה שאז אין עשרה שמכוונים לברכות הש"צ וברכותיו לבטלה וכן מפני שיש שמשוחחים בעת התפילה וכמו שפסק הרמב"ם בשו"ת, וכן מהרי"ץ הזהיר שאם אין עשרה שמכוונים יעשו תפילה אחת.
ה.    אם לא כיון ב"פתח את ידך" האם צריך לחזור, כי הרי לא מצאנו שהזכיר הרמב"ם דין זה.
ו.    האם למנהגינו תמיד היו נוהגים לכרוע בקדיש וב"ברכו", כי הרמב"ם לא הזכיר זאת, ומה המקור לכריעות אלו.
ז.    האם בי"ג מידות יושבים או עומדים, והאם זה היה רק בצנעא וסביבותיה, או רק בצנעא, או בכל תימן ורק כשהגיעו לארץ יש כאלו שעמדו.
ח.    האם בקבלת שבת נהגו לעמוד בסוף המזמור של "מזמור לדוד" במילים "וישב ה' מלך לעולם", או שהמנהג לעמוד בתחילת המזמור הזה, או שעומדים ב"אנא בכח".
ט.    כשעושה "עושה שלום" וכו' האם יפסע שתיים וחצי פסיעות או שלשה צעדים שלמים.
י.    כנשאר ער כל הלילה האם מברך "אלהי נשמה" וכו' וברכת "המעביר" וכו' וברכות התורה בשם ומלכות לכתחילה, מכיון שמברך על סדרו של עולם, כי ראינו במהרי"ץ סתירה שפעם פסק כהגאונים דעל סדרו של עולם הוא מברך, ופעם פסק כהרמב"ם שרק כשמתחייב הוא מברך.
יא.    וכשנשאר ער כל הלילה האם מנהגינו לומר "שמע ישארל" וכו' לאחר חצות, או שלא.
יב.    האם ראוי ונכון להגיד "מה רוב טובך" וכו' לאחר קריאת המפטיר בשביל שיספיקו לגלול ולהעמיד את הס"ת, או שלאחר קריאת המפטיר יכסו רק את הס"ת ולאחר שהתחיל לקרוא פסוק מההפטרה יסדרו ויגללו את הס"ת, כי ראיתי ראיות טובות ונכונות למנהג הראשון שהבאתי.
יג.    האם אפשר לומר "השכבה" כל פעם שאפשר ואין בזה טורח ציבור, או שנהגו לאומרה דווקא ביום השנה לפטירה ובר"ה וכיפור.
יד.    האם נהגו לעלות להתפלל אצל קברי צדיקים ואבות כל פעם שתחשוק נפשם, או רק לפני ר"ה וכדו' כמו שהגמ' מביאה, או שבכלל לא היו עולים להתפלל על הקברות מהטעם שכתב הרמב"ם.
טו.    ראיתי למקצת הזקנים שעומדים ב"צדקתך כהררי אל" וכו' שנאמר במנחת שבת, מה מקור הדבר לזה, והאם צריך גם כן לעמוד, או שאפשר לשבת ולא צריך לחשוש.
טז.    האם ברכת השכיבנו הקצרה נתחברה כאן בארץ ישראל, ולפי הטעם שכתב מהרי"ץ צריך לחזור לומר ברכת "השכיבנו" הארוכה, וגם אם רוצים לעשות הברכה הקצרה אז שיחתמו "המולך בכבודו חי וקיים תמיד ימלוך לעולם ועד, אמן" כפי שנזכר בתכלאל וברמב"ם, ומהיכן נוצר החתימה של הברכה הקצרה.
יז.    מדוע בתפילת ערבית של שבת אנו אומרים רק "מזמור שיר ליום השבת" ולא אומרים גם מזמור של ה' גאות לבש וכו' כפי המנהג הקדום וכפי שראיתי צילום של תכלאל משנת הפ"ט.
יח.    האם אפשר שגדול יעלה מפטיר ויברך ברכה אחרונה ויברך גם ההפטרה ויקרא פסוק או שניים ואח"כ קטן ימשיך את ההפטרה ובשני פסוקים אחרונים יחזור הגדול ויקרא ויברך, ואם כן מה מקור הדין שאפשר.
יט.    האם קטן יכול לעלות למניין הקרואים חוץ משישי, ואפילו ארבעה קטנים כמש"כ מאיר קאפח, או שהמנהג אחרת.
כ.    מי שמלאו לו י"ג שנים ויום אחד האם המנהג להעלות אותו כש"צ, וא"כ רק בערבית או גם בשאר תפילות.
כא.    האם קטן פחות מי"ג שנה עולה עם אביו לדוכן לישא כפיו, או שלא.
כב.    אם קטן עלה שביעי האם הוא יוכל לומר קדיש, או שאביו או החזן הם אלו שיגידו את הקדיש.
כג.   האם גם היום ראוי להנהיג לשים לחתן אפר מקלה זכר לחורבן.

