הנחת תפילין בחול המועד

אחת השאלות הגדולות שמתעוררות היא האם יש עניין להניח תפילין בחול המועד, שהרי מצד אחד אנו רואים שאין מנהג זה בקהילות העולם, ומאידך אני שמעתי על יהודים אדוקים שנהגו להניח, וכן על מקומות שלמים שנהגו להניח תפילין בחוה"מ. כיצד ייתכן שמצווה כה תדירה וחשובה יש מחלוקת בחיובה בחול המועד ואין בדבר מנהג אחיד.

יש לציין שיש מן הקהילות שהנהיגו להניח בצנעה, ואפילו כמה מן הקהילות שסברו שראוי אפילו ברבים להניח תפילין. נראה בפרק זה מה הדין, ומהו המנהג הקדום, וכיצד צריכים לנהוג שוחרי משנת הרמב"ם ותורת הגאונים.

כבר הביא לנו הרא"ש את התייחסותו לנושא, שיש המניחים תפילין בחול המועד ויש להם על מה שיסמכו, וז"ל:

"ובספר העתים של הרב הברצלוני ז"ל ראיתי כתוב, ובפיסקא לגאון, הלכה אסור להניח תפילין בשבתות ויו"ט, דכתיב ושמרת את החקה הזאת. ואסור להניח תפילין בחול המועד... ואין נ"ל לסמוך על האי פיסקא משום דקי"ל הלכה כר"ע מחבירו, ואיהו מוקי ושמרת את החקה, בחוקת הפסח. ושבתות ויו"ט נפקא לי מן והיה לך לאות, וכן פסק רב אשי דלילה זמן תפילין הוא. ולרבי יוסי הגלילי דדריש מימים ולא כל הימים, פרק לשבתות ויו"ט, לדידיה ודאי חול המועד בכל יו"ט, כיון שקרוי מקרא קודש. אבל לר"ע דנפקא ליה שבתות ויו"ט מוהיה לך לאות, אין זה בכלל כדפרשית לעיל... ויש מניחים בחוה"מ בלא ברכה, והמברך לא הפסיד".1

וכן מדבריו של רש"י על מסכת סוכה ניתן להסיק שיש דין הנחת תפילין בחול המועד, וז"ל: "מצות הרבה – ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין להתעטף בציצית".2

אליבא דרבנו הרמב"ם בהלכות שביתת יום טוב אפשר להבין שיש איסור בהנחת תפילין ואפשר להבין שיש אפילו חובה לכתוב תפילין במועד, וז"ל:

"וְאָסוּר לִכְתֹּב בַּמּוֹעֵד אֲפִלּוּ סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת. וְאֵין מַגִּיהִין אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת בְּסֵפֶר הָעֲזָרָה, מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל כּוֹתֵב הוּא אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזָה לְעַצְמוֹ, וְטוֹוֶה תְּכֵלֶת לְבִגְדוֹ;3 וְאִם אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל - כּוֹתֵב וּמוֹכֵר לַאֲחֵרִים כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ".4

ומאידך, בהלכות תפילין פסק רבנו הרמב"ם, וז"ל:

"זְמַן הַנָּחַת תְּפִלִּין - בַּיּוֹם, לֹא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִיָּמִים יָמִימָה" (שמות יג,י); "חֻקָּה" (שם) זוֹ - הִיא מִצְוַת תְּפִלִּין. וְכֵן שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֵינָן זְמַן תְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיוּ לְךָ לְאוֹת" (שם יג,ט; ושם: וְהָיָה לְךָ), וְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים הֵן עַצְמָן אוֹת. וּמֵאֵמָתַי זְמַן הַנָּחָתָן? מִכְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְיַכִּירֵהוּ, עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה".5

וכבר העיר על כך מרן הבית יוסף, ד"ה "וחולו" (=של מועד), וז"ל: "שמצאו במדרש הנעלם על שיר השירים שכל המניח תפילין בחול המועד כמי שקוצץ בנטיעות, ועל כן נמנע מלהניחם",6 ובסימן לב כתב: "ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המועד".

וכבר העיר על אתר הגר"י קאפח על הסתירה לכאורה שיש ברמב"ם ולא ידע מהי כוונת רבנו בסתירה זו, אך מציין שאין מנהג תימן להניח תפילין בחול המועד, וז"ל:

"ואשר למנהג תימן, לא מצאתי שום גילוי או ראיה לא לכאן ולא לכאן, אלא שמצאנו המנהג בימינו שאין מניחים, ולי לא ברור אם זה מנהג מקרוב או מקדם כחכמי נרבונא, גם אין שטת רבנו ברורה לי כיון שהעתיק לשון הירושלמי ללא שום הערה".

