שלום, לאחרונה למדתי את מילות ההגיון לרמב"ם בתרגומו של הגר"י קאפח. במהלך הלימוד עלו לי כמה שאלות. רציתי לשאול את מר מה מהן טעויותיי שלי, מה מהן משל המדפיס ואם יש מהן גם בבחינת שגגה היוצאת מפי השליט. א- שער ג, עמ' מג, הרב קאפח תירגם כלשון הקדמונים [מלבד אחיטוב]: 'הדברים', המקור: 'אלכלם', למה לא תורגם 'המילים' שהרי כך תירגם בכל הפרק וכן בצורת היחיד בסמוך? האם בגלל הדמיון לאלכלאם שבפתיחה ובשער א? [אב"ת- הדבורים, אחיטוב- המילות, ביבש- דבורים] ב- שער ה, עמ' נט, הרב קאפח תירגם בדומה למתרגמים הקדמונים: 'הפיכת', המקור: 'אנקלאב', למה לא תורגם 'עיקול' שהרי כך תירגם בהמשך וכן ברשימת הסיכום? [אב"ת- הפך, אחיטוב- התהפכות, ביבש- הפיכת[ ג- שער ה, עמ' נט, הרב קאפח תירגם בדומה למתרגמים הקדמונים: 'מהופך', המקור 'מנקלבה', למה לא תורגם 'מעוקל' שהרי כך תירגם ברשימת הסיכום? [אב"ת- הפוך, אחיטוב- הפוכה, ביבש- הפוך] ד- שער ו, עמ' סג, הרב קאפח תירגם: 'והחוש', המקור: 'ואלחסאס', למה לא תורגם 'וההרגש' שהרי למרות שהוא-הוא, כך תירגם בכל הפרק וכן בפרק השביעי? [אב"ת- והמרגיש, אחיטוב- והמרגיש, ביבש- והמרגיש[ ה- שער ז, עמ' עז, הרב קאפח תירגם בדומה לאב"ת במופע הראשון: 'הדומה', המקור: 'אלתמתיל', למה לא תורגם 'ההשואה' שהרי כך תירגם בכל הפרק? [אב"ת- ההמשל, אחיטוב- המשלי, ביבש- ההמשל[ ו- שער י, עמ' קל, הרב קאפח תירגם, אולי כהטיה מתבקשת: 'מיוחד', המקור: 'כאצה', למה לא תורגם 'יחוד', שהרי כך תירגם בכל הפרק? [אב"ת- סגולה, אחיטוב- סגולה, ביבש- סגולה[ ז- שער י, עמ' קלא, הרב קאפח תירגם: 'נבדל', המקור: 'מפארק', למה לא תורגם 'נפרד' שהרי כך תירגם ברשימת הסיכום ובכל הספר מלבד ביחס לשכלים הנבדלים (עמ' קפה)? [אב"ת- נפרד, אחיטוב- סר, ביבש- מתפרק] ח- שער י, עמ' קלא, הרב קאפח תירגם כלשון המתרגמים הקדמונים: 'הסוג העליון', המקור: 'אלגנס אלעאלי', למה לא תורגם 'המין העליון', שהרי כך תירגם בכל הפרק וברשימת הסיכום? [אב"ת- הסוג העליון, אחיטוב- הסוג העליון, ביבש- הסוג העליון] ט- שער י, עמ' קלד, הרב קאפח תירגם: 'הרוחב', המקור: 'אלערץ', למה לא תורגם 'המקרה', שהרי כך תירגם בכל הספר מלבד בהקשר רחבות מימדים (עמ' קל)? מהו הטעם אליו רומז הרב בהערה האם למופע הקרוב לגבי רחבות המימדים? [אב"ת- המקרה, אחיטוב- המקרה, ביבש- המקרה] י- שער יב, עמ' קסב, הרב קאפח תירגם: 'שוים', המקור: 'מעא', למה לא תורגם 'יחד', שהרי כך תירגם בכל הפרק? [אב"ת- יחד, , אחיטוב- יחד, ביבש- יחד] יא- שער יג, עמ' קע, הרב קאפח תירגם: 'המשותפ(ך)', המקור: 'אלמשכך', למה לא תורגם 'המסופק', שהרי כך תירגם בכל הפרק? [אב"ת- המסופק, אחיטוב-המסופק, ביבש- המסופק] יב- שער יד, עמ' קפה, הרב קאפח תירגם כלשון המתרגמים הקדמונים: 'וסגולותיהם', המקור: 'וכואצהא', למה לא תורגם 'וייחודיהם', שהרי כך תירגם בפרק העשירי? [אב"ת- וסגולותיהם, אחיטוב-וסגולותיהם, ביבש- וסגולותיהם] יג- שער יד, עמ' קפז, הרב קאפח תירגם כלשון המתרגמים הקדמונים: 'המדינה [העיר]', המקור: 'אלמדינה', למה לא תורגם: 'העיר', שהרי כך תירגם במופע האחר ולמרות ששניהם אפשריים מכל-מקום תו למה לי. [אב"ת- המדינה, אחיטוב- המדינה, ביבש- המדינה] יד- שער יד, עמ' קפז, הרב קאפח תירגם תירגם כמעשהו במו"נ, ח"ג, נא, עמ' תד: 'לסעות', המקור: 'אלסעי', למה לא תורגם 'ההשתדלות' שהרי כך תירגם בכוזרי, מ"ה, כז, עמ' רלג, או 'העסק' שכך תירגם במו"נ, ח"א, עג, עמ' קמב? [אב"ת- ההתפשטות, אחיטוב- ההליכה, ביבש- ילכו] למותר לציין שאין לי כל ידע בשפה הערבית וכל השאלות הן בלשון אולי ואפשר. לתשובתך אודה, אוריה לוי