מסוף הקדמה לפרק 'חלק' משמע רק כאשר יפקפק באחד מן היסודות  חובה לשנאו,
אך אם אינו מפקפק ביסודות חובה לאהבו אפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות...

ואילו במשנה תורה נפסק :
אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר--הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְשָׂנְאוֹ, 
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַחְזֹר מֵרִשְׁעוֹ (הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק יג)

כיצד ישוב הדברים בין המקורות ?