וכבר ידוע ומפורסם סיפורו של הגר"י קאפח בחול המועד פסח תרצ"ח–1932 בעודו נער בתימן, כאשר החזיק בתיק המארי, לאחר הסתלקות סבו מו"ר הישיש מהר"י קאפח זלה"ה. כאשר הופיעו שניים משומעי לקחו בבית המדרש כשהם מעוטרים בתפילין, וכך נשארו כל זמן התפילה. לאחר גמר הסדר קם נכדו הגר"י קאפח, שהיה באותה עת בן ארבע עשרה ומחצה, והכריז שבזמן סבו מאריה דאתרא7 לא נהגו בכך ולכן בקשתו שלא יוסיפו לעשות כן בבית מדרשו, ואלה כששמעו הכרזתו נמנעו למחרת מלבוא מתוך כעס ורוגז.

ברם לא כן דעת הרב אהרן קאפח, שכן סובר שלדעת רבנו הרמב"ם אין ספק שיש הנחת תפילין בחולו של מועד, ואביא את הבנתו על ביאורו של הגר"י קאפח, שיש חובה לדעת רבנו הרמב"ם בהנחת תפילין בחולו של מועד, וז"ל:

"לי נראה, שמה שכתב הגר"י קאפח שלא מצא למנהג תימן שום גילוי וראיה, אלא שראה את המצוי ועליו נסמך. לדעתי, לרוב פשטות המנהג להניח תפילין בחולו של מועד, לא ראו כותבי התכאליל להעיר על הענין מאומה, והרי זה יהא כמי שהעיר בתכלאל שמניחין ביום ד בטבת או ביום ח באדר. והואיל וחולו של מועד נקרא 'מקראי קודש', דווקא לענין איסור והיתר מלאכה בימים אלו, ותו לא, וכמו שהגדיר זאת הרמב"ם בראש פרק ז מהלכות שביתת יום טוב. אך ודאי וודאי אין להחיל איסורים ומניעות בימים אלה, וכל זה, דהיינו כל ההתחבטויות והלבטים אם מניחים או לאו, אין להם מקום בשיטת הרמב"ם שהוא הדין התלמודי, משום שכל משא ומתן זה החל בעקבות מנהגם של חכמי אשכנז וצרפת הראשונים עם טעמם ונימוקם ומשם לספר הזוהר עם תוספת היום במיתה. קיצרו של דבר, לדעת הרמב"ם יש הנחת תפילין בחולו של מועד ללא שום סייג ומגבלה, וזהו מנהג כל ישראל ותימן".8

וכ"כ בעל ילקוט-משה על הסתירה בדברי רבנו הרמב"ם, והוא מיישב אותה מתוך הבנה שכלית של לימוד הסתירה, וז"ל:

"לשון הרמב"ם בהלכות שביתת יום טוב ז,יג ואסור לכתוב בחול המועד, אפילו ספרים תפילין ומזוזות. ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד. אבל כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו, וטווה תכלת לבגדו, ואם אין לו מה יאכל, כותב ומוכר לאחרים כדי פרנסתו, ע"כ.

כותב אדם לעצמו תפילין בחול המועד – כי צריך להניח תפילין בחול המועד.

כותב אדם תפילין לאחרים כדי פרנסתו בחול המועד – כי אותם אחרים צריכים להניח תפילין בחול המועד.

ובהלכות תפילין ד, י כתב הרמב"ם "שבתות וימים טובים אינם זמן תפילין", וחול המועד אינו יום טוב, והוא זמן תפילין".9

יוצא אפוא, שאין להניח תפילין בשבתות וימים טובים כי באמת אין זה זמנם, אך בחול המועד יש להניח, ועוד שרבנו הרמב"ם מעיד שהלכות שביתת יום טוב שזה לצורך, שהרי מלאכה שאינה לצורך המועד אסור לעשותה.

יוצא אפוא, שהניחו תפילין תפילין בחול המועד שהרי מכלל לאו אתה שומע הן. ומתוך שאין שומעים על איסור מפורש כמו בשאר המלאכות, אנו מבינים שמותר והיה קיים מנהג זה של הנחת תפילין בחול המועד.