כד.    והאם מנהגינו שהחתן יצום ביום החופה, מכיון שאז נמחלים עוונותיו.
כה.    בפעם הראשונה שמניח תפילין האם יברך "שהחיינו" וכו' עם שם ומלכות וכהרמב"ם שכל דבר ששמח בהם מברך "שהחיינו" וכו'.
כו.    מתי למנהגינו אפשר לברך ברכת "הטוב והמטיב" על יין, כי יש בזה כמה דעות ותנאים.
כז.    למנהגינו מהו שיעור ה"כזית", כי להרמב"ם הוי שליש ביצה (שזה 19.2 גרם), ולתכלאל הקדמונים הוי רבע ביצה (שזה 14.4 גרם).
כח.    מהו הגדר לקביעת סעודה האם הכוונה וכהרמב"ם, או שזה כמות וכהשו"ע, וא"כ איזה כמות של ב' ביצים או ג' ביצים, כי קצת קשה לי בהבנת המהרי"ץ בענין זה.
כט.    אם קבעתי סעודה על "מלאווח", האם ברכתו המוציא וברכת המזון, או שהוי מזונות ועל המחיה.
ל.    כשעושים ג'עלה לפני סעודת שבת האם צריך בסופו לברך ברכה אחרונה, או שזה נפטר בתוך הסעודה שמתחילים אחר כך, והאם זה דווקא בשבת כשעושים קידוש, או שהוא הדין גם בימי החול.
לא.    בפסח מהי ברכת ה"פתות", ומה הדין אם קבעתי סעודה על זה.
לב.    אם קבעתי סעודה על "סאביה" או על "עציד" האם עדיין תהיה ברכתו מזונות ומעין שלש או המוציא וברכת המזון.
לג.    מה מברכים על לחמניות מתוקות, כי לפי הרמב"ם "פת הבאה בכסנין" היא מלאה בתבלינים ומטוגן, וזה לא, אז האם ברכתו תהיה המוציא או מזונות.
לד.    האם מותר לכתחילה לברך על עלי הק'את שהכל וכו' או שצריך התחכמות ולברך על מים או סוכר ובזה לפוטרו.
לה.    האם ראוי ונכון שכל אחד יברך את ברכת המזון לעצמו, או שאחד פוטר את כולם בשבת.
לו.    בשעון שבת האם מותר להאריך את המצב שבו הוא קיים, אם פועל ואם כבוי, וכמו שמסלק המים מן האש וממילא האש ממשיכה את פעולתה.
לז.    לדעת הרמב"ם מברכים על נטילת ידיים ואז נוטלים, ולשו"ע הפוך, ובב"י כתב שהדין עם הרמב"ם רק שחוששים שיברך שהוא טמא, ולפי"ז נלע"ד שיטול ידיו או שישטוף ידיו מן הטומאה ואז יברך ענ"י ואז יטול עוד פעם רביעית על כל יד, ובזה יצא יד"ח גם לפי הרמב"ם וגם לפי השו"ע.
לח.    האם מברכים בסוכה לֵישֵׁב או לישֶׁב.
לט.    האם יש עניין להגביה ההדס מצוה מעל ההדס שוטה.

מ.    ראיתי שיש שנוהגים כשעושים הושענות סביב התיבה שמרימים רגליהם כמו שעושים ב"קדוש קדוש" וכו' באמירת "אנא אל נא", האם כך המנהג, ומה המקור לזה.
מא.    כשמנענעים הלולב האם צריך להסתובב כשעושה לאחוריו, או שמספיק ההולכה לאחוריו כשפניו הפוכות.
מב.    למנהגינו מהו שיעור הטרומיטין בתקיעה, שברים, ותרועה, והאם המנהג להאריך בתרועה קצת יותר, והאם המנהג שעושים השברים תרועה בנשימה אחת או שני נשימות בתקיעות דמיושב ובמעומד.
מג.    האם מנהגינו לפסוק רוב ההלכות כהרמב"ם חוץ מכמה מקרים, או שרוב ההלכות כהשו"ע חוץ מכמה מקרים שנהגו כהרמב"ם.
מד.    האם מותר להסתפר לכתחילה בימי העומר גם מי שלא רגיל להסתפר דווקא לכבוד שבת מכיוון שמעיקרא לא נהגו דיני אבלות בימים אלו חוץ מלישא אישה אם יש לו כבר, ורק הרשב"א כ"ץ הכריח אותנו בתימן וגם אז זה היה תקופה של מ' שנה, והשת"ז בעצמו חזר להסתפר לאחר מכן, וממילא לאו דווקא אם רגיל להסתפר בשישי, והאם זה רק לצנעא או גם לשאר ערי תימן.
מה.    האם מועיל מכירת חמץ למנהגינו, כי הרי בתימן היו שורפים הכל גם כשהיו עניים, ולא עשו דבר זה.
מו.    האם מותר להשתמש בכלי זכוכית חלבי לאחר שטיפה לבשרי וכן להיפך, כי להרמב"ם כלי זכוכית ככלי מתכות שבולע, משא"כ דעת השו"ע.
מז.    האם המנהג לעשות את ברכת ה"שבע ברכות" דווקא על סעודה שיש בה "המוציא", או לאו דווקא.
מח.    האם יש עניין וטעם להניח תפילין דר"ת.
מט.    האם יש חשש לעלות לקרוא בתורה אח אחרי אח, או שאפשר לכתחילה.
נ.    אם בימי ראשון שלישי רביעי ושישי שלפי הבלאדי אין תחנון של "אנא" ואני נמצא בביהכנ"ס של שאמי או ספרדי האם עלי לחכות ולא לומר איתם "אנא", מכיון שיש עניין גדול לעשות אחרי תפילת שמונ"ע נפילת אפיים, או שאני יאמר איתם ביחד "אנא".
נא.    מה מנהגינו בשבת לגבי תבלינים, האם מחשיבים אותם כקלי בישול וכמו שחשש לזה מהרי"ץ שאז דינם בכלי שלישי, או שהמנהג שאפשר לעשות בכלי שני גם בקלי בישול מכיון שכל כלי שני אינו מבשל כמש"כ הרמב"ם (שבת כ"ב, ו') וכמו שפסק מארי יוסף קאפח.

אלישיב בן הרב רונן לג'אמי יצ"ו