דילוג לתוכן העיקרי

הנחת יד על ראש ילדים בברכת כהנים , מנהג ברכת סנדקים וחתנים

שאלה

שלום לכבוד הרב
בשנים האחרונות אני רואה לא מעט מבני עדתנו שנוהגים להניח את ידיהם על ראש ילדיהם ולעוטפם בטליתם בברכת כהנים, לא ראיתי בצעירותי מנהג זה בבתי כנסת בעדתנו.
בשנים האחרונות גם התפשט המנהג של ברכת סנדקים וחתנים עם הנחת שתי הידיים (הם לא מברכים את ברכת הכהנים) על הראש האם אין בעייה עם מנהגים אלו ?
האין בזה זילות של ברכות ? האם לא ראוי שרק יחידים הראויים לכך יברכו ולא כל דיכפין יניח כף ויפלוט ברכה ? אני לא מזלזל חלילה בברכות בין אנשים להיפך מן הראוי שכל אדם
יברך את חברו מכל הלב בכל הזדמנות שהוא יכול אבל צורת המעמד שמדמה זאת לברכת כהנים קצת מקלקלת בעיניי.
בילדותי שכן מיוצאי בב"ל הניח את ידו על ראשי לברכה בדרך חיבה ואבא ז"ל בקש ממנו (בעדינות) לא לעשות זאת יותר.
הייתי נוכח בחתונה שערך הרב שמואל אליהו והוא בקש שם מפורשות שאנשים יניחו יד אחד על ראש השני ויחזרו על ברכתו ויברכו אחד את השני.
האם הדברים מותרים ?

תשובה

אכן, אבותינו לא נהגו במנהגים אלו. אולם אין בהם איסור.

ניתן להניח שהמתברך חש תחושה מיוחדת, באופן כזה של ברכות וכל שכן עם טלית.

יש המסתמכים בהנחת ידי המברך על ראש המתברך, מנשיאת כפי הכהנים, אלא שיש לברר טעם נשיאת הכפיים, ובמקם אחר ביארתי.

ובין כך ובין כך רבינו בתשובה לימד אותנו שכל מנהג שיש בו סירכא הלכתית או אמונית הוא לוחם לבטלו, וכל מנהג שאין בו סירכא הלכתית או אמונית, אם יש לו שורש תלמודי, הוא נוהג בו.

וכל מנהג שאין בו סירכא הלכתית, ולא אמונית, ואין לו שורש תלמודי, הרי רבינו אינו נוהג בו, אך אינו מורה לבטלו.

ולכן תימני שרוצה להניח ידיו על ראש בנו בשעת ברכת כהנים, והוא בבית כנסת תימני, עליו להימנע שלא ישנה מנהג המקום.

תוכל להאזין להלכה יומית באתר קהילת נצח ישראל.