וחזיתי בספר 'מנהגי ישראל' שהמהר"ם היה מניח תפילין בחול המועד ללא פרשיות, וכך לא חשש מדין לא תתגודדו, וכן כך לא עבר ע"ד הזוהר, וז"ל:

"היה מניח תפילין בחול המועד בלא הפרשיות, דאז אין חשש משום לא תתגודדו, דהרי העם לא ידעו מזה, וגם אינו עובר על דברי הזוהר הקדוש".10

ואיני מבין מעשיו, שהרי אם סובר שאין להניח כדברי הזוהר, תלמידיו רואים במעשיו כאדם שמניח תפילין, ואם סובר שיש להניח פשוט שלא קיים מצווה, ואין צריך לומר שלא בירך על תפילין אלו, וצע"ג.

הרדב"ז הביא את תשובתו לשאלה האם מצוי מקור לכך שחולצים תפילין בתפילת מוסף:
"שאלה. על מה סמכו העולם לחלוץ התפילין בתפילת מוסף ראש חודש, תשובה: דבר זה לא נמצא בגמרא ולא בפוסקים הנמצאים אצלינו".11

וכ"כ השו"ע בעניין חליצת תפילין במוסף של ר"ח, וז"ל: "ביום ראש חודש חולצים אותם קודם תפילת מוסף".12

והרמ"א על אתר הביע את עמדתו, שגם בחול המועד חולצים התפילין: "והוא הדין בחול המועד ודוקא במקום שאומרים במוסף קדושת כתר. מיהו נוהגים לסלקם13 קודם מוסף בכל מקום".

והעיר על דברי הרמ"א בתמיהה רבה הט"ז, כאשר אינו מבין מדוע כתב שהמנהג לסלקם גם בחול המועד, וז"ל:

"פירוש, במקום שאנו אומרים נקדש במוסף, אומרים במקצת מדינות כתר יתנו לך... ותמהני על מה שכתב רמ"א שהמנהג לסלקם בכל מקום, והלא בחול המועד חמיר טפי לענין תפילין שלא להניחם, כמו שהאריך על זה ב"י בשם הזוהר, ואפ"ה מניחין תפילין במדינות אלו ואפילו בברכה, ואלו כאן משום קדושת כתר שיש במדינות אחרות נחלוץ תפילין? ואדרבה בהרבה דוכתי שאין מניחין תפילין, מכל מקום אין חולצין אם היו עליו כבר, וכאן נמי להיפך? ושמעתי בשם גדול הדור אחד שלא היה חולצם במוסף כיון שאין אומרים כתר. על כן נראה, דהנוהג כן שאינו חולצן אין עליו תלונה על שהוא סותר המנהג, כי יש לו על מי לסמוך".14

וכבר הביא בעל 'דברי חמודות' את דבריו על הרמ"א שהוא מרא דאתרא, ושצריך ללכת ע"פ פסיקותיו בגלילות אשכנז, וכ"כ בעניין תפילין בחול המועד, וז"ל:

"ועוד לא מצינו סברא זו בגמרא לחלק היום ולומר, שמקצת היום חייב בתפילין וקצתו לא, ולפיכך המנהג הזה שהזכיר בשו"ע אינו אלא כעין פשרה בין שתי הדעות, המחייבת והפוטרת, וכל כי הא נ"ל טפי למקום אדינא, ומיכון דאנן יושבי גלילות אשכנז רי"ל כסברת רבינו15 וסיעתו, דבחוה"מ חייב, הלכך אין לנו לסלקם ולהסירם אלא כמו בשאר ימים וכ"ש בר"ח, וכדלקמן בסעיף עט, עי"ש".16

וכך איתא בספר 'מנהגי ארץ ישראל', וז"ל:
"ויש אומרים שחוה"מ חייב בתפילין, וכן נוהגים בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם, אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבית הכנסת כמו שאר ימות השנה, ובכל ארץ ישראל נהגו שלא להניח תפילין בחול המועד כמו שכתב רשב"י".17

וכ"כ המ"א שיש חובה לחלוץ את התפילין לפני מוסף, משמע שכן נוהגים להניח בחוה"מ, וז"ל:
"ובלבוש כתב לחולצם קודם קריאת התורה בס"ת, ולא קי"ל הכי, דהא אינו אלא חומרא בעלמא לחלצם בר"ח, וכ"כ בכוונות האר"י, אבל בחוה"מ יש לחולצם קודם ההלל".18

וכך גם דבריו של הט"ז, שמנהג הנהוג אצלם שמניחים תפילין בחול המועד, וז"ל:
"נוהגים לחלוץ תפילין וכו' - כתב הלבוש דנראה לו שיש לחולצם קודם קריאת התורה, ואני כתבתי בסימן כה דאפילו בשעת מוסף אין לחלצם, אבל בחול המועד יש לחולצם קודם קריאת ההלל, כנלענ"ד".19

ואביא את דברי הבאר היטב, שאין ראוי להניח תפילין בימי חול המועד כלל וכלל, וז"ל:
"ובחול המועד יש לחולצן קודם ההלל, והשליח ציבור אחר ההלל. ובחול המועד סוכות אף הש"צ קודם ההלל... הנוהגין ללבוש כל היום יחזיר וילבוש בר"ח אחר תפילת מוסף, אבל בח"ה (=בחול המועד) לא יניחם לגמרי אפילו במנחה".20

וכ"כ מרן הבית יוסף, ד"ה "וחולו" (=של מועד), וז"ל: "שמצאו במדרש הנעלם על שיר-השירים שכל המניח תפילין בחול המועד כמי שקוצץ בנטיעות, ועל כן נמנע מלהניחם",21 ובסימן לב כתב: "ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המועד".

וכתב הרמ"א: "דימי חול המועד חייבים בתפילין, וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחן במועד ולברך עליהן, אלא שאין מברכין עליהן בקול רם בבית הכנסת כמו בשאר ימות השנה".22

ועוד חזיתי בשו"ת 'שואל ומשיב' שיש לאשכנזים להניח תפילין בחול המועד, וז"ל: "דמי דנתיילד על ברכי האשכנזים צריך גם להניח תפילין בחול המועד".23

ועיין בשו"ת הרש"ל, שפסק כפי שקיבל מאבותיו ורבותיו הקדושים שחייב להניח תפילין בחול המועד, והשיג שם בתוקף על הפוסקים כזוהר הקדוש.24

ולפי הט"ז אפשר להבין שראוי להניח אך ללא ברכה, וז"ל: "דהמניחם בחול המועד בלא ברכה שפיר עביד".25

אמנם כ"פ הראשל"צ הרב יצחק יוסף, כדעת הב"י, וז"ל:
"המנהג הפשוט שאין מניחים תפילין בחול המועד. ואף מי שנהג בחוץ לארץ להניחן, כשבא לארץ הקודש צריך לנהוג כמנהגינו".26

והניף ידו בשנית, כאשר כתב שהיום האשכנזים לא צריכים להניח תפילין בחול המועד, והזכיר את אותם שעושים תנאי כשהם מניחים ואומרים שאם מצווה להניח אז עשו כדין, ואם לאו אז הם כרצועות בעלמא, וכתב שבימינו אין לעשות כן, ויש להיזהר וללכת אחר הזוה"ק שהחמיר, ועיין בדבריו באריכות.27

מנהג תימן:

שבתימן היו כאלה שרצו להכניס את הנחת התפילין בחול המועד אך לא עלתה בידם, שכן מנהג תימן לדורותיו לא נהגו להניח בחול המועד. אמנם היו יחידים שהניחו בביתם והלכו לבית הכנסת, כפי שמספר לנו הרב אהרון קאפח שכן מנהגו לעשות כן, וז"ל:
"ואילו אני נוהג בזמנים אלה, להניח בביתי וקורא קרית שמע ופרשיותיה, וחולץ, והולך לבית הכנסת להתפלל שחרית בציבור, וכן בתשעה באב".28

ויש לנו לראות את דבריו של ילקוט-משה, שיש עניין רב וגדול ואפילו מצווה להניח תפילין בחול המועד, וז"ל:
"אסור להניח תפילין בשבתות וימים טובים, אבל בחול המועד מצוה להניח תפילין. ובימינו שהדבר יגרום למחלוקת גדולה, לא יניח תפילין בציבור בחול המועד. ואם מתפלל בביתו ביחיד מצוה להניח, וכן לפני התפילה או אחריה בביתו ביחיד מצוה להניח".29

וכבר העיר על כך המאה"ג הגר"י קאפח, שאין מנהג תימן להניח תפילין בתפילת שחרית של חול המועד, וז"ל:
"ואשר למנהג תימן, לא מצאתי שום גילוי או ראיה לא לכאן ולא לכאן, אלא שמצאנו המנהג בימינו שאין מניחים, ולי לא ברור אם זה מנהג מקרוב או מקדם כחכמי נרבונא, גם אין שטת רבנו ברורה לי כיון שהעתיק לשון הירושלמי ללא שום הערה".30

