מה מעדיפה ההלכה, מינויים או בחירות?
האם לפי ההלכה ישנם אנשים שאינם זכאים לבחור או להבחר?
כיצד שר שנמנה על ציבור שומר מצוות אמור להתמודד עם מצבים שמשרדו מטפל והינם בניגוד להלכה?

האם חובה זו לא נופלת מחובת הצלת הכלל הן במישור הקנייני והן במישור הבטחוני והאמוני?
כיצד מתייחסת ההלכה למצבים מיוחדים הקשורים עם הליך הבחירות: בחירות ע"י מוגבלי תנועה, חובה או פטור של פגועים מנטלית, מניעת זיופים וכו'?
האם אנו נמצאים בנסיבות שיש היתר לשקר בטיעון שמדובר בארועים שיש להם השפעות קיומיות?

מה מסתתר מאחורי אימרה זו המקובלת אפילו בחוגי יהודים משכילים הרחוקים מתורת ישראל ומדוע לא לומר: בעזרת ה'?
כיצד יש להתייחס למימרות: 'אל יפתח פיו לשטן' או 'ברית כרותה לשפתים' ומדוע התעלם מהם הרמב"ם?
איך ניתן להסביר את מושג האמונה בהשגחה הפרטית מול האזכורים של מימרות אלו ע"י חכמי ישראל בתלמוד הבבלי?

באילו נסיבות של התנהגות האדם ניתן לקבוע שמדובר בהתרסה או בחוסר בטחון בקב"ה?
למה התכוונו חכמי ישראל כשאמרו: "מזונותיו של האדם קצובין לו מראש השנה"?
כיצד מתיישבים דברי ר' נהוראי שאמר שיניח כל אומנות שבעולם וילמד את בנו רק תורה, האם גם בנסיבות שאין לו פרנסה כלל?

מהם הסיבות לנוהגים להביא לקבורה אברים שהוסרו מגופם של חולים, הניתן להשוות שליה לאבר מן החי?
היש הבדל בדין בין שליה בתהליך הפלה לבין שליה שיצאה לאחר לידה מושלמת?
האם ניתן לעשות שימושים שונים בשליה ואף להשליכה לאשפה?

האם זה תלוי במיקומו של הגוי, בשוק או בבית או שמפני דרכי שלום יש לברכם בכל מקרה?
האם דווקא "שלום" אסור לומר אך ברכות אחרות ( חג שמח וכד' ) יתכן שיש מקום להקל?
האם ישתנה הדין, כאשר מדובר במוסלמים שהינם גויים שאינם עובדי ע"ז?

דואג האדומי, אחד משריו הבכירים של שאול המלך, דוגמה במקורות חז"ל להולך רכיל שגרם לשפיכות דמים.
במסכת סנהדרין נמנה דואג כמי שאין לו חלק לעוה"ב ושם גם מתוארים גדולתם בתורה של דואג ואחיתופל.
במדרש שוחר טוב מתוארים דואג ואחיתופל כראשי סנהדראות שנכשלו ונדרדרו לגהנם.

דברים שנשא מו"ר הרב רצון ערוסי בניחום אבלים על המנוח זוהר בן ישראל שיינפלד ע"ה

חכמי ישראל קבעו קנסות גבוהים למבייש חברו, אך האם חייבו גם תשלומי פיצויים?
באלו נסיבות רשאי הנפגע (המתבייש) לרדת לחייו של הפוגע (המבייש)?
מהן הפעולות שחייב הרב ובאלו נסיבות יהיה רשאי לכנות מי מישראל ככופר מבלי להחשף לתביעה כמוציא שם רע?

מהו מקור החיוב לילך בכסוי ראש, או שהינו רק מידת חסידות בעיקר בזמן התפילה?
האם המנהג שהתקבל בכל עדות ישראל הופך את גילוי הראש כביטוי לפריקת עול?
האם ניתן להתיר בנסיבות של אי נוחות, הפסד ממון או חשש מפגיעה ע"י אנטישמים?