וכ"פ הגר"י רצאבי שאין להניח תפילין בחול המועד כלל, וז"ל: "אסור להניח תפילין בשבתות וימים טובים. והוא הדין חול המועד, וכן מנהגינו פשוט".31

וכ"כ הרב שלום נגר בעניין הנחת תפילין בחול המועד, וז"ל:
"בענין חול המועד, הדבר ניטש בין גדולי עולם אם מניחין או לא מניחין, בכל הארצות עוד מימי קדם, אנו בני תימן לא הנחנו ולא נניח כי חול המועד כמוהו כיום טוב. וכן בני ספרד אין מניחין אותו, וכן בני אשכנז ספרד, אין מניחין אותו. אך בני אשכנז מניחין אותו בחול המועד, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו".32

מקורות:

1 הלכות קטנות הרא"ש, דפוס וילנא, מנחות, הלכות תפילין, דף קכא א.

2 דף מו ע"א, ד"ה מצות הרבה; ועוד יש לציין מדבריו של רש"י על אתר שהקדים מצות תפילין לעיטוף הציצית, ואפשר להבין שכך היה בתקופתו, כפי שציינו לעיל בפרק 'סדר קדימויות בין תפילין לציצית' שיש שנהגו להקדים הנחת התפילין למצות ציצית, ע"ש.

3 לעניין התכלת, עיין בספרי 'ציצית בראי הרמב"ם ומפרשי חז"ל' בפרק התכלת.

4 פ"ז הלכה יג.

5 פ"ד ה"י.

6 או"ח סימן לא.

7 יש לציין שבסיפור כפי שמובא בספר 'מנחת אהרן' עמ' 87 הערה 56, כתוב שמארי יחיא קאפח שנלקח חודשים ספורים לפני המקרה המסופר לא הניח בפרהסיה, אמנם יכול להיות שהניח בצנעה, וצ"ב.

8 'מנחת אהרן' עמ' 87, ושם בסוף הערה 56 כתב שמנהגו להניח בביתו ולקרוא קרית שמע ופרשיותיה, וחולץ, והולך לבית הכנסת להתפלל שחרית בציבור, וכן בתשעה באב.

9 פי"ג ה"ח הערה טו.

10 ח"ג, עמ' סב הערה 5, וע"ע שם, שהאדמו"ר מצאנז מצווה לבחורים שאינם נשואים להניח תפילין בחול המועד, ועיי"ש סברתו שאין הם מוחזקים בחסידות.

11 שו"ת הרדב"ז, חלק ד, ישראל תשל"ב, סימן אלף קנא.

12 סימן כה, סעי' יג.

13 וכבר האיר את עיננו הרב אהרן קאפח בספרו 'מנחת אהרן' עמ' 70 הערה 3, כאשר הפנה אותנו לדבריו של הגר"י קאפח במאמרו 'שאלות לחכמי לוניל ותשובות הרמב"ם – כלום מקוריות הן?', כתבים ב, עמ' 652, ד"ה ומה.

14 סימן כה ס"ק טז.

15 כוונת המחבר לרמ"א.

16 הרב יום טוב הלוי העליר (1579-1654), דברי חמודות סוף אות עד.

17 עמ' טז סי' יב.

18 סימן תכג ס"ק ו.

19 סימן תכג ס"ק ב.

20 סימן כה ס"ק כב.

21 או"ח סימן לא.

22 סימן לא, בעי' ב.

23 ח"ב סימן עה, וע"ע בספר שולחן-מלכים עמ' רסד ועמ' שמג, והוסיף שם שאפילו תפילין של ר"ת יש להניח בחול המועד, עיי"ש.

24 שו"ת ההרש"ל, סימן צח.

25 סימן לא, סק"ב.

26 'ילקוט-יוסף' סימן לא, סעי' ו.

27 שם, סו"ס ו, וע"ע בשו"ת 'יביע אומר' ח"ג, או"ח סי' אות י. וכן בשו"ת 'איגרות משה' ח"ד, או"ח סי' קה אות ה וסי' לד.

28 'מנחת אהרן' עמ' 87 הערה 56.

29 פי"ג ה"ח.

30 הלכות תפילין פ"ד ה"י, עמ' שנ טור ב.

31 שו"ע המקוצר סי' ט סעי' לב.

32 'תשובות הרב קאפח' חלק א', עמ' קעא סי' ו.

מוצרים נבחרים

עם פירוש הרב יוסף קאפח זצ"ל
מחיר: 
₪68.00
להכיר את כל תריג מצוות!
מחיר: 
₪